מדרש שכל טוב, שמות ז׳:כ״בMidrash Sekhel Tov, Shemot 7:22
א׳ויעשו כן חרטומי מצרים. היו מהפכין ממימי גשם לדם:
1
ב׳בלטיהם. במעשי כשפים הנעשין בלט בלחישה נראין כעושין ואינן נעשין, כמעשה דההוא טייעא דגיידי לגמלא, כדכתבינין לאחרן. ומעשה באחד שנקרע כריסו ויצאו בני מעיו לחוץ, הביא הקוסם את בנו ושחטו לפניו באחיזת עינים, נגיד ואיתנח וחזרו בני מעיו לתוך כריסו, עמד הקוסם ותפר את כרסו, וכל כך למה, כדי שלא יגע בבני מעיו, שיכנסו בכרס מעצמם, וכאלה רבות בתלמוד, וכך היו מעשי חרטומי מצרים באחיזת עינים ולא ממש דבר הנתפש, אבל מעשיו של הקב"ה וגדולות הנעשות ע"י עבדיו הן דבר ממש וקיים ואמת ויציב דכתיב בגזירת עירין פתגמא (ובמימר) [ומאמר] קדישין שאלתא וגו' (דניאל ד יד):
2
ג׳ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה'. כדדרשינן לאחרן:
3