מדרש תנחומא, במדבר י״טMidrash Tanchuma, Bamidbar 19
א׳פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ (ישעיה מג, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב, הַרְבֵּה אַתָּה יָקָר בְּעֵינַי. לָמָּה, כִּבְיָכוֹל, קָבַעְתִּי אִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ בְּכִסֵּא כְּבוֹדִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם (תהלים קו, מח). הֱוֵי, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. כִּבְיָכוֹל, אֲנִי וּמַלְאָכַי נִצָּבִים לְפָנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְשָׁעָה שֶׁבָּאתָ. בִּיצִיאָתְךָ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וְגוֹ', וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם וְגוֹ', וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כח, י-יג). אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָה, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכֵּן רָאָה הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ עוֹמְדִין עָלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ. בִּשְׁעַת בִּיאָתוֹ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (שם לב, ב), הֲרֵי הַמַּלְאָכִים. הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם לה, ט). לְכָךְ נֶאֱמַר: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקָר אַתָּה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת לֹא נָתַתִּי לָהֶם מִנְיָן, וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה, וְהָיוּ כֻּלָּן טִנּוֹפוֹת מְלֵאוֹת זוּנִין, וְהוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָן. וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן, רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ, אוֹתָן הַגְּרָנוֹת שֶׁהֵן טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוֹנִין, לֹא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל הַגֹּרֶן הַזֹּאת, חִטִּין יָפוֹת הֵן, לָכֵן אֲנִי רוֹצֶה לְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָהּ לֵידַע כַּמָּה כּוּרִין יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה שַׂקִּים יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה מִדּוֹת יֵשׁ בָּהּ. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַגֹּרֶן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי (ישעיה כא, י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב, ג). בֶּן בֵּיתוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעַכּוּ״ם טִנּוֹפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב), לְכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, חִטִּים בְּרוּרִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (שם ס, כא). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כֻּלָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וּמוּם אֵין בָּךָ (שה״ש ד, ז), לְפִיכָךְ אֲנִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה מָנָה אוֹתָם. כַּמָּה כּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה שַׂקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְבָאוֹ וּפְקוּדָיו. כַּמָּה מִדּוֹת, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר.
1