מדרש שכל טוב, שמות ו׳:ב׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 6:2
א׳ירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמוך לשבע עשרה מאמרות דיבור קשה, בוא וראה משעה שדיבר הקב"ה למשה בסנה שנא' ויאמר משה (שמות ג ד), הן י"ז מאמרות של גבורה, ובכולן לא נאמר בהן דיבור אלא ויאמר, שהדיבור לשון קשה, שנא' דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות (בראשית מב ל), וכיון שאמר משה והצל לא הצלת [את] עמך (שמות ה כג), מיד התחילה מדת הדין לקטרג עליו, שנאמר וידבר אלהים אל משה (שם ו ב), אלהים זו מדת הדין, וכה"א בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב א), עד שלימדה מדת הרחמים סניגוריא עליו, שנא' ויאמר אליו אני ה' (שמות ו ב), ה' זו לשון רחמים, שנא' ה' ה' אל רחום וחנון (שם לד ו):
1
ב׳אני ה'. אני הוא עד שלא נברא העולם, ואני הוא שנגליתי לאברהם בין הבתרים וגזרתי על זרעו גזירה זו, ואני עתיד להפרע מפרעה ומכל כיוצא בו:
2
ג׳אני ה'. אני הוא ולא אחר:
3