מדרש תנחומא, בלקMidrash Tanchuma, Balak
א׳וַיַּרְא בָּלָק. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (דברים לב, ד). כִּי לֹא הֵנִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם פִּתְחוֹן פֶּה לֶעָתִיד לָבֹא לוֹמַר, שֶׁאַתָּה רִחַקְתָּנוּ וְלֹא נָתַתָּ לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנָּתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱמִיד מְלָכִים חֲכָמִים וּנְבִיאִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הֶעֱמִיד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְנִבְדְּקוּ מַלְכֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְחַכְמֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם מַלְכֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְחַכְמֵיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶעֱמִיד שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. וְכֵן עָשָׂה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ (ירמיה כז, ו). זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר כַּמָּה רְנָנוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה הֶחְרִיבוּ וְחֵרֵף וְגִדֵּף, וְאָמַר, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לָעֶלְיוֹן (ישעיה יד, יד). נָתַן לְדָוִד עֹשֶׁר, לָקַח הַבַּיִת לִשְׁמוֹ. נָתַן לְהָמָן עֹשֶׁר, לָקַח אֻמָּה שְׁלֵמָה לְטָבְחָהּ. וְכָל גְּדֻלָּה שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנָּטְלוּ הָאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהּ. הֶעֱמִיד מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. הֶעֱמִיד לָהֶם בִּלְעָם, מְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. רְאֵה מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי הָאֻמּוֹת. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מַזְהִירִין אֶת הָאֻמּוֹת עַל הָעֲבֵרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וּנְבִיאִים שֶׁהֶעֱמִיד מִן הָאֻמּוֹת, נוֹתְנִים פִּרְצָה לְאַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ בְּמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כְּכִנּוֹר יֶהֱמוּ וְגוֹ' (ישעיה טז, יא). וְכֵן יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר, בֶּן אָדָם שָׂא עַל צוֹר קִינָה (יחזקאל כז, ב). וּנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הָיוּ בְּמִדַּת אַכְזְרִיּוּת, שֶׁזֶּה עָמַד לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה חִנָּם עַל לֹא דָּבָר. לְכָךְ נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת בִּלְעָם, לְהוֹדִיעַ לָמָּה סִלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עָמַד מֵהֶם, וּרְאֵה מֶה עָשָׂה.
1
ב׳וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. מַהוּ וַיַּרְא. רָאָה בַּפֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, וְשׂוֹנְאָן הָיָה יוֹתֵר מִכָּל שׂוֹנְאִים. שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בָּאִין בְּמִלְחָמוֹת וּבְשִׁעְבּוּד שֶׁהֵן יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהֶן. וְזֶה, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹצִיא דָּבָר מִפִּיו לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה. וַיַּרְא בָּלָק. נוֹחַ לָרְשָׁעִים שֶׁיְּהוּ סוּמִין, שֶׁעֵינֵיהֶם מְבִיאִין מְאֵרָה לָעוֹלָם. בְּדוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב: וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית ו, ב). וּכְתִיב: וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן (שם ט, כב). וּכְתִיב: וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (שם יב, טו). וּכְתִיב: וַיַּרְא אוֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר (שם לד, ב). וְכֵן כָּאן, וַיַּרְא בָּלָק. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים לְשָׁמְרוֹ מִן הַגַּיִס, וְהוּא בָּטוּחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים. עָבַר הַגַּיִס וַהֲרָגָם, וְהָיָה מְרַתֵּת עַל עַצְמוֹ. וְאַף כָּךְ בָּלָק רָאָה מַה נַּעֲשָׂה בְּסִיחוֹן וּבְעוֹג שֶׁהָיָה מַעֲלֶה לָהֶם שָׂכָר לְשָׁמְרוֹ וְהָיָה מִתְיָרֵא מֵעַצְמוֹ, וְעוֹד שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן. וַיָּגָר מוֹאָב. מַהוּ וַיָּגָר. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִרְאִין לָעַמּוֹנִים, נִרְאִים עֲטוּפִים לְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁנִּרְאִים לַמּוֹאָבִים, נִרְאִים מְזֻיָּנִים לַמִּלְחָמָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן, אַל תְּצֻרֵם (דברים ב, יט) כְּתִיב, כָּל מִין צָרָה אַל תָּצֵר לָהֶם. וְאַל תִּתְגָּר בָּם (שם), כָּל מִין גֵּרוּי. וְלַמּוֹאָבִים אָמַר, אַל תָּצֵר אֶת מוֹאָב וְאֶל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה (שם פסוק ט). מִלְחָמָה אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה, וּמַה שֶׁאַתָּה יָכֹל לַחְטֹף מִן הַחוּץ, חֲטֹף. וּלְפִיכָךְ נִרְאִים מְזֻיָּנִים, וְהֵם נֶאֱגָרִין לְעָרֵיהֶם. שֶׁאֵין וַיָּגָר אֶלָּא לְשׁוֹן אֲסִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל (משלי י, ה). דָּבָר אַחֵר, וַיָּגָר לָשׁוֹן גֵּר, שֶׁהָיוּ רוֹאִין לְעַצְמָן כְּגֵרִים בָּעוֹלָם. וְאָמְרוּ, יָרְדוּ לַמִּצְרִים לָגוּר וְהֶאֶחְזוּ אוֹתָהּ, וְהָיוּ מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ (שמות ג, כב). דָּבָר אַחֵר, וַיָּגָר לְשׁוֹן יִרְאָה, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִין, שֶׁרָאוּ כָּל הָאָרֶץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּא סִיחוֹן וְנָטַל אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וְגוֹ' (במדבר כא, כו). וְעוֹג נָטַל אֶת כָּל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וְגוֹ' (דברים ג, יא). בָּאוּ יִשְׂרָאֵל נְטָלוּהָ מִשְּׁנֵיהֶם, גֶּזֶל שֶׁאֵין בּוֹ עַוְלָה. וְהָיוּ אֵלּוּ רוֹאִים אֶת אַרְצָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹמְרִים: לֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה (שם ב, ט), וַהֲרֵי אַרְצֵנוּ לִפְנֵיהֶם, לְכָךְ הָיוּ מִתְיָרְאִין. וַיָּקָץ מוֹאָב, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִין, שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֶת עַצְמָן כְּקוֹץ לִפְנֵיהֶם.
2
ג׳וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן. מַה טִּיבָם שֶׁל זִקְנֵי מִדְיָן כָּאן. שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִין שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ. אָמְרוּ, מַנְהִיג שֶׁלָּהֶם בְּמִדְיָן נִתְגַּדֵּל, נֵדַע מֵהֶן מַה מִּדָּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ זִקְנֵי מִדְיָן, אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו. אָמְרוּ לָהֶם, אַף אָנוּ נָבֹא כְּנֶגְדָן בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן. וַהֲלֹא אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁמִּדְיָנִים נִלְחָמִים עִם הַמּוֹאָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב (בראשית לו, לה), וְהַשִּׂנְאָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי כְּלָבִים שֶׁהָיוּ מְרִיבִים זֶה אֶת זֶה, בָּא זְאֵב עַל אֶחָד מֵהֶם. אָמַר הָאֶחָד, אִם אֵין אֲנִי עוֹזְרוֹ, הַיּוֹם הוֹרֵג אֶת זֶה, וּלְמָחָר יָבֹא עָלַי, וּלְפִיכָךְ נִתְחַבְּרוּ מוֹאָב עִם מִדְיָן. כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר. מַה שּׁוֹר כֹּחוֹ בְּפִיו, אַף אֵלּוּ כֹּחָן בְּפִיהֶם. מַה שּׁוֹר כָּל מַה שֶּׁמְּלַחֵךְ אֵין בּוֹ סִימַן בְּרָכָה, אַף אֵלּוּ כָּל אֻמָּה שֶׁנּוֹגְעִין בָּהּ אֵין בָּהּ סִימַן בְּרָכָה. וּמַה שּׁוֹר מְנַגֵּחַ בְּקַרְנָיו, אַף אֵלּוּ מְנַגְּחִים בִּתְפִלָּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו.
3
ד׳בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ וְגוֹ'. וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה נָסִיךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן (יהושע יג, כא). אֶלָּא מִשֶּׁנֶּהֱרַג סִיחוֹן הִמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו. בָּעֵת הַהִיא, שֶׁגָּרְמָה לוֹ שָׁעָה. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה. פְּתוֹרָה, עִירוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּשֻׁלְחָנִי הָיָה, שֶׁהָיוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְלָכִים בּוֹ, כַּשֻּׁלְחָנִי הַזֶּה שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִתְּחִלָּה פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם, וְחָזַר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ. שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּלָק, וְהוּא אָמַר, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְלֹךְ. לִקְרֹא לוֹ. שֶׁכָּתַב לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁלְּעַצְמִי בִּלְבַד אַתָּה עוֹשֶׂה וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ. אִם תַּעַקְרֵם, מִכָּל הָאֻמּוֹת אַתָּה מִתְכַּבֵּד, וּכְנַעֲנִים וּמִצְרִים כֻּלָּם מִשְׁתַּחֲוִים לְךָ. הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ: וְאַתְּ מָה אִכְפַּת לְךָ. אָמַר לוֹ: הִנֵּה כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, שְׁתֵּי עֵינַיִם שֶׁהָאָרֶץ תָּלוּי בָּהֶם, סִיחוֹן וְעוֹג, הֶחְרִימוּם וְכִסּוּ עֵינֵיהֶם, וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי. מִמֻּלִי כְּתִיב, מִמֻּלִים אוֹתִי, כְּמוֹ דְּאַתְּ אָמַר, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילָם (תהלים קיח, י). וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי. מַהוּ אָרָה לִי. אָמַר, אוּלַי יָכֹל אֲנִי לִשְׁלֹט בָּהֶם קִמְעָא קִמְעָא, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹרֶה אֶת הַתְּאֵנָה. כִּי עָצוּם הוּא. לֹא שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים מִמֶּנִּי וְחֵילוֹתֵיהֶם מְרֻבִּים מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא שֶׁנּוֹצְחִין בְּפִיהֶם מַה שֶּׁאֵינִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. מָה רָאָה זֶה לְהִתְגָּרוֹת. לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם שֶׁאֵין נוֹטְלִין מֵאַרְצָם. אֶלָּא שֶׁהָיָה בְּעַל קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיַּרְא בָּלָק, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְכַוֵּן הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֵךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ, הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה (ישעיה מז, יג-יד). וְהָיָה רוֹאֶה בַּדְּבָרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בְּיָדוֹ. לְפִיכָךְ הִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ וְנָפְלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְכָךְ נִתְגָּרָה בָּהֶם וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ, כְּמִי שֶׁמְּנַכֶּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמֵאָה, וְכָךְ נָפְלוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל חָסֵר אֶחָד. וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְגָרְשָׁם אֶלָּא שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ. מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סִיחוֹן לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב, הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, שָׂכַר אֶת בִּלְעָם וְאֶת אָבִיו לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן (במדבר כא, כז). וּכְתִיב: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן (שם פסוק כח). וּכְתִיב: אוֹי לְךָ מוֹאָב (שם פסוק כט). לְכָךְ אוֹמֵר, כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.
4
ה׳וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. שֶׁהוֹלִיכוּ בְּיָדָם כָּל מִינֵי קְסָמִים שֶׁהֵם קוֹסְמִין בָּהֶם, שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ עֲלִילָה לוֹמַר, אֵין כְּלֵי תַּשְׁמִישִׁי עִמִּי. וּבְיַד זִקְנֵי מִדְיָן הָיוּ הַקְּסָמִים, שֶׁאָמְרוּ, אִם יָבֹא עִמָּנוּ, יַצְלִיחַ. וְאִם יְעַכֵּב שָׁעָה אַחַת, אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה, הָלְכוּ לָהֶם זִקְנֵי מִדְיָן, שֶׁיָּדְעוּ בַּקְּסָמִים שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵין בּוֹ הֲנָאָה. וְיָשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע, בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפֹּל (משלי כח, י), זֶה בִּלְעָם. שֶׁבִּתְחִלָּה הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, וּבִדְבָרָיו אֵלּוּ נָהֲגוּ בָּעֲרָיוֹת. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר, וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כט, ט), וְכֵן, וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת (שמות ב, טז), הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹצְאוֹת אַחַר הַצֹּאן. עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיּוֹת בָּעֲרָיוֹת. וּכְמוֹ שֶׁהִטְעָה, הֻטְעָה. בָּעֵצָה שֶׁנָּתַן, בָּהּ נָפַל. הָיִינוּ דִּכְתִיב: בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפֹּל. וְהִטְעָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהּ. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְּאַבְּדֵם (איוב יב, כג), כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. אָמַר הָרָשָׁע, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶם. כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, יֵשׁ עִתִּים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְאַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְּבָנָיו כָּל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת. לְכָךְ אָמַר לוֹ: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, לְהַטְעוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים, בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ'. הִתְחִיל מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מְכַבְּדֵנִי וְאֵין אַתָּה מוֹצִיא לִי שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם, הַמְּלָכִים מְבַקְּשִׁים אוֹתִי. הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה לִי. לְהוֹדִיעַ, שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא אוֹתָם יוֹתֵר מִבָּלָק. שֶׁבָּלָק לֹא אָמַר, קָבָה לִי, אֶלָּא אָרָה לִי. וְזֶה אָמַר, קָבָה בְּפֵרוּשׁ, שֶׁנּוֹקֵב הַשֵּׁם וּמְפָרֵשׁ. בָּלָק אָמַר, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. וְהוּא אוֹמֵר, וְגֵרַשְׁתִּיו, מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.
5
ו׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן אֲקַלְּלֵם בִּמְקוֹמִי. אָמַר לוֹ: לֹא תָּאֹר אֶת הָעָם. אָמַר, אִם כֵּן אֲבָרְכֵם. אָמַר לוֹ: אֵין צְרִיכִין לְבִרְכָתְךָ, כִּי בָּרוּךְ הוּא. אוֹמְרִים לָהּ לַצִּרְעָה, לֹא מִדֻּבְשָׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצָךְ. וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָּלָק לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם. לֹא אָמַר לָהֶם לֹא נָתַן לִי הַמָּקוֹם רְשׁוּת לֵילֵךְ וְלֹא לְקַלֵּל, אֶלָּא, מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם. אָמַר לִי, אֵין כְּבוֹדְךָ לֵילֵךְ עִם אֵלּוּ, אֶלָּא עִם גְּדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁהוּא חָפֵץ בִּכְבוֹדִי. וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב וְגוֹ'. לְפִיכָךְ, וַיֹּסֵף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ וְגוֹ', וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּה אָמַר בָּלָק וְגוֹ' כִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְגוֹ', יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ נוֹטֵל לְשֶׁעָבַר, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ. וְכָל שֶׁאַתָּה חָפֵץ וּמַה שֶּׁאַתָּה גּוֹזֵר אֶעֱשֶׂה. וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָּלָק אִם יִתֵּן לִי בָּלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָיָה בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אֵלּוּ הֵן, עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה. עַיִן רָעָה, דִּכְתִיב: וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. רוּחַ גְּבוֹהָה, דִּכְתִיב: מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם. נֶפֶשׁ רְחָבָה, דִּכְתִיב: אִם יִתֵּן לִי בָּלָק וְגוֹ'. אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְׂכֹּר חֵילוֹת לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָּן, סָפֵק נוֹצְחִין, סָפֵק נוֹפְלִין. לֹא דַּיּוֹ שֶׁיִּתֵּן כָּךְ וְנוֹצֵחַ. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכֵּן בִּקֵּשׁ. לֹא אוּכַל לַעֲבֹר. נִתְנַבֵּא שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְבַטֵּל בְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרְכוּ הָאָבוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם אַתֶּם הַלַּיְלָה. מַהוּ גַּם אַתֶּם. שֶׁסּוֹפְכֶם לֵילֵךְ בְּפָחֵי נֶפֶשׁ כָּרִאשׁוֹנִים. וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף ה' דַּבֵּר עִמִּי, שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ.
6
ז׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וְגוֹ', אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם, לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה (איוב לג טו, יז). מַהוּ מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. הֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲלִיכָתוֹ מְאַבַּדְתּוֹ מִן הָעוֹלָם וּמוֹלִיכָתוֹ לְבֹר שַׁחַת. לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים (שם פסוק ל), שֶׁיְּאַבֵּד נַפְשׁוֹ מִן הָעוֹלָם בַּהֲלִיכָתוֹ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹלֵךְ אָדָם לַחְטֹא, הַשָּׂטָן מְרַקֵּד לְפָנָיו עַד שֶׁהוּא עוֹמֵד לִגְמֹר אֶת הָעֲבֵרָה. כֵּיוָן שֶׁעָבָר, חוֹזֵר וּמוֹדִיעוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבֹא וְגוֹ', עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ וְגוֹ' (משלי ז, כב-כג), כָּךְ הֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִּלְעָם עַד שֶׁהָלַךְ וְאִבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ. מִשֶּׁיָּצָא מִכְבוֹדוֹ וְהָלַךְ וְאִבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ וְיָדַע בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹ, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ, לוֹמַר, תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.
7
ח׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַה' (שמות יב, מב). וְכָל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, בַּלַּיְלָה הָיוּ. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה (בראשית לא, כד). וּכְתִיב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה (בראשית כ, ג). וּכְתִיב: וַיֶּחֱלַק עֲלֵיהֶם לַיְלָה (שם יד, טו). וּכְתִיב: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה (שמות יב, כט). וְכֵן כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִגְלָה עַל בִּלְעָם לַיְלָה. לֹא הָיָה רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא בַּלַּיְלָה, לְפִי שֶׁכָּל נְבִיאֵי הַגּוֹיִם, בַּלַּיְלָה הוּא מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּשְׂעִפִּים בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה (איוב ד, יג). וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר, בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה (שם לג, טו), עַל שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בַּלַּיְלָה. אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁבְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. שֶׁמִּתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ: לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁהֵעִיז פָּנָיו לְהַלֵּךְ עִמָּהֶם, הָלַךְ. שֶׁכֵּן כָּתוּב בּוֹ, וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינִי חָפֵץ בְּאָבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים. הוֹאִיל וְאַתְּ רוֹצֶה לֵיאָבֵד מִן הָעוֹלָם, קוּם לֵךְ אִתָּם. וּכְתִיב: וְאַךְ אֶת הַדָּבָר, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּהַתְרָאָה הָלַךְ. מִיָּד הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ. וְכִי לֹא הָיָה לוֹ עֶבֶד וְלֹא שִׁפְחָה. אֶלָּא מֵרֹב שִׂנְאָה שֶׁשָּׂנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, קִדַּמְתּוֹ וְעָמַד בִּזְרִיזוּת הוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לַעֲקֵדַת יִצְחָק בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ (בראשית כב, ג). וַיֵּלֵךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּפֻרְעָנוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָם. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ. מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים הָיָה, וְנַעֲשָׂה לוֹ שָׂטָן. וְכָךְ אָמַר אֶל בִּלְעָם, הִנֵּה אֲנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן, גָּרַמְתָּ לִי לְשַׁמֵּשׁ אֻמָּנוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּי. וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. זֶה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם חָשׁוּב הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, צָרִיךְ שְׁנַיִם לְשַׁמְּשׁוֹ, וְחוֹזְרִין וּמְשַׁמְּשִׁין זֶה לָזֶה. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכִי לֹא הָיָה יָכֹל הַמַּלְאָךְ לִנְשֹׁף בּוֹ וְיוֹצִיא רוּחוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלַף חַרְבּוֹ. וַהֲרֵי כְּתִיב בְּסַנְחֵרִיב, וַיֵּצֵא מַלְאָךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר (מל״ב יט, לה), וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ (ישעיה מ, כד). אֶלָּא כָּךְ אָמַר לֵיהּ: הַפֶּה נִתַּן לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְגוֹ' (בראשית כז, כב). וְהַיָּדַיִם לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה (שם פסוק מ). וְהָאֻמּוֹת כֻּלָּן בַּחֶרֶב חַיֵּיהֶם, וְאַתָּה תַּחֲלִיף אֻמָּנוּתְךָ וְתָבֹא עֲלֵיהֶם בְּשֶׁלָּהֶם, אַף אֲנִי אָבֹא עָלֶיךָ בְּשֶׁלְּךָ. לְכָךְ כְּתִיב: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֵךְ בַּשָּׂדֶה. הָרָשָׁע הַזֶּה הוֹלֵךְ לְקַלֵּל אֻמָּה שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא חָטָא לוֹ, וּמַכֶּה אֲתוֹנוֹ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ בַּשָּׂדֶה. וּכְתִיב: וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים. וְכִי לֹא הָיָה יָכֹל לֵילֵךְ אַחֲרָיו לַשָּׂדֶה. אֶלָּא כָּךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מְשַׁלֵּחַ סְפֶּקְלָטוֹר לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם, וּמְהַלֵּךְ אַחֲרָיו יָמִים הַרְבֵּה. וְזֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וּסְפַּקְלָטוֹר מִטָּרֵף אַחֲרָיו מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם. וְלִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. הַסְּפֶּקְלָטוֹר עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה, בָּא אֶצְלוֹ בְּרַגְלָיו. כָּךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְאָךְ מִצְטַעֵר לֵילֵךְ אַחַר בִּלְעָם, אֶלָּא קִדְּמוֹ לַדֶּרֶךְ. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיַּעֲמֹד מַלְאָךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים. אָמַר לוֹ: הַכְּרָמִים נִמְסָרִים לַשּׁוּעָלִים. גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה. אֵין אַתָּה יָכֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, שֶׁבִּידֵיהֶם שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כְּתוּבִים מִזֶּה וּמִזֶּה מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַיּוֹסֵף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר. מָה רָאָה לְהַקְדִּימוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים עַד שֶׁלֹּא נִרְאָה לוֹ. סִימָנִים שֶׁל אָבוֹת הֶרְאָה לוֹ. עָמַד לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה וְהָיָה רֶוַח מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֵךְ בַּשָּׂדֶה. בַּשְּׁנִיָּה, לֹא יָכְלָה לָזוּז אֶלָּא לְצַד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁית, אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמַהוּ הָיוּ הַסִּימָנִים הָאֵלּוּ. אִלּוּ בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, הָיָה מוֹצֵא מִכָּאן וּמִכָּאן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. וְאִם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בְּנֵי יִצְחָק, הָיָה מוֹצֵא צַד אֶחָד לְקַלֵּל עֵשָׂו, וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר. אֵלּוּ עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, לֹא מָצָא פְּסֹלֶת לִיגַע בָּם. לְכָךְ כְּתִיב בַּשְּׁלִישִׁית, בְּמָקוֹם צַר, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב, ח). אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁלֹּא הָיָה פְּסֹלֶת בָּאֶחָד מִבָּנָיו. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וְתִרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם, עַל בִּזָּיוֹן שֶׁבִּזָּת אוֹתוֹ.
8
ט׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן. לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁהַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן בִּרְשׁוּתוֹ. שֶׁאִם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל, פִּיו בִּרְשׁוּתוֹ. וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹש רְגָלִים. רָמְזָה לוֹ, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹש רְגָלִים בַּשָּׁנָה. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתָּ בִּי. אַף עַל פִּי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, גּוֹי לְשׁוֹנוֹ סָרוּחַ. לוּ יֵשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךָ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְרוֹפֵא שֶׁבָּא לְרַפְּאוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ נְשׁוּךְ הַנָּחָשׁ. בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֲנָקָה אַחַת, הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מַקֵּל לְהָרְגָהּ. אָמְרוּ לוֹ: לְזוֹ אֵין אַתָּה יָכֹל לִטֹּל, הֵיאַךְ אַתָּה יָכֹל לְרַפְּאוֹת נְשׁוּךְ נָחָשׁ. כָּךְ אָמַר הָאָתוֹן לְבִלְעָם, אֲנִי אֵין אַתָּה יָכֹל לְהָרְגֵנִי אֶלָּא אִם כֵּן חֶרֶב בְּיָדְךָ. וְהֵיאַךְ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה בִּלְשׁוֹנְךָ. שָׁתַק וְלֹא מָצָא תְּשׁוּבָה. הִתְחִילוּ תְּמֵהִין שָׂרֵי מוֹאָב, שֶׁרָאוּ נֵס שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם. יֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁאָמְרוּ לוֹ שָׂרֵי מוֹאָב, מַאי טַעְמָא לֹא רָכַבְתָּ אֲסוּסַיָּא. אָמַר לָהֶם: אֵינָהּ שֶׁלִּי. הֱשִׁיבָתוֹ, הַלֹּא אֲנֹכִי אֲתוֹנְךָ. לִטְעִינָה בְּעָלְמָא. אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אַקְרָאִי בְּעָלְמָא. מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁלֹּא הָיָה זָקֵן, שֶׁהָאָתוֹן גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ. הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה. כֵּיוָן שֶׁדִּבְּרָה, מֵתָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: זוֹ הָאָתוֹן שֶׁדִּבְּרָה, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ יִרְאָה. דָּבָר אַחֵר, חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּבוֹד שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, זוֹ שֶׁלָּקָה בִּלְעָם עַל יָדֶיהָ. וְאִם כָּךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל רְשָׁעִים, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל כְּבוֹד הַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָהּ וְגוֹ' (ויקרא כ, טז). אִם אִשָּׁה חָטְאָה, בְּהֵמָה מַה חָטְאָה. אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאָה לָאִשָּׁה תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב, תֵּהָרֵג. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְּהֵא הַבְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ, זוֹ הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּהֶרְגָה אִשָּׁה פְּלוֹנִית עַל יָדָהּ. לְהוֹדִיעַ הֵיאַךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת וְיֹדֵעַ צָרְכָּם, וְסָתַם פִּי הַבְּהֵמָה. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת, לֹא יְכוֹלִין לְשַׁעְבְּדָהּ וְלַעֲמֹד בָּהּ, שֶׁזֹּה הַטִּפְּשִׁית שֶׁבַּבְּהֵמוֹת, וְזֶה חָכָם שֶׁבַּחֲכָמִים, כֵּיוָן שֶׁדִּבְּרָה, לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד בָּהּ.
9
י׳וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִּלְעָם וַיַּרְא. וְכִי סוּמָא הָיָה. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁאַף הָעַיִן אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְיִקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מַה הִכִּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ זֶה. עֶלְבּוֹן שֶׁל אָתוֹן בָּא הַמַּלְאָךְ לְבַקֵּשׁ מִיָּדוֹ, וְאָמַר לוֹ: מָה הָאָתוֹן שֶׁאֵין לָהּ זְכוּת וְלֹא בְּרִית אָבוֹת, נִצְטַוֵּיתִי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִיָּדְךָ. אֻמָּה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן. כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ, נוֹטְרִיקוֹן, יָרְאָה רָאֲתָה נָטְתָה. דָּבָר אַחֵר, יָרַט, בְּא״ת ב״ש מָגֵן. וַתִּרְאֵנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה וְגוֹ' וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי. לְהוֹדִיעַ, שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר, יָדַע שֶׁאֵין עוֹמֵד עַל הַפֻּרְעָנִיּוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁחָטָא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לִיגַע בּוֹ. כִּי לֹא יָדַעְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּבֵּחַ אוֹתוֹ רָשָׁע וְאוֹמֵר: וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, פִּיו הֵעִיד בּוֹ וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי. וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַתְּ אָמַר שֶׁאֶחֱזֹר. כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ. לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן, וַיִּקְרָא מַלְאָךְ ה' וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ (בראשית כב, יב). לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר, וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ. וְעַכְשָׁו אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, שֶׁחֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד עִמָּהֶם. וַיֵּלֵךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָּלָק. מְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ. וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִּלְעָם. מְלַמֵּד, שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִין לְבַשְּׂרוֹ. וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב, לְמֶטְרֹפּוֹלִין שֶׁלָּהּ. מָה רָאָה לְקַדְּמוֹ לִגְבוּלִין. אָמַר לוֹ: הַגְּבוּלִין הַלָּלוּ שֶׁנִּקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס אֻמָּה בִּגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ, הַלָּלוּ בָּאִין לַעֲקֹר אוֹתָם. אָמַר לוֹ: בֹּא לְקַלְּלָן. וְהָיָה מַרְאֶה הֵיאַךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּל סִיחוֹן וְעוֹג, כְּאִלּוּ קוֹבֵל עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ', נִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹפוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּקָלוֹן. וּכְעִנְיָנוֹ הֱשִׁיבוֹ בִּלְעָם. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק, הִנֵּה בָּאתִי אֵלֶיךָ וְגוֹ', שֶׁאֵין בְּיָדִי רְשׁוּת לוֹמַר מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה.
10
י״אוַיֵּלֵךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק וַיָּבֹאוּ קִרְיַת חֻצוֹת. שֶׁעָשָׂה שְׁוָקִים שֶׁל מִקָּח וּמִמְכָּר וְעָשָׂה לוֹ אִטְלִיס לְהַרְאוֹת לוֹ אֻכְלוּסָיו, לוֹמַר, רְאֵה מָה אֵלּוּ בָּאִין לַהֲרֹג בְּנֵי אָדָם וְתִינוֹקוֹת שֶׁלֹּא חָטְאוּ לָהֶם. וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן. הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה. אַבְרָהָם אָמַר, וְאֶקְּחָה פַּת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם (בראשית יח, ה). וְאַחֲרֵי כֵן, מַהֲרִי שָׁלֹש סְאִים וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (שם פסוק ו-ז). וְהָרְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים. בָּלָק אָמַר, כִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד. כְּשֶׁבָּא, לֹא שִׁגֵּר אֶלָּא בָּקָר וְצֹאן אֶחָד. הִתְחִיל בִּלְעָם חוֹרֵק שִׁנָּיו עָלָיו, שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ רְחָבָה. אָמַר, כָּךְ שָׁלַח זֶה, מָחָר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מְאֵרָה בִּנְכָסָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה וְגוֹ'. וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. בָּלָק הָיָה בַּעַל קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁהָיָה בִּלְעָם נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו כְּסוּמָא. מָשָׁל לְמַה הָיוּ שְׁנֵיהֶם דּוֹמִין. לְאֶחָד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ סַכִּין וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַפְּרָקִים, וַחֲבֵרוֹ מַכִּיר אֶת הַפְּרָקִים וְאֵין בְּיָדוֹ סַכִּין. כָּךְ רוֹאֶה בָּלָק אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. כְּשֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בּוֹ, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת. לָמָּה שִׁבְעָה. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת שֶׁבָּנוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה וְנִתְקַבְּלוּ. אָדָם, וְהֶבֶל, וְנֹחַ, אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, וּמֹשֶׁה. שֶׁהָיָה אֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה קִבַּלְתָּ אֶת אֵלּוּ, לֹא בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה שֶׁעָבְדוּ, לְפִיכָךְ קִבַּלְתָּם. וְלֹא נָאֶה לְךָ שֶׁתְּהֵא נֶעֱבָד מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וְלֹא מִן אֻמָּה אַחַת. כִּבְיָכוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֵר, טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָּהּ וְגוֹ' (משלי יז, א). טוֹבָה מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַכְנִיס מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵין יִשְׂרָאֵל. וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק, הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹלָתֶךָ וְגוֹ' וַיֵּלֵךְ שֶׁפִי, שָׁפוּי לְקַלֵּל. שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שָׁפוּי, וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נִטְרָד.
11
י״בוַיִּקָר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר, אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי שֶׁהָיָה מְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָלוֹת, בָּא בַּעַל הַשּׁוּק הִרְגִּישׁ בּוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, מַעֲלֶה וּמְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָל. אָמַר לוֹ: כְּבָר שָׁלַחְתִּי דּוֹרוֹן לְבֵיתְךָ. אַף כָּךְ בִּלְעָם, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת לוֹ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, רָשָׁע. אָמַר לוֹ: אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק (משלי טו, יז), טוֹבָה סְעוּדָה שֶׁאָכְלוּ בְּמִצְרַיִם עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, מִשְּׁוָרִים אוֹ מִפָּרִים שֶׁאַתָּה מַקְרִיב עַל יָדְךָ בְּשִׂנְאָה. וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִּלְעָם, שֶׁעִקֵּם אֶת פִּיו וּפְקָמוֹ, כְּאָדָם שֶׁקּוֹבֵעַ מַסְמֵר בַּלּוּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַלְאָךְ הָיָה מְדַבֵּר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְּדַבֵּר. וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהֵנָּה נִצָּב עַל עוֹלָתוֹ הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא וְיֹאמַר. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. פָּתַח וְאָמַר, מִן הָרָמִים הָיִיתִי מִמְּחִיצַת הָאָבוֹת, הִנְחַנִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק לְבֹר שַׁחַת. יַנְחֵנִי, יִנְהֵנִי, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם (יחזקאל לב, יח). דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם, עַם רָם שֶׁל מַעְלָן הָיִיתִי, וְהוֹרִידַנִי בָּלָק מִן כְּבוֹדִי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ עִם הַמֶּלֶךְ, רָאָה לִסְטִים, הֵנִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ וְטִיֵּל עִם הַלִּסְטִים. כְּשֶׁחָזַר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לְךָ עִם אוֹתָן שֶׁטִּיַּלְתָּ עִמָּהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי. כָּךְ בִּלְעָם נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁנִּזְדַּוֵּג לְבָלָק, נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְחָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם כְּבַתְּחִלָּה, כְּדִכְתִיב, וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם וְגוֹ' (יהושע יג, כב). לְכָךְ אָמַר, רָם הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק. דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֵהַרְרֵי קֶדֶם, הֻשְׁוֵינוּ שְׁנֵינוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה. שֶׁאִלּוּלֵי אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, לֹא הָיָה בָּלָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וְגוֹ' (בראשית יט, כט). וְאִלּוּלֵי אַבְרָהָם, לֹא פָּלַט לוֹט מִסְּדוֹם, וְאַתָּה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לוֹט. וְאִלּוּלֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, לֹא עָמַדְתִּי אֲנִי בָּעוֹלָם. שֶׁלֹּא זָכָה לָבָן לְבָנִים אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב. שֶׁבִּתְחִלָּה בָּאָה רָחֵל עִם הַצֹּאן. אִלּוּ הָיוּ לוֹ בָּנִים, הֵיאַךְ בִּתּוֹ רוֹעָה. וּמִשֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשָׁם, נִתְּנוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן (בראשית לא, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלְךָ (שם ל, כז). וַאֲנִי מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לָבָן. אִלּוּלֵי אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, אֲנִי וְאַתָּה לֹא עָמַדְנוּ בָּעוֹלָם. לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב. מִי שֶׁהוּא מְאָרֵר לְבָנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, לְעַצְמוֹ הוּא מְאָרֵר. שֶׁכֵּן כְּתִיב: וּמְקַלְּלֶךָ אָאֹר (שם יב, ג). וְאוֹמֵר: אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ (שם כז, כט). לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. אִלּוּ לְאֻמָּה אַחֶרֶת בִּקֵּשׁ שֶׁאֲקַלֵּל, כְּגוֹן בְּנֵי אַבְרָהָם, מֵהַפִּילַגְשִׁים הָיִיתִי יָכֹל. אֶלָּא בְּנֵי יַעֲקֹב. יֵשׁ מֶלֶךְ שֶׁבּוֹרֵר לְעַצְמוֹ מָנָה, וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר גְּנַאי עָלֶיהָ, כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים. וְאֵלּוּ נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ וּסְגֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ' (דברים לב, ט). וּכְתִיב: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה (שמות יט, ה). וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. מֶלֶךְ שֶׁנָּטַל עֲטָרָה וּנְתָנָהּ בְּרֹאשׁוֹ, וְאָמַר אָדָם עָלֶיהָ שֶׁאֵינָהּ כְּלוּם, יֵשׁ לוֹ חַיִּים. וְאֵלּוּ כְּתִיב בָּהֶם, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג). מָה אֶקֹּב, לֹא קָבָה אֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְקַלֵּל, לֹא נִתְקַלֵּל. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת, נִכְנַס בְּמִרְמָה, דִּכְתִיב: וְאֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים (בראשית כז, טז). אָמַר לוֹ אָבִיו, מִי אַתָּה. אָמַר לוֹ: עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ, הַמּוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקַלֵּל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה (שם פסוק לג). וְהֵיאַךְ אֲנִי מְקַלְּלָן. לֹא קָבֹה אֵל. דָּבָר אַחֵר, מָה אֶקֹּב, לֹא קָבֹה אֵל. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, לִגְיוֹן שֶׁמּוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ, חַיָּב מִיתָה. וְאֵלּוּ כָּפְרוּ בּוֹ וּמָרְדוּ בּוֹ, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (שמות לב, ד), לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכַלּוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אַף עַל פִּי כֵן לֹא זָז מֵחִבָּתָן אֶלָּא לִוָּה עֲלֵיהֶם עַנְנֵי כָּבוֹד, וְלֹא פָּסְקוּ מֵהֶם הַמָּן וְהַבְּאֵר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' וַיַּעֲשׂוּ נְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר, אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם וְגוֹ', וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וּמַיִם נָתַתָּ לָהֶם לִצְמָאָם (נחמיה ט, יח-כ). הֵיאַךְ אוּכַל אֲנִי לְקַלְּלָם. מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַקְּלָלוֹת וְעַל הַבְּרָכוֹת, בַּבְּרָכוֹת הָיָה מַזְכִּירָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (דברים כז, יב). וּבַקְּלָלוֹת לֹא הָיָה מַזְכִּירָם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה (שם פסוק יג). וְעוֹד, כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִין וְאוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם קְלָלָה, אֵינוֹ כְּתִיב שֶׁהוּא מְבִיאָהּ. אֲבָל בַּבְּרָכוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ מְבָרְכָן, כִּי כֵן הוּא אוֹמֵר, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ', וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן וְגוֹ', יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה (דברים כח, א-ח). וּבַקְּלָלוֹת כְּתִיב: וְהָיָה אִם לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' וְגוֹ' וּבָאוּ עָלֶיךָ (שם פסוק טו), מֵעַצְמָן. אֲבָל הַבְּרָכוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מְבִיאָן. הֱוֵי, מָה אֶקֹּב לֹא קָבָה אֵל. כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ, לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכָתוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשַׁבְתּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לָאָדָם שֶׁבָּא לָקוֹץ אֶת הָאִילָן. מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, קוֹצֵץ אֶת הָעֲנָפִים כָּל עָנָף וְעָנָף וּמִתְיַגֵּעַ. וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְקוֹצֵץ. כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, מָה אֲנִי מְקַלֵּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשֵׁיהֶם. בָּא לִיגַע, מְצָאָן קָשִׁים. לְכָךְ אָמַר, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת. הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן. כְּשֶׁהוּא מְשַׂמְּחָן, אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶם, אֶלָּא הַכֹּל לוֹקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דברים לב, יב). וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כְּשֶׁהָאֻמּוֹת שְׂמֵחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵן אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. מִי יוּכַל לִמְנוֹת מִצְוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים בֶּעָפָר, לֹא תַּחְרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר (שם כב, י), לֹא תִּזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם (שם פסוק ט), וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֶת אֵפֶר הַפָּרָה (במדבר יט, ט), וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן (שם ה, יז), שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים וְגוֹ' (ויקרא יט, כג), וְכֵן כֻּלָּם. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל הָרְבִיעוֹת שֶׁלָּהֶם, מִי יוּכַל לִמְנוֹת אוּכְלֻסִין שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתָם שֶׁהֵם חוֹטְפוֹת וּמְחַבְּבוֹת אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי (בראשית ל, טו), הִנֵּה אֲמָתִי בִּלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ, וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וְגוֹ' (שם פסוק ג-ט), וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ וְגוֹ' (שם טז, ג). תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְטַבָּח שֶׁבָּא לִשְׁחֹט פָּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, הִתְחִיל צוֹפֶה הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה, הִתְחִיל מַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהּ לְמַלֵּא אֶת הָאֵבוּס לְפָנֶיהָ. הִתְחִיל לוֹמַר, תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְשׁוֹחֲטָהּ, וַהֲרֵינִי זְנַחְתִּיהָ. כָּךְ בִּלְעָם אָמַר, תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְקַלֵּל וַאֲנִי מְבָרֵךְ, תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.
12
י״גוַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב וְגוֹ', וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר, הֲלֹא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָא אֶקָּחֲךָ וְגוֹ', וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צוֹפִים וְגוֹ'. רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְגוֹ' (דברים ג, כז). יֵשׁ פִּרְצָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁרָאָה בַּנְּחָשִׁים וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּיָדוֹ נוֹפְלִין שָׁם. וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְיָשֶׂם דָּבָר בְּפִיו, כְּאָדָם שֶׁנָּתַן כַּלְבּוֹס בְּפִי בְּהֵמָה וּפוֹקְמָהּ לְהֵיכָן שֶׁיִּרְצֶה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵם אֶת פִּיו. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ: שׁוּב אֶל בָּלָק וּבָרְכֵם. אָמַר, מַה לִּי לֵילֵךְ אֶצְלוֹ לָפוּחַ נַפְשׁוֹ. בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְעַצְמוֹ וְלֹא לְבָלָק. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּלְבּוֹס בְּפִיו, שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְּדַבֵּר. וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עוֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב. בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב בּוֹ, הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם, הֱנִיחוּהוּ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ עִמּוֹ מִקְצָת שָׂרֵי מוֹאָב. וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֵּר ה'. שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, יָשַׁב לוֹ וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק, אָמַר לוֹ בִּלְעָם, עֲמֹד מִשָּׁם וְאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לֵישֵׁב וְדִבְרֵי הַמָּקוֹם נֶאֱמָרִין. קוּם בָּלָק וּשְׁמַע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. שְׁנֵיהֶם הָיוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עַצְמָן גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם. נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְּעוֹר, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. אֵינוֹ כְּבָשָׂר וָדָם. שֶׁבָּשָׂר וָדָם, קוֹנֶה אוֹהֲבִים. מָצָא אֲחֵרִים יָפִים מֵהֶם, כָּפַר בָּרִאשׁוֹנִים. הוּא אֵינוֹ כֵן, אִי אֶפְשָׁר לְכַזֵּב בִּשְׁבוּעַת אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אָמַר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעוֹת, שֶׁאִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, מְבַטְּלָן, אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, זוֹבֵחַ לֵאלֹהִים יָחְרָם וְגוֹ' (שמות כב, יט). וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהָיוּ רְאוּיִין לִכְלָיָה, וְהָיִיתִי סָבוּר לְקַלְּלָם וּלְהַכְחִידָם, וּמִיָּד עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּבִטֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּנָּחֵם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֵּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ (שם לב, יד). וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁאָמַר עַל יְכָנְיָה, כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ וְגוֹ' (ירמיה כב, ל). וְאָמַר לְבֶן בְּנוֹ, וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם (חגי ב, כב). שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם (חגי ב, כג). וּבִטֵּל מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו, חַי אֲנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ (ירמיה כב, כד). וְכֵן בְּאַנְשֵׁי עֲנָתוֹת כְּתִיב: וּשְׁאֵרִית לֹא תִּהְיֶה לָהֶם כִּי אָבִיא רֹעֶה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת (שם יא, כג). כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, חֲזִי מַה דִּכְתִּיב אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה (נחמיה ז, כז).
13
י״דלֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר בִּלְעָם, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בַּזְּכוּת שֶׁלָּהֶם. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אָמַר לֵיהּ: לְכָה נָא אָרָה לִי יַעֲקֹב. פַּרְדֵּס שֶׁאֵינוֹ שָׁמוּר, הַגַּנָּב יָכֹל לְהַזִּיקוֹ. וְאִם יָשֵׁן הַשּׁוֹמֵר, נִכְנָס הַגַּנָּב. וְאֵלּוּ, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל (תהלים קכא, ד). וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַזִּיקָן, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אָמַר לוֹ בָּלָק, וְאֵינִי יָכֹל לִיגַע בָּהֶם מִפְּנֵי מֹשֶׁה שֶׁמְּשַׁמְּרָן, רְאֵה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹמֵד אַחֲרָיו וּמַעֲשָׂיו. אָמַר לוֹ: אַף הוּא קָשֶׁה כְּמוֹתוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וּמַפִּיל חוֹמָה. אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם. אָמַרְתָּ לִי, עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, מֵעַצְמָן. וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הוּא הוֹצִיאָם. כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ. כָּךְ הִיא מִדָּתוֹ, חָטְאוּ קִמְעָא, הוֹרִידָם כְּעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶפְרַיִם כְּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם (הושע ט, יא). זָכוּ, מַעֲלָן וּמְרוֹמְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי אֵלֶּה כָעָב תְּעוּפֶינָה (ישעיה ס, ח). כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. הֲרֵי אַתְּ מַחֲזִיר, מְנַחֵשׁ וּמְקַסֵּם בְּאֵי זֶה מָקוֹם יִכָּשְׁלוּ בָּהֶם. וְהֵם אֵינָן עוֹשִׂין כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם צְרִיכִין לְהִלָּחֵם בְּשׂוֹנֵא, עוֹמֵד כֹּהֵן גָּדוֹל וְלוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים וְנִשְׁאָלִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל שְׁאָר הַגּוֹיִם מְקַסְּמִים וּמְנַחֲשִׁים, וְאֵלּוּ מְבַדִּין אוֹתָן בִּתְשׁוּבָה וּמְבַטְּלִין קוֹסְמֵיהֶן, דִּכְתִיב: מֵפֵר אוֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל (שם מד, כה). כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, רָאֲתָה עֵינוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתַלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא וְשׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה לָמָּה נִכְתְּבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי לַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק (שם כג, יח). וְאוֹמֵר: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ (שם ל, כ). וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹאֲלִים אוֹתָן, מַה הוֹרָה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִיכָּנֵס לִמְחִיצָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. הֵן עַם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא. אֵין אֻמָּה בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, הֲרֵי הֵן יְשֵׁנִים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת. עָמְדוּ מִשְּׁנָתָן, עוֹמְדִים כַּאֲרָיוֹת חוֹטְפִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמַמְלִיכִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַעֲשִׂין אֲרָיוֹת, מַפְלִיגִין לְדֶרֶךְ אֶרֶץ לְמַשָּׂא וּמַתָּן. אִם נִתְקָל אֶחָד בִּכְלוּם אוֹ אִם מְחַבְּלִין בָּאוּ לִיגַע בְּאֶחָד מֵהֶם, מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, ה' אֶחָד, נֶאֱכָלִין הַמְחַבְּלִין מִפָּנָיו, מְלַחֲשִׁין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וּבוֹרְחִין. וְהוּא נִסְמָךְ בִּזְכוּת קְרִיאַת שְׁמַע מִשּׁוֹמְרֵי הַיּוֹם לְשׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁבָּא לִישֹׁן, מַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וּכְשֶׁנֵּעוֹר, מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַשּׁוֹמְרִין בַּלַּיְלָה מוֹסְרִים אוֹתוֹ לְשׁוֹמְרֵי הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: נַפְשִׁי לַה' מִשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר (תהלים קל, ו). לָכֵן בִּלְעָם אוֹמֵר, אֵין אֻמָּה כָּזוֹ. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֵת עַד שֶׁיִּתֵּן נְקָמָה בּוֹ וּבַחֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, זֶה בִּלְעָם. וְדַם חֲלָלִים, אֵלּוּ מַלְכֵי מִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם (במדבר לא, ח). וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ (שם פסוק ו), זֶה הַצִּיץ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, קֹדֶשׁ לַה'. וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ (שם). אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בִּלְעָם הָרָשָׁע עוֹשֶׂה לָכֶם כְּשָׁפִים וּפוֹרֵחַ וּמַפְרִיחַ לַחֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַצִּיץ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּף עָלָיו וְהֵן נוֹפְלִין לִפְנֵיכֶם. תֵּדַע שֶׁכֵּן כְּתִיב: וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר. מַה בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע עִם מַלְכֵי מִדְיָן. לֹא כָּךְ כְּתִיב: וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֵךְ וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ (שם כד, כה). אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲצָתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, חָזַר לִטֹּל מֵהֶן שְׂכָרוֹ. לְכָךְ כְּתִיב: וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר עִם חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן.
14
ט״ווַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מִי שֶׁאָכַל וְלֹא נָטַל יָדָיו, מַה יְּהֵא חַיָּב. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת, לְאַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. מַעֲשֶׂה בְּחֶנְוָנִי מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ, כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו, יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁהוּא נָכְרִי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. וְכָל מִי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו, הָיָה סָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא נָכְרִי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵּרֵךְ. בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר, וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכָּר בְּיֹקֶר. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ מִן בָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁחֲתִיכָה נִמְכָּר עֲשָׂרָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל אָכַלְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁמֹנָה, הַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ הַיּוֹם שֶׁל חֲזִיר הִיא. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, עָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנֶחְפַּז. אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה, יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֲךָ, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְּרָכָה, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה נָכְרִי, מִכָּאן שָׁנוּ חֲכָמִים, מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר. מַיִם אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ מַעֲשֶׂה בָּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִיּוֹת וְלֹא נָטַל יָדָיו, יָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִיּוֹת. רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לִי בַּעֲלֵךָ, סִימָן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִיּוֹת, שַׁגְּרִי לוֹ אוֹתָהּ טַבַּעַת. נָתְנָה לוֹ. אַחַר שָׁעָה בָּא בַּעֲלָהּ, אָמַר לָהּ: הֵיכָן הַטַּבַּעַת. אָמְרָה לוֹ: בָּא פְּלוֹנִי בַּסִּימָנִים שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ. נִתְמַלֵּא חֵמָה עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו אַחַר הַמָּזוֹן, כְּאִלּוּ הוֹרֵג נֶפֶשׁ. לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לִפְשֹׁעַ אֲפִלּוּ בְּמִצְוֹת קַלּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם (דברים לב, מז). אֲפִלּוּ דְּבַר מִצְוָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ רֵיקָה וְקַלָּה, בָּהּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, דִּכְתִיב: וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם שְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי, אֲנִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ, כִּמְעַט וְגוֹ' (תהלים פא, יד-טו). כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין אֶת הַמִּצְוֹת הַקַּלּוֹת, אָמַר מִי יוּכַל לְקַלֵּל אֶת אֵלּוּ, שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁמוֹ גָּלוּף בָּהֶן. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. הַמְקַלְּלוֹ, מְקַלֵּל לְעַצְמוֹ, שֶׁשְּׁמוֹ מְשֻׁתָּף בָּהֶן. הִתְחִיל הוֹפֵךְ לִמְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לוֹ (משלי כז, יד). כְּשֶׁבָּא בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, עִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וְיַהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה (דברים כג, ו). נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בְּקוֹלוֹ וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת שֶׁהוּא מְבָרְכָן. עַל בִּלְעָם נֶאֱמַר, מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְגוֹ', שֶׁנֶּאֱמַר: לְכָה אִיעָצְךָ, וְהָרַג עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, אֵין קְלָלָה כָּזוֹ!
15
ט״זוַיֵֹּשֶב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, בִּזְכוּת כַּמָּה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹתָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא גִּלּוּ מִסְתָּרִים שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נִפְרְצוּ בָּעֲרָיוֹת. לֹא שִׁנּוּ שְׁמוֹתָן, שֶׁרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יָרְדוּ, וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עָלוּ. לֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי פִּי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם (בראשית מה, יב), שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. לֹא גִּלּוּ מִסְתָּרִין שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ (שמות ג, כב). וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֻפְקָד אֶצְלָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְלֹא גִּלָּה אֶחָד מֵהֶן לַמִּצְרִים. וְלֹא פָּרְצוּ בָּעֲרָיוֹת, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ד, יב), אֵלּוּ הַזְּכָרִים. גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם (שם), אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת. תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי אַחַת הָיְתָה וּמְפַרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְגוֹ' (ויקרא כד, י). וְכָל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, לֹא סָרְחוּ בָּעֲבֵרָה, עַד שֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיֵּשֵׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, שִׁטִּים, שֶׁעָשׂוּ שְׁטוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב (משלי ו, לב).
16
י״זוַיָּחֵל הָעָם לִזְנוֹת. יֵשׁ מַעְיָנוֹת שֶׁמְּגַדְּלִין גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ שֶׁמְּגַדְּלִין חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ מְגַדְּלוֹת נָאִים, וְיֵשׁ מְכֹעָרִים, וְיֵשׁ צְנוּעִין, וְיֵשׁ שְׁטוּפִין בְּזִמָּה. וּמַעְיַן שִׁטִּים, שֶׁל זְנוּת הָיָה, וְהוּא הָיָה מַשְׁקֵה סְדוֹם. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמְרוּ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם (בראשית יט, ה). וּלְפִי שֶׁנִּתְקַלֵּל אוֹתוֹ מַעְיָן, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, מִיְמוֹת אַבְרָהָם לֹא נִפְרַץ אֶחָד מֵהֶם בִּזְנוּת. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים וְשָׁתוּ מֵימָיו, נִפְרְצוּ בִּזְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּחֵל הָעָם לִזְנוֹת. בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשׁוּבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת (שמות יד, ב). מַהוּ פִּי הַחִירֹת. מָקוֹם קָבוּעַ לִזְנוּת הָיָה. וּלְפִי שֶׁהִצְנִיעוּ עַצְמָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, נִקְרָא פִּי הַחִירֹת. וְאֵלּוּ עַל שֶׁהִפְקִירוּ עַצְמָן לַנָּשִׁים, כְּתִיב בָּהֶם, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַיָּחֵל הָעָם. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הָעָם, לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא. וַיְהִי הָעָם כַּמִּתְאוֹנְנִים (במדבר יא, א), וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים (שם כא, ה), וְיִבְכּוּ הָעָם (שם יד, א), וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא (שמות לב, כה), וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן (שם פסוק א). וַיָּחֵל הָעָם. זְרֹק מַטֶּה בָּאֲוִיר, אֲעִיקָּרוֹ נוֹפֵל. מִי שֶׁפָּתַח בִּזְנוּת תְּחִלָּה, הִשְׁלִים לְבַסּוֹף. אִמּוֹתֵיהֶן הִתְחִילוּ בִּזְנוּת, וַתֹּאמַר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה, לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ וְגוֹ', וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמַר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה וְגוֹ' (בראשית יט, לא-לד), לִמְּדָה אֲחוֹתָהּ. לְפִיכָךְ חָשַׁב הַכָּתוּב הַצְּעִירָה וְלֹא פֵּרְשָׁה, אֶלָּא וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ (שם פסוק לה). וּבַגְּדוֹלָה כְּתִיב: וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ (שם פסוק לג). אוֹתָהּ שֶׁפָּתְחָה בִּזְנוּת תְּחִלָּה, הִשְׁלִימוּ בְּנוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב.
17
י״חוַתִּקְרֶאנָה לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן. שֶׁהָלְכוּ בַּעֲצַת בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ' (במדבר לא, טז). עָשׂוּ לָהֶם קְלָעִים וְהוֹשִׁיבוּ בָּהֶן זוֹנוֹת וּבִידֵיהֶם כָּל כְּלֵי חֶמְדָה, וְהָיְתָה זְקֵנָה מְסַרְסֶרֶת לְיַלְדָּה שֶׁהָיְתָה בִּפְנִים מִן הַחֲנוּת. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים לְטַיֵּל בַּשּׁוּק, זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ, בָּחוּר, אִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּלֵי פִּשְׁתָּן שֶׁבָּאוּ מִבֵּית שְׁאָן, וְהָיְתָה מַרְאָה לוֹ. זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּיוֹתֵר, וְיַלְדָּה בְּפָחוֹת. מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֶרֶת לוֹ יַלְדָּה, אַתָּה כְּבֶן בַּיִת שֵׁב בְּרוֹר לְעַצְמְךָ. וְצַרְצוּר יַיִן עַמּוֹנִי מֻנָּח אֶצְלָהּ, וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יַיִן שֶׁל גּוֹיִם. וְיַלְדָּה יֹצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְבֻסֶּמֶת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ, לָמָּה אָנוּ אוֹהֲבִין אֶתְכֶם, וְאַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ. טוֹל לְךָ כְּלִי זֶה חִנָּם, הֲלֹא כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּנֵי תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם, אֵין אַתֶּם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹתֵינוּ וּמִבִּשּׁוּלֵינוּ, הֲרֵי לְךָ עֲגָלִים וְתַרְנְגוֹלִים שַׁחֲטוּ כְּמִצְוַתְכֶם וְאִכְלוּ. מִיָּד מַשְׁקָהוּ יַיִן וּבוֹעֵר בּוֹ הַשָּׂטָן, וְהָיָה מִשְׁטַתֶּה אַחֲרֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בִּלְעָם צִוָּה אוֹתָן שֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן, שֶׁלֹּא יִדּוֹנוּ כִּשְׁתוּיֵי יַיִן, אֶלָּא כִּמְזִידִין. כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ, אָמְרָה, שְׁחֹט אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַזֶּה וּנְבַשֵּׁל וְנֹאכַל עִמָּךְ, וּבִרְשׁוּתְךָ אֲנִי. כְּשֶׁבָּא לִשְׁחֹט, אוֹמֶרֶת לוֹ, אֵינִי שׁוֹמַעַת עַד שֶׁתִּשְׁחֲטֶנּוּ לִפְעוֹר. וְהוּא נִשְׁטָּה אַחֲרֶיהָ וְשׁוֹחֲטוֹ לִפְעוֹר, וְאוֹכֵל עִמָּהּ וְנִצְמַד זוֹ לְזוֹ. כָּךְ כְּתִיב: וְתִקְרֶאן לָעָם. וַיִּצָּמֵד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר, כִּצְמִידִים הָאֵלּוּ. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, זוֹ הָיְתָה קָשָׁה מִשֶּׁל עֵגֶל. דְּאִלּוּ בָּעֵגֶל כְּתִיב: וְיִתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם (שמות לב, ג). וְכָאן: וַיִּצָּמֵד יִשְׂרָאֵל, כִּצְמִידִים. בָּעֵגֶל נָפְלוּ כִּשְׁלֹשֶת אֲלָפִים, וְכָאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף.
18
י״טוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְגוֹ'. רַבִּי יוּדָן אָמַר, רָאשֵׁי הָעָם תָּלָה, עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בִּבְנֵי אָדָם הַמְיֻחָדִין כַּשֶּׁמֶשׁ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, לֹא תָּלָה, אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הוֹשִׁיב לָהֶם רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרָאוֹת וְיִהְיוּ דָּנִין כָּל מִי שֶׁהָלַךְ לִפְעוֹר. אָמַר לוֹ: וּמִי מוֹדִיעוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי מְפַרְסְמָן, כָּל מִי שֶׁטָּעָה, הֶעָנָן נִקְלָף מֵעָלָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלָיו בְּתוֹךְ הַקָּהָל, וְיִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִים מִי שֶׁטָּעָה וְיִתְלוּ אוֹתוֹ. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו וְגוֹ'.
19
כ׳וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא. מָה רָאָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא חָלַק כָּבוֹד לַשָּׁמַיִם וְלֹא לַבְּרִיּוֹת. וְעָלָיו נֶאֱמַר, זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ (משלי כא, כד). אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לְמֹשֶׁה אוֹ לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲנִי בַּת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וּלְעֵינֵיהֶם אֲנִי מְבִיאֵךָ. תְּפָשָׂה בִּבְלוֹרִיתָהּ וְהֵבִיאָהּ אֵצֶל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ מֻתֶּרֶת אוֹ אֲסוּרָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִיא אֲסוּרָה, זוֹ מִדְיָנִית, וְאוֹתָהּ שֶׁתַּחְתֶּיךָ מִדְיָנִית מִי הִתִּירָהּ לְךָ. נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: וְהֵמָּה בּוֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְלָמָּה בּוֹכִים. שֶׁנִּתְרַפּוּ יְדֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבַת מֶלֶךְ שֶׁנִּתְקַשְּׁטָה לִיכָּנֵס לַחֻפָּה לֵישֵׁב בָּאַפִּרְיוֹן, נִמְצֵאת מְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, נִתְרַפּוּ יְדֵי אָבִיהָ וּקְרוֹבֶיהָ. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה חָנוּ עַל הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׂמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים (במדבר לג, מט). וְשָׁם נִפְרְצוּ בִּזְנוּת, וְרָפוּ יְדֵי מֹשֶׁה וִידֵי צַדִּיקִים שֶׁעִמּוֹ, וְהֵמָּה בּוֹכִים. וְלָמָּה רָפוּ יָדָם. וַהֲרֵי עָמַד כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא בָּעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ (שמות לא, כ). אֶלָּא בִּשְׁבִיל פִּנְחָס, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיִטֹּל אֶת הָרָאוּי לוֹ. וּלְפִי שֶׁנִּתְעַצֵּל, לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ (דברים לד, ו). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת עַז כְּנָמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְרָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כַּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ. וּמִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁמְּדַקְדֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
20
כ״אוַיַּרְא פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר. וְכֻלָּן לֹא רָאוּ. וַהֲלֹא כְּתִיב: לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, שֶׁהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה. מֵהֵיכָן עָמַד. אֶלָּא שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר אִם הוּא חַיָּב מִיתָה אוֹ לָאו. עָמַד פִּנְחָס בְּתוֹךְ הַקָּהָל וְנִתְנַדֵּב. וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. נָטַל שִׁנּוֹ שֶׁל בַּרְזֶל וְהֵנִיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ עַל הָעֵץ, שֶׁנִּתְיָרֵא מִפְּנֵי שִׁבְטוֹ שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָם, אָמְרוּ לֵיהּ, לָמָּה בָּאתָ. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי בָּאתִי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי. הֱנִיחוּהוּ וְנִכְנַס. שֶׁאִלְמָלֵא זוֹ, לֹא הֱנִיחוּהוּ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, זֶה עַל גַּב זֶה לְתוֹךְ טֻמְאַת שְׁנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, וְקִנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְנַעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר נִסִּים. וְאֵלּוּ הֵן, הַנֵּס הָרִאשׁוֹן, דַּרְכָּן לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה, וְהִדְבִּיקָן הַמַּלְאָךְ. הַנֵּס הַשֵּׁנִי, סָתַם הַמַּלְאָךְ פִּיהֶם שֶׁלֹּא יִזְעֲקוּ. הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁכִּוֵּן כְּנֶגֶד הַקֻּבָּה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זַכְרוּתוֹ נִרְאֶה בְּתוֹךְ הַקֻּבָּה שֶׁלָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַף הוּא נִכְנַס וְעָשָׂה צְרָכָיו. הָרְבִיעִי, הֶאֱרִיךְ הַבַּרְזֶל, כְּדֵי שֶׁיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. הַחֲמִישִׁי, נָתַן כֹּחַ בִּזְרוֹעוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת שְׁנֵיהֶם. הַשִּׁשִּׁי, הָיָה כֹּחַ בָּעֵץ לִסְבֹּל אֶת שְׁנֵיהֶם. הַשְּׁבִיעִי, לֹא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָן. הַשְּׁמִינִי, הִגְבִּיהָן הַמַּלְאָךְ בְּרֹאשׁ הָרֹמַח כְּדַרְכָּן, לְהַרְאוֹת קְלוֹנָן. הַתְּשִׁיעִי, לֹא הִטִּיפוּ דָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמֵא פִּנְחָס. הָעֲשִׂירִי, שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחָם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ. הָאֶחָד עָשָׂר, הִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ אֶת מַשְׁקוֹף הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים לְעֵינֵי הַכֹּל. הַשְּׁנֵים עָשָׂר, עָמְדוּ כָּל בְּנֵי שִׁבְטוֹ לִפְגֹּעַ בּוֹ, יָרַד מַלְאָךְ וְנָגַף אוֹתָם לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה פִּנְחָס שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָן, חֲבָטָן בַּקַּרְקַע וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל סַלְקוּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל וְגוֹ' (תהלים קו, ל), שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין. אֵין וַיְפַלֵּל אֶלָּא דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַן בִּפְלִילִים (שמות כא, כב). וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, וְאַחֲרֵי כֵן, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ. לְהוֹדִיעֲךָ בְּכָל זְמַן שֶׁנּוֹפְלִין, נִמְנִין. מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁנָּפַל עַל הַצֹּאן, אָמַר בַּעַל הַצֹּאן לָרוֹעֶה, חָשֹׁב כַּמָּה חָסְרוּ. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הַזְּנוּת מַרְחֶקֶת, שֶׁזֶּה יְחִידִי הָיָה וְעַל יָדוֹ נָפְלוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז, יד). מָשָׁל לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר וְסִיעַת נְעָרִים עוֹמְדִים לְפָנָיו. בָּא אֶחָד וְקִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, נִתְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם חֵמָה. בָּא אֶחָד מֵהֶם וּסְטָרוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁקִּלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, מִיָּד שָׁכְכָה חֲמַת הַמֶּלֶךְ. כָּךְ מִי גָּרַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ וְלֹא יִתְכַּלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה פִּנְחָס. הֱוֵי, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי סוֹרְחָן, הֱיִיתֶם נִמְנִין. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, וְהָיָה מִסְפָּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א). בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
21
