מדרש שכל טוב, שמות י״ח:ט׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 18:9
א׳ויחד יתרו. כענין ויבן, ויפת, יפת, אותם התיבות אשר בבג"ד כפ"ת דגש והיה משפטו להיות ב' שוואין בתיבה, אך מפני החי"ת אשר משפטו להיפתח לא ניתן לתיבה זולתי חטף אחת, והטעם בי' הפועלת כמשפטו:
1
ב׳ויחד. לשון חדוה, ודומה לו כי חדות ה' היא מעוזכם (נחמיה ח י), ורחש לבי לדבר אל יחד בימי שנה (איוב ג ו), על אופן זה, וכן הוא (למעלה) [למטה] הימנו אל תבא רננה בו (שם שם ז):
2
ג׳על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל. ר' יהושע אומר כל לרבות המן, אמרו לו מן זה שאנו אוכלים אנו טועמין בו כל מיני מטעמים, דכתיב כטעם לשד השמן (במדבר יא ח), מה השד הזה תינוק טועם בו כמה מטעמים, כך המן היה מתהפך לכמה מטעמים, קל וחומר ומה לחם היוצא מן הארץ מתקנין ממנו אלף מיני מאכלות, כדאמרו רבנן בהגדה, אשה שנתנה בנה ללמדו מיני בישולים ולמד ת"ק מיני מטעמים בחטה, לחם שיורד מן השמים על אחת כמה וכמה. ר' אלעזר המודעי אומר בטובת הבאר הכתוב מדבר, אמרו לו הבאר הזה שנתן לנו הקב"ה אנו טועמין בה יין ישן, טעם יין חדש, טעם חלב, טעם דבש, וכל מיני ממתקים, דמדהוה ליה למכתב על טוב אשר עשה ה' וכתיב הטוב, הטובה, כל הטובה ש"מ לרבויי הוא דאתא:
3