מדרש שכל טוב, שמות ז׳:כ״זMidrash Sekhel Tov, Shemot 7:27
א׳ואם מאן אתה לשלח. הרי זו התראה. מאן שהמ"ם נפתחת הוא ענין מיאון, שהוא עדיין עסוק בו, כגון ואם מאן אתה לשלח, ואם מאן ימאן אביה (שמות כב טז) אבל מאן שהמ"ם נסגלת, אי נמי בצירי, הוא מיאון שכבר היה, כגון מאן בלעם (במדבר כב יד), מאן יבמי (דברים כה ז), ויגיד עליו ריעו לא אבה יבמי (שם שם):
1
ב׳הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים. אין נגיפה אלא לשון השחתה ושברון, ולא מיתה ממש, ודומה לו פן תגוף באבן רגליך (תהלים צא יב), נגף לפני אויביך (דברים כח כה), ובדברי רבותינו תני לגבי זב, דמעת עינו, ודם מגפתו, והחלב האשה, מטמאין טומאת משקה. שתי מכות הללו מן היאור היו, לפי שעיקר ישוב ארץ מצרים היה נילוס, דהיינו יאור שעולה ומשקה את ארצם כדכתיב לא כארץ מצרים הוא אשר [יצאתם משם אשר] תזרע את זרעך והשקית ברגליך כגן הירק (דברים יא י), וכשהיה פרעה יוצא לצוות עמו על תיקון היאור, היה משה רבינו בא ואומר לו מה אתה בוטח על היאור שמשקה שדותיך וכרמיך וגנותיך, הרי הוא נהפך לדם ולצפרדעים:
2