מדרש שכל טוב, שמות י״ח:י״חMidrash Sekhel Tov, Shemot 18:18
א׳נבל תבל. לשון השרה ונפילה, ודומה לדבר ואולם הר נופל יבול (איוב יד יח), כנבול עלה מגפן (ישעי' לד ד), (כתאנה) [כאלה] נובלת עליה (שם א ל), ועליהו לא יבול (תהלים א ג), וכל דומיהן, בי"ת למ"ד לבדם הן יסוד התיבה, נו"ן תי"ו הן תכשיטין שכן דרך אותיות אית"ן להיותן תכשיטין לתיבה להדבירה על אופן מפעל:
1
ב׳נבל תבל גם אתה. שיגע למאד:
2
ג׳גם העם הזה. שרובם נפטרין לערב בפחי נפש שאינך יכול לצאת ידי כולם:
3
ד׳גם אתה. אתה זה משה עצמו, גם לרבות אהרן:
4
ה׳העם הזה אשר עמך. אלו שבעים זקנים, גם לרבות נדב ואביהוא, ולא שהיו אלו דיינים עכשיו אלא עומדין כפופין לפני משה כתלמיד לפני רבו, שהוא שומע ומבין ואינו מורה במקומו כי עד עכשיו לא ניתנה להם רשות לדון ולא נסמכו:
5
ו׳כי כבד ממך הדבר. לשון כובד משא, ודומה לו כובד אבן ונטל החול (משלי כז ג), מחול ימים יכבד (איוב ו ג), וכל דומיהם, הסתכל בקורה זו כשהיא לחה היא כבידה שנים או שלשה אם נכנסין תחתיה אינם יכולין לעמוד בה:
6
ז׳לא תוכל עשוהו לבדך, כלומר לעשותו לבדך. לעמוד ולהשיב לכל אחד ואחד תשובותיו:
7