מדרש שמואל ח׳Midrash Shmuel 8
א׳ויבא איש אלהים אל עלי, [זה אלקנה], ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגלתי (שמואל א' ב' כ"ז) (זה אלקנה) מתני ר' שמעון בן יוחי אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל, או מגליל ליהודה, אין זה קרוי גולה, בשעה שהוא גולה מהארץ לחוצה לארץ קרוי גולה, אמר רבי שמואל בר נחמן הנגלה נגלתי שתי גליות גליתי אחד להוציא את בניך ממצרים, ואחד ליתן כהונה לבניך ואתם מורדים בי, רבי ורבי יונתן ורבי תנחומא (בר יודה) [ור' יודה] ורבי שמעון בן לקיש ור' אבין ור' חייא בשם ר' יונתן בשני מקומות מצינו שטמא טהור עצמו מפני כבודו של צדיק, במצרים איכן נגלה עליו, רבי ברכיה בשם רבי חלבו מתוך פלטורין של פרעה ובמדין איכן נגלה עליו, רב הונא בשם רב אחא מתוך חללו של עמוד, אמר לה שאם תעלה הלניא אחת בכל אבריך, אין כל אבריך מרגישין, כך הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וגו' (ירמי' כ"ג כ"ד).
1
ב׳ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן וגו' (שמואל א' ב' כ"ח), אשרי תבחר ותקרב (תהלים ס"ה ה'), טובוי דאתחבר ביה, טובוי דאתחבר ביה ומקריב ליה. מטרונא שאלת לרבי יוסי אמרה ליה (מן) [מאן] אלהכון בעי הוא מקריב, הביא לפניה כלכלה של תאנים, והיתה בוררת יפה יפה ובוררתה ואוכלתה, אמר לה את יודעת לבור, והקדוש ברוך הוא אינו יודע לבור (מן) [מאן] דהוא חמי עובדוי טבין הוא בחר ביה ומקרב ליה, רבי מנחמא בשם ר' שמואל בר רב יצחק לא כל הקרוב קרוב ולא כל הרחוק רחוק, יש נבחר ונדחה ונתקרב, יש נבחר ונדחה ולא נתקרב, אהרן נבחר, ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (שמואל א' ב' כ"ח) ונדחה ובאהרן התאנף ה' (דברים ט' כ') ונתקרב, ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כ"ח א'), שאול נבחר הראיתם אשר בחר בו ה' (שמואל א' י' כ"ד), ונדחה נחמתי כי המלכתי את שאול וגו' (שם ט"ו י"א), ולא נתקרב, ואני מאסתיו ממלך על ישראל וגו' (שם ט"ז א'), דוד נבחר ויבחר בדוד עבדו (תהלים ע"ח ע'), ונדחה ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק (שמואל ב' ט"ו י"ז), רבי יהושע בן לוי אמר נדוהו אף על פי כן קבל עליו נדויו, הדא הוא דכתיב ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי (שמואל ב' ט"ו ל'), ונתקרב אמר רבי יודן עירא היאירי היה רבו [של דוד] וקרבו, הוא שדוד אומר ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך (תהלים קי"ט ע"ט) וידעו כתיב, עירא היאירי שהיה רבו וקרבו.
2
ג׳לכן נאם ה' אלהי ישראל אמור אמרתי וגו' (שמואל א' ב' ל'), רבי יהושע ברבי נחמיה בשם חד רבי מיאשא יתיב קמי רבי אבהו אמר אמרתי שתי פעמים ביד (מי) איתמר שתי פעמים, ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה [נאם ה'] חלילה לי וגו' (שם שם). רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק החמיר הקב"ה בכבודו של צדיק יתיר מכבודו, בכבודו של צדיק כתיב ואברכה מברכך וגו' (בראשית י"ב ג'), בכבודו של הקדוש ברוך הוא כי מכבדי אכבד, אני אכבדן, ובוזי יקלו, על ידי אחרים.
3
ד׳ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי וגו' (שמואל א' ב' ל"ג), רבי מאיר על לחדא אתרא דאקרי ממלי, ומצא אותן שחורי הראש, אמר להם תאמרו שמא ממשפחת עלי אתם, והוא שכתוב בו וכל מרבית ביתך ימותו אנשים (שמואל א' ב' ל"ג), אמרו לו רבי התפלל עלינו, אמר להם התעסקו בצדקה ואתם מאריכים ימים, קרא לפניהם הפסוק הזה עטרת תפארת שיבה (משלי ט"ז ל"א) היכן היא מצויה, בדרך צדקה תמצא (שם).
4
ה׳וזה לך האות (שמואל א' ב' ל"ד), רבי שמואל בר נחמן אמר דבר בריא אשר (יצא) [יבא] אל שני בניך אל חפני ופנחס וגו', ותדע והקימותי לי כהן נאמן (שם שם ל"ה), ודכוותה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך (שמות ג' י"ב), רבי שמואל בר נחמן אמר דבר ברי כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים (שם) מבהוציאך את העם ממצרים תדע כי תעבדון את האלהים על ההר הזה (שם). והיה כל הנותר בביתך וגו' [וככר לחם] (שמואל א' ב' ל"ו) אין הלשון הזה אלא לשון פרנסה, כד"א ספחני אל אחת הכהונות לאכול פת לחם (שם).
5
ו׳והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי (שמואל א' ג' א'), רבי פנחס ורבי ירמיה בשם רבי חייא אמרו וכי לפני שכינה היה עומד, אלא כל זמן שהוא עומד לפני [עלי כאלו עומד לפני השכינה, וכה"א חי ה' אשר עמדתי לפניו (מלכים א' י"ז א'), וכי לפני השכינה היה עומד אלא כל זמן שהיה עומד לפני] אחיה השלוני כאלו עומד לפני השכינה, רבי חלבו בשם דבי רבי שילה כתיב פה אלישע בן שפט אשר יצק מים וגו' (מלכים ב' ג' י"א) אפילו היה מבקש מים לפניו היה נותן לו. [מ"ט אשר למד תורה מאליהו אין כתיב כאן, אלא אשר יצק מים וגו' מלמד שאפילו היה מבקש מים היה נותן לו].
6
ז׳ודבר ה' היה יקר בימים ההם וגו' (שמואל א' ג' א'), עשרה דברים נקראו יקרים, ואלו הן התורה והנבואה והתבונה והדעת והשכלות והצדיקים ומיתתן של צדיקים והחסד והעושר וישראל, התורה מנין דכתיב יקרה היא מפנינים (משלי ג' ט"ו), הנבואה מנין דכתיב ודבר ה' היה יקר בימים ההם, והתבונה מנין דכתיב חושך אמריו יודע דעת יקר רוח איש תבונה (משלי י"ז כ"ז), והדעת מנין דכתיב [וכלי יקר שפתי דעת (שם), הסכלות מנלן דכתיב] יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט (קהלת י' א'), והצדיקים מנין דכתיב ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם (תהלים קל"ט י"ז), ומיתתן של צדיקים מנין דכתיב יקר בעיני ה' המותה לחסידיו (שם קט"ז ט"ו), והחסד מנין דכתיב מה יקר חסדך אלהיך (שם ל"ו ח'), והעושר מנין דכתיב לא יחרוך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ (משלי י"ב כ"ז), ישראל מנין דכתיב הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וגו' (ירמי' ל"א י"ט).
7
ח׳ויהי (היום) [ביום ההוא] ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו כהות וגו' (שמואל א' ג' ב), מיכן אמרו חכמים כל מי שהוא מעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות, בן רשע מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות (בראשית כ"ז א'), למה שהעמיד עשו בן רשע, תלמיד רשע מאחיה השילוני, ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו (מלכים א' י"ד ד'), למה שהעמיד ירבעם תלמיד רשע.
8
ט׳ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל ה' וגו' (שמואל א' ג' ג'), עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק אחר, יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו הקדוש, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש (קהלת א' ה'), יום שמת רבינו הקדוש נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רב המנונא, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, יום שמת רב המנונא נולד רב אבין, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, יום שמת רבי אבין נולד אבא הושעיא איש טירייא וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, יום שמת אבא הושעיא איש טירייא נולד רבי הושעיא בריה, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, קודם שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשה של שרה, הזריח שמשה של רבקה, שנאמר ויביאה יצחק האהלה שרה אמו (בראשית כ"ד ס"ז), קודם שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של משה, הזריח שמשו של יהושע, ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון (במדבר כ"ז י"ח), קודם שלא ישקיע הקב"ה שמשו של יהושע, הזריח שמשו של עתניאל בן קנז, וילכדה עתניאל בן קנז וגו' (שופטים א' י"ג), קודם שלא ישקיע הקב"ה שמשו של עלי הזריח שמשו של שמואל, ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל ה' וגו'.
9