מדרש תנחומא, וזאת הברכהMidrash Tanchuma, V'Zot HaBerachah
א׳וְזֹאת הַבְּרָכָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְגוֹ' (משלי לא, כט). זוֹ בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי הָאָבוֹת רִאשׁוֹנִים בֵּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת דּוֹרוֹ, וְלֹא הָיְתָה בָּהֶן כְּבִרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. שֶׁהֲרֵי נֹחַ בֵּרֵךְ אֶת בָּנָיו וְהָיָה בָּהּ מַחֲלֹקֶת, שֶׁבֵּרֵךְ אֶחָד וְקִלֵּל אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ (בראשית ט, כז). יִצְחָק בֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְהָיְתָה בְּבִרְכָתוֹ קְטָטָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם (שם כח, ד). וְאָמַר לְעֵשָׂו, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה (שם כז, לו), דִּכְתִיב: וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו (שם פסוק מא). יַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה בָּהֶם קְטָטָה, שֶׁהוֹכִיחַ רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: פַּחַז כַּמַּיִם (שם מט, ד). וְכֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי. וּמִנַּיִן לָמְדוּ הָאָבוֹת לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹ. מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: זָכָר וּנְקֵבָה וְגוֹ' וַיְבָרֵךְ אוֹתָם (בראשית א, כז-כח). וְהָיָה מִתְנַהֵג בַּבְּרָכָה עַד שֶׁבָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וּבִטְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי וְגוֹ' (שם ו, ז). כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּטְלָה מֵהֶם מִדַּת בְּרָכָה, חָזַר וּבֵרֵךְ אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ' (שם ט, א). וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְהוֹסִיף בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (שם יב, ב). כֵּיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ. וְכָל מִי שֶׁקּוֹבְעִין בּוֹ בְּרָכָה, אֲנִי חוֹתֵם עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְגוֹ' (שם פסוק ב-ג). וּמַהוּ וַאֲבָרְכָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַבְּרָכוֹת לְכָל מִי שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ, וַאֲנִי חוֹתֵם עַל יָדֶיךָ. וְכִי מֵאַחַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, לָמָּה לֹא בֵּרֵךְ אֶת יִצְחָק. לְפִי שֶׁרָאָה אַבְרָהָם, שֶׁעֵשָׂו יֵצֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר, אִם אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, הֲרֵי עֵשָׂו מִתְבָּרֵךְ, וְנִמְצָא יַעֲקֹב חָסֵר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, נְתָנוֹ לְאָרִיס, וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם אִילָן שֶׁל חַיִּים מוּדְלֶה עַל גַּב אִילָן שֶׁל סַם הַמָּוֶת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר, אִם אֶעֱדֹר אוֹתוֹ כֶּרֶם, הֲרֵי אִילָן שֶׁל סַם הַמָּוֶת מִתְגַּדֵּל. וְאִם אֵינִי עוֹדֵר אוֹתוֹ כֶּרֶם, הֲרֵי אִילָן שֶׁל חַיִּים מֵת. אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה. אֲגַלְגֵּל בַּכֶּרֶם הַזֶּה עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וְיַעֲשֶׂה בְּכַרְמוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְאַף כָּךְ אָמַר אַבְרָהָם, אִם אֲבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, נִמְצָא עֵשָׂו מִתְבָּרֵךְ, וְיַעֲקֹב מַפְסִיד. אֶלָּא הֲרֵינִי מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. בָּא יַעֲקֹב וְקִבֵּל חֲמִשָּׁה בְּרָכוֹת, שְׁנַיִם מֵאָבִיו, וְאֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם, וְאֶחָד שֶׁל מַלְאָךְ, וְאַחַת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֵאָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱרַד יִצְחָק (שם כז, לג). לָמָּה וַיֶּחֱרַד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, שֶׁרָאָה גֵּיהִנָּם פָּתוּחַ לְפָנָיו. בִּקֵּשׁ לוֹמַר, אָרוּר יִהְיֶה. חָזַר וְהוֹסִיף בְּרָכָה, וְאָמַר, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה (בראשית כז, לב), הֲרֵי אַחַת. שְׁנִיָּה, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם כח, א). בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וְגוֹ' (שם לה, ט). בִּרְכַּת אַבְרָהָם, וְיִּתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם (שם כז, כח). וְשֶׁל מַלְאָךְ, וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ שָׁם (שם לב, ל). בָּא יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, בֵּרְכָן חָמֵשׁ בְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, וְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שם מט, כח). בָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכָה שְׁבִיעִית, וְזֹאת הַבְּרָכָה, תּוֹסֶפֶת עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְבָרְכָן שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְלֹא בֵּרְכָן אֶלָּא שָׁלֹש, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָּרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (במדבר כד, י). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, אַתָּה עֵינֶיךָ צָרָה לְבָרְכָן, אַף אֲנִי מַסְפִּיק עַל יָדְךָ שֶׁתַּשְׁלִים בִּרְכָתְךָ עִם יִשְׂרָאֵל. יָבֹא מֹשֶׁה שֶׁעֵינָיו יָפוֹת לְבָרְכָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה, טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (משלי כב, ט). אֶל תְּהִי קוֹרֵא יְבֹרָךְ, אֶלָּא יְבָרֵךְ. טוֹב עַיִן, זֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעֵינָיו יָפוֹת לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבֵּרְכָן אַרְבַּע בְּרָכוֹת. הָרִאשׁוֹנָה, וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהֵנָּה עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֵךְ אוֹתָם מֹשֶׁה (שמות לט, מג). וְהַשְּׁנִיָּה, וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם (ויקרא ט, כ). הַשְּׁלִישִׁית, ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף וְגוֹ' (דברים א, יא). הָרְבִיעִית, וְזֹאת הַבְּרָכָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְגוֹ' (משלי לא, כט). וְזֹאת הַבְּרָכָה, לְמֹשֶׁה נָאֶה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה. אִישׁ הָאֱלֹהִים, אִם אָמַר אִישׁ, לָמָּה נֶאֱמַר אֱלֹהִים. וְאִם אָמַר אֱלֹהִים, לָמָּה אָמַר אִישׁ. אֶלָּא כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְּאוֹר שֶׁל מִצְרִים, אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁהֲפָכוֹ לְדָם, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה, אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁשִּׁקְּעָן, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ, אִישׁ, לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ כֻּלָּם אֵשׁ, הָיָה אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַד, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, קֹדֶם שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ, אִישׁ, שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שָׁם, אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּזֹאת הַבְּרָכָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה (דברים ד, מד). וְאוֹמֵר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, זֶה מֹשֶׁה. אִישׁ הָאֱלֹהִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וְכָל כָּךְ לָמָּה. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְהַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק (קהלת ד, יב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם גּוֹזֵר עַל אִשְׁתּוֹ וְעוֹשָׂה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עַל מֹשֶׁה וְעָשָׂה לוֹ. מַהוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזְּכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה לוֹ.
2
ג׳לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ. לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲלֵה וָמוּת, הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת סָבוּר בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: כְּבָר נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בָּא וְעָמַד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, כְּבָר הִבְטִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדְךָ. אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק בַּיּוֹם הַזֶּה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לֵךְ מִכָּאן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ (תהלים קיח, יז). אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה. יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּקַלְּסֶנּוּ, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל (שם יט, ב). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אֲנִי מְשַׁתֵּק אוֹתָם וּמְקַלֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' (דברים לב, א). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. הִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא (שם פסוק ג). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא בָּא, צָרִיךְ אֲנִי לְצַדֵּק עָלַי אֶת הַדִּין. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ (שם פסוק ד). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ, אָמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מַה תֹּאמְרִי, שֶׁבִּקֵּשׁ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִשְׁלֹט בָּךְ. אָמְרָה לוֹ: לֹא יֵעָשֶׂה בִּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדוֹ. אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁרָאִית אוֹתָם בּוֹכִים וּבָכִית עִמָּהֶם. אָמְרָה לוֹ: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה (תהלים קטז, ח). אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁבִּקְּשׁוּ לִדְחוֹת אוֹתְךָ בַּגֵּיהִנָּם. אָמְרָה לוֹ: אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי (שם). אָמַר לָהּ: וּלְהֵיכָן אַתְּ עֲתִידָה לֵילֵךְ. אָמְרָה לוֹ: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. כְּשֶׁשָּׁמַע מִמֶּנָּה כָּךְ, אָמַר לָהּ מֹשֶׁה, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי (שם פסוק ז). אָמַר רַבִּי אַבָּא, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אָמְרוּ הַתַּחְתּוֹנִים, תּוֹרָהּ צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה. וְהָעֶלְיוֹנִים אָמְרוּ, צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ מְקַלְּסוֹ, וְאוֹמֵר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, לְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים.
3
ד׳וַיֹּאמֶר, ה' מִסִּינַי בָּא. מְלַמֵּד, שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁהֵן בְּנֵי שֵׂעִיר. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֵׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן (בראשית כא, כא). וּכְתִיב: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ וְגוֹ' (חבקוק ג, ו). כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הִתִּירָן וְהִקְפִּיצָן לַגֵּיהִנָּם, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: לְנַתֵּר בָּהֶם עַל הָאָרֶץ (ויקרא יא, כא). וּכְתִיב בְּמָקוֹם אַחֵר, יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ (תהלים קלח, ד). וַעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לִלְמֹד שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמֹעַ. בָּא מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי וּפָסַק אֶת הַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ' (מיכה ה, יד). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. בָּא דָּוִד וְנָתַן הוֹדָאָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא וְגוֹ' (תהלים עז, טו). אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, פְּלָאִים שֶׁעָשִׂיתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁהוֹדַעְתָּ תּוֹרָתְךָ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאֵין עֻזְּךָ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, וְגוֹ' (שם כט, יא). אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה. מִפְּנֵי מַה יָּצָא יְדֵיהֶם. אֶלָּא כָּךְ מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁיָּצָא יְדֵי בְּרִיּוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ טוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עַל בְּרִיּוֹתָיו. מִדָּה שְׁנִיָּה, מִפְּנֵי מָה יָצָא יְדֵיהֶם, מִפְּנֵי פַּיֵּיס הָאָבוֹת.
4
ה׳וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ. מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל וּמְהֻלָּל שְׁמוֹ בְּכָל צָבָא שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין מִדּוֹתָיו כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אִם הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא בְּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ, הוּא נָאֶה וְיֵשׁ בְּצִבְאוֹתָיו נָאִים מִמֶּנּוּ, הוּא גִּבּוֹר וְיֵשׁ בְּצִבְאוֹתָיו גִּבּוֹרִים מִמֶּנּוּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין בְּכָל רִבְבוֹתָיו כָּמוֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵין כָּמוֹךָ בָּאֱלֹהִים, ה' (תהלים פו, ח). וְאוֹמֵר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה' וְגוֹ' (שמות טו, יא). מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, מְלַמֵּד, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה בִּימִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, יִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד בָּאֵשׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵשׁ דָּת לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵי עֻלִּין אַתָּה מֵטִיל עַל בָּנֶיךָ, עֹל תּוֹרָה וְעֹל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִצֹּל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת וְכָל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ. וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, תַּנֵּי רַב יוֹסֵף, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמְכַתְּתִין אֶת רַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה, וּפוֹרְקִין מֵעַצְמָם עֹל מַלְכוּת. דָּבָר אַחֵר, וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לוֹקִין בַּהֲלִיכָתָן, אֵין זָזִין מִמִּשְׁכְּנוֹתֶיךָ, אֶלָּא יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ שָׂכָר מְרֻבֶּה, שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. תּוֹרָהּ צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה וְגוֹ', מַהוּ מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. יְרֻשָּׁה הִיא לִקְהִלַּת יַעֲקֹב, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לְנַחֲלַת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז תִּתְעַנֵּג עַל ה' וְגוֹ' וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךְ (ישעיה נח, יד).
5
ו׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ (דברים לא, יד). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם (משלי יא, לא). כְּנֶגֶד מִי אָמְרוּ מִקְרָא זֶה. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד מֹשֶׁה הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ בְּכָל הַנְּבִיאִים, וְלֹא בְּכָל הַחֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵעִיד עָלָיו לְאַחַר מוֹתוֹ, וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה סְפֵיקָה בְּיָדוֹ לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַמִּיתָה, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְכֵן דָּוִד אָמַר, כִּי גֵּרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבוֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ, וְאֵין מִקְוֶה (דה״א כט, טו). וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, קַוֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ (תהלים לז, לד). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאֵין מִקְוֶה. אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְכָל הַמִּדּוֹת אָדָם מְקַוֶּה. אִם הוּא עָנִי, הוּא מְקַוֶּה עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר. אִם הוּא חַלָּשׁ, מְקַוֶּה לִהְיוֹת גִּבּוֹר. חוֹלֶה, מְקַוֶּה עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא. חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, מְקַוֶּה עַד שֶׁיַּתִּירוּהוּ. אֲבָל יוֹם הַמִּיתָה אֵין לוֹ תִּקְוָה שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר עִם מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים, וְלֹא יָכוֹל לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַמִּיתָה. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל וְגוֹ' (קהלת ט, ב). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, רוּחַ פַּסְקוֹנִית יֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לְדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּסַנְטֵר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן אוֹמֵר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַכֹּל כָּשֵׁר לַמִּיתָה, אַבְרָהָם בִּדְקוֹ מִיתָה, נִמְרֹד בִּדְקוֹ מִיתָה, יִצְחָק בִּדְקוֹ מִיתָה, אֲבִימֶלֶךְ בִּדְקוֹ מִיתָה, מֹשֶׁה בִּדְקוֹ מִיתָה, פַּרְעֹה בִּדְקוֹ מִיתָה. שֶׁכָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְגוֹ' (שם ג, כ). וּמֵעַתָּה מַה הוֹעִילוּ צַדִּיקִים שֶׁעָמְלוּ בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמַה הִפְסִידוּ הָרְשָׁעִים שֶׁחָטְאוּ וְהֶחְטִיאוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. שְׁלֹמֹה פֵּרְשָׁהּ, מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה וְגוֹ' (שם פסוק כא). הָעוֹלָה, זוֹ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַגְּנוּזָה וּמֻנַּחַת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה (שם), זוֹ נִשְׁמַת הָרָשָׁע שֶׁיּוֹרֶדֶת לַגֵּיהִנָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד וְגוֹ' (ישעיה יד, טו). וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיק קָרוּי אָדָם. שֶׁכֵּן יוֹנָהּ אוֹמֵר, וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה וְגוֹ' אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם וְגוֹ' (יונה ד, יא), אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים. אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה (שם), אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַבְּהֵמָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלַּם.
6
ז׳הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת (דברים לא, יד). אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּלָּשׁוֹן שֶׁקִּלַּסְתִּיךָ שֶׁאָמַרְתִּי, הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם (שם י, יד), בּוֹ קָנַסְתָּ עָלַי מִיתָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ קוֹרַת רוּחַ, הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ' (שם לא, טז). אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אֵין לְשׁוֹן הִנְּךָ אֶלָּא קוֹרַת רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ (איוב ג, יז). הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, נֶאֶמְרָה קְרִיבָה בָּאָבוֹת, וְנֶאֶמְרָה בַּמְּלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָּוִד (מל״א ב, א), בַּנְּבִיאִים. הֵן קָרְבוּ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְכִי יָמִים הֵם מֵתִים. אֶלָּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֵתִין, יְמֵיהֶן בְּטֵלִים מִן הָעוֹלָם. אֲבָל הֵם עַצְמָן קַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. מַאי נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְכִי נַפְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיִּים הֵן מְסוּרִין בְּיָדוֹ, וְהַמֵּתִים אֵינָן מְסוּרִין בְּיָדוֹ. אֶלָּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדַע בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל וְגוֹ' (ש״ב כג, כ). וְכִי כֻלֵּי עַלְמָא בְּנֵי מֵתִים הֲווּ, אֲבָל הָרְשָׁעִים, אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע וְגוֹ' (יחזקאל כא, ל). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת (דברים יז, ו). וְכִי יֵשׁ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה אַחֶרֶת. אֶלָּא רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כְּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ יוֹצֵר אוֹר, שׁוֹקַעַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ מַעֲרִיב עֲרָבִים, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים, מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְשֶׁרוֹאִין וְשֶׁשׁוֹמְעִין. וְלֹא בְּחַיֵּיהֶם בִּלְבָד, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן מְבָרְכִין וּמוֹדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעַלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם (תהלים קמט, ה-ו).
7
ח׳סְלִיק סֵפֶר דְּבָרִים.
8
