מדרש תנחומא, אחרי מות ז׳Midrash Tanchuma, Achrei Mot 7

א׳וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד). רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר, אִלּוּ הָיוּ לָהֶם בָּנִים, הָיוּ קוֹדְמִין לְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם לְנַחֲלָה קוֹדֵם לְכָבוֹד, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא נוֹהֵג כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (שם). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּחַיָּיו. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר בְּחַיָּיו, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (בראשית יא, כח). מַה פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּחַיָּיו, אַף כָּאן נַמֵּי פְּנֵי הָאָמוּר בְּחַיָּיו. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, נֶאֱמַר כָּאן פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ (שם כג, ג). מַה פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּמוֹתוֹ, אַף פְּנֵי הָאָמוּר בְּכָאן בְּמוֹתוֹ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר בְּחַיָּיו, אֵרְעָה טֻמְאָה בְּאַהֲרֹן, שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר. אֵרְעָה טֻמְאָה בְּאֶלְעָזָר, שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר. מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית, שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ שֶׁל עַרְבִיִּים, נִתְזָא צִנּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִמְּאַתוּ, וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה. אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ, שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לְקִמְחִית, וְכֻלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלָהּ, אָמְרוּ לָהּ, אִמְרִי לָנוּ מַה מַּעֲשִׂים טוֹבִים עָשִׂית וְיֵשׁ בְּיָדֵךְ. אָמְרָה לָהֶם, הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי מִיָּמַי. אָמְרִין, כָּל קִמְחָא קִמְחָא, קִמְחָא דְּקִמְחִית סֹלֶת. קָרְאוּ עָלֶיהָ קְרָא, עָלַיִךְ אָמַר הַכָּתוּב, כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ (תהלים מה, יד). וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, מֵת אַהֲרֹן, שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר. מֵת אֶלְעָזָר, שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אֲבִינָא, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה מִיתַת מִרְיָם לְפָרָשַׁת אֵפֶר הַפָּרָה. אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה מְכַפֶּרֶת, אַף מִיתַת מִרְיָם מְכַפֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יוּדָן, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִיתַת אַהֲרֹן לְשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁקָּשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כְּשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. וּמִפְּנֵי מָה מַזְכִּיר מִיתָתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, כָּךְ מִיתָתָן מְכַפֶּרֶת. וּמִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וְגוֹ' (ויקרא טז, ל). וּמִנַּיִן שֶׁמִּיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן (ש״ב כא, יד).
1