מדרש שכל טוב, שמות ח׳:ט״וMidrash Sekhel Tov, Shemot 8:15
א׳ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא. מכה זו מלפני הבורא נשתלחה ולא ממשה ואהרן שאילמלי ממשה ואהרן היא, גם אנו היינו יכולים לעשות ולהוציא כנים, ואמיתת הדבר אצבע כמשמעו, כענין שדרשנו (קונתי) [ושלחתי] את ידי והכיתי את מצרים (שמות ג כ), אמרו אין הבורא מכה אותנו אלא באצבעו אחת, ואם היה מכה אותנו בכל ידו, היינו אובדין מיד, ואעפ"כ ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהן. למשה ולאהרן:
1
ב׳כאשר דבר ה'. כדדרשינן:
2
ג׳ירויחו דורשי הפרשה וישכילו. וסמוך לה מכה רביעית כשראה הקב"ה שלא חזרו בהן שלח עוד והתרה בהם והעיד בהם כי שולח הוא עליהם ערבוב חיות רעות כדי לשכלן. ר' חייא ור' יהושע תרווייהו אומרין מין חיה היתה ושמה פנתרין. ויש אומרים סילונית שמה. ר' יוחנן אמר הסיפים היו נבקעין מאליהן שהיו החיות אומרות אנו שלוחי המקום, בריה אחת היתה הולכת לפני הערוב, וכיון שהמצריים נחבאין בבתיהן היתה עולה על הגגות ומקרקת את הגגות וחותרת בתי השייש ובתי הסיפים, והערוב נכנסין ומזדקרין לתוך הבתים, ונוטלין התינוק מתוך העריסה, ולמה לקו במכה זו של ערוב, לפי שהיו כופין את ישראל לצוד להן חיות ועופות, לפיכך שלח עליהם ערבוב חיות רעות לשכלם:
3