מדרש שכל טוב, שמות ז׳:י״אMidrash Sekhel Tov, Shemot 7:11
א׳ויקרא גם פרעה. גם לרבות אשת פרעה, מלמד שאשת פרעה התחילה לקרוא למכשפים ואח"כ קראם פרעה, לפיכך אמר לו משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות (שמות י כה), כלומר אשתך ואתה בעצמך:
1
ב׳לחכמים. אמרי לה רבנן לשבח, אפילו גוי שעשה דבר חכמה נקרא חכם, ואמרי לה לגנאי, שלפי רעתם נקראו חכמים, שנא' חכמים המה להרע (ירמיה ד' כב), וכן נמי ע"ז נקרא אלהים אחרים לדעת הגוי העובד אותה:
2
ג׳ולמכשפים. א"ר יוחנן למה נקרא שמם כשפים, שמכחישין פמליא של מעלה, פירוש כיצד מכחישין שמראים שעושים אותות ומופתים מעין מעשיו של מקום, אפס כי חלילה למאמינים להאמין בהם ולאמור שהן עושין מעשה ממש, אלא מראין באחיזת עינים שכן הוא והוא אינו כן, דכתיב ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא:
3
ד׳א"ר אלעזר מכאן שאין השד יכול לבראות בריה פחותה מגרגיר שעורה. א"ר פפא אפילו כי גמלא נמי לא מצי ברי, אלא האי מכניף ליה, והאי לא מכניף ליה, איני והאמר לי' רבא לר' חייא לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגיידא לגמלי וטרף ליה בטבלא וקם, אמר ליה ולבתר הכי דמא ופרתא מי הוי, אלא האי אחיזת עינים הוא:
4
ה׳ויעשו גם הם. גם לרבות המכשפים:
5
ו׳חרטומי מצרים. כבר דרשנוהו בפ' מקץ:
6
ז׳בלהטיהם כן ולא בממש, א"ר איבא בר נבארי א"ר חייא בלטיהון מעשה כשפים דבר הנעשה בלט, בלהטיהם אלו מעשי שדים, שהן לוהטין ובוזקין בהריפת עין, וכה"א ואת להט החרב המתהפכת (בראשית ג כד) אמר אביי אי קפיד מכשף אמנא היינו מעשה שדים, ודלא קפיד אמנא היינו מעשה כשפים, ואמר אביי הלכות כשפים כהלכות שבת, יש מהן בסקילה, ויש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה, העושה מעשה בסקילה האוחז את העינים פטור מסקילה, אבל לוקה משום לא תעוננו, מותר לכתחלה דהיינו דעביד בשם טהרה, כדרב חנניא ור' אושעיא דכל מעלי שבתא הוי עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עגלא תלתא ואכלי ליה:
7