מדרש שכל טוב, שמות ו׳:י״גMidrash Sekhel Tov, Shemot 6:13
א׳ירויחו דורשי הפרשה וישכילו:
1
ב׳וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל. ציום שיזהירו בני ישראל להתרחק מע"ז שבידם, כדכתיב ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים וגו' (יחזקאל כ ה), וכתיב ואמר (להם) [אליהם] איש שיקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו וגו' (שם שם ז):
2
ג׳ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. אע"פ שמשתלחים הם אצלו להוציא את ישראל מתחת ידו, ציום שתהא אימת מלכות עליהם:
3
ד׳ורבותינו דרשו ויצום אל בני ישראל. אמר להם הוו יודעין שבניי סורבנין הן טורחנים הן, על מנת כן אני ממנה אתכם פרנסין עליהן, שתהיו סובלין אותן:
4
ה׳ירויחו דורשי הפרשה וישכילו. וסמוך לה פרשת מקצת יוחסין, ולפי שהיו בתוך מצרים ששטופין בזימה יבואו להבדל מהם ומטומאתם, לפיכך התחיל אלה לפסול את שכיניהם מצריים. ואעפ"כ לא הוצרך לייחס אלא את משה ואת אהרן, וכדי שלא להטיל קנאה בין שבט לוי לשאר שבטים, לפיכך לא התחיל ממנו אלא התחיל משבט ראובן כי הוא הבכור, ובא עד משה ואהרן, להודיעם כי ראוים והגונים הם להמנות פרנסים על ישראל:
5