מדרש שכל טוב, שמות ו׳:כ״דMidrash Sekhel Tov, Shemot 6:24
א׳ובני קרח אסיר ואלקנה. אמרו בני קרח אל קנה אותנו להיות משרתיו, ועליהם מפורש למנצח (לבני קרח על שושנים) [על שושנים לבני קרח] משכיל שיר ידידות (תהלים מה א). זש"ה דודי ירד לגנו לערוגת הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים (שה"ש ו ב), לרעות בגנים להרע במגנים על דברי תורתו אלו קרח ועדתו, וללקוט שושנים אלו בני קרח שלא היו ניכרין וכל מי שרואה אותן אמרו קוצים הם בשביל היותם עם הקוצים שהם אביהם ואמם ומה דרכן של קוצים, כדכתיב קוצים כסוחים באש יצתו (ישעיה לג יב), וכתיב ואש (יצא) [יצאה] מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש (במדבר טז לה), ובני קרח שהיו כשושנים נלקטו מביניהן שלא יאוכלו עמהם, שקפץ הקב"ה עליהם והצילם:
1
ב׳ואביאסף. אמרו אבינו שבשמים אסף את חרפתינו, כי כשהיינו מצטערין הקב"ה עננו מצרותינו, ועליהן מפורש כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מב ב). מה אילה זו כשיושבת על המשבר היא מצטערת ועורגת להקב"ה והוא עונה אותה, כך קראו בני קרח להקב"ה מצרתם ועונה אותם, ומפני שהם שלשה אמרו שלשה שירות כל אחד, בניצוח במשכיל ובשיר, אמר להן הקב"ה כל אחד מכם ידידות שלי היא, והיו משה ואהרן וכל הגדולים באין לשמוע שירתן, שנא' למנצח [על שושנים] לבני קרח משכיל שיר ידידות (שם מה א), שהיו משכילין שיר לידידיו של הקב"ה:
2
ג׳אלה משפחת (הקהתי) [הקרחי]:
3