מדרש תנחומא, בהעלותךMidrash Tanchuma, Beha'alotcha
א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לְהַדְלִיק בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּשַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שׂוּמְשֻׂמִּין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בָּעִטְרָן וּבְנֵפְטְ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. עָמַד רַבִּי יְהוּדָה עַל רַגְלָיו וְאָמַר לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן, מַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי מַדַּי שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים, מַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָא שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, וּמַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי קַפּוּטְקִיָּא שֶׁאֵין לָהֶם לֹא זֶה וְלֹא זֶה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֶן זַיִת יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁמָנִים בְּנֵר וּבְהַדְלָקָה, שֶׁהֲרֵי שָׁנָה פָּרָשַׁת הַדְלָקַת הַנֵּר וְשִׁלֵּשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּמֵרֹב חִבָּתוֹ בָּחַר שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שמות כז, כ), לַמָּאוֹר וְלֹא לַמְּנָחוֹת. וּמוֹתַר מִן הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן הָיָה לַמְּנָחוֹת הַנִּקְרָבוֹת. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמְּנָחוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֶלָּא, וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן (ויקרא ב, טו). וּבְנֵר הַדְלָקָה כָּתַב, שֶׁמֶן זַיִת, וְלֹא שְׁאָר שְׁמָנִים, זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר. וְאָנוּ מוֹצְאִין בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַנֵּרוֹת לְהַדְלִיקָן מִן שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית (שמות כז, כ). צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ', עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה (ויקרא כד ב, ד). וְאַף כָּאן כְּתִיב: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת.
1
ב׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאדִּיר (ישעיה מב, כא). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְנֵרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם הִזְהַרְתִּי עַל הַנֵּרוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְזַכּוֹתָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וּכְתִיב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַנֵּרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. תֵּדַע לְךָ, כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה בַּיִת, עוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבַּחוּץ וּרְחָבוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוֹר נִכְנַס מִבַּחוּץ וּמֵאִיר מִבִּפְנִים. וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבִּפְנִים וּרְחָבוֹת מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבִּפְנִים מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לַחוּץ. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּעַשׂ לַבַּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקוּפִים אֲטוּמִים (מל״א ו, ד). לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹרָהּ. וְלָמָּה צִוָּה אֶתְכֶם. כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶתְכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. הֱוֵי, ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאדִּיר. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִין לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת לִשְׁמִי, וַאֲנִי מֵאִיר לָכֶם אוֹרָה גְּדוֹלָה לֶעָתִיד לָבֹא. לְכָךְ נֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אֹרֵךְ וְגוֹ' (ישעיה ס, א). וּכְתִיב: וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (שם פסוק ג).
2
ג׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אַתָּה מוֹצֵא, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיב שֵׁבֶט לֵוִי כְּלוּם. וְהָיוּ מְצֵירִים וְאוֹמְרִים: לָמָּה רָחַקְנוּ מֵהַקְרָבָה לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה, וְהָיָה קוֹרֵא בְּכָל יוֹם אֻמָּנִיּוֹת. הָיָה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹהֵב יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא קָרָא אוֹתוֹ עִמָּהֶם. וְהָיָה מֵיצֵר לוֹמַר, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָלַי כְּלוּם לְפִיכָךְ לֹא זִמְּנַנִי מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הָאֵלּוּ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ כָּל יְמֵי הַסְּעוּדָה, קָרָא לְאוֹתוֹ אוֹהֵב וְאָמַר, לְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה עָשִׂיתִי סְעוּדָה, וּלְךָ לְעַצְמְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה סְעוּדָה אַחַת בִּלְבַד יְחִידָה. לוֹמַר, שֶׁאוֹהֲבִי אַתָּה. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְקִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: קַח מֵאִתָּם. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הִקְרִיבוּ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרָה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, כָּל הַשְּׁבָטִים עָשׂוּ לְעָצְמָם חֲנֻכָּה, וְאַתֶּם לְעַצְמְכֶם עָשׂוּ חֲנֻכָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹתְךָ, וְאַחֲרֵי כֵן, קַח אֶת הַלְּוִיִּם. דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע. בִּשְׁלֹשָה דְּבָרִים נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה כוּ'. מִקְשָׁה זָהָב, מַהוּ מִקְשָׁה. כְּלוֹמַר, מַה קָּשָׁה הִיא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַרְבֵּה יָגַע מֹשֶׁה עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמְּנוֹרָה, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה (שמות כה, לא). כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשָּׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, טוֹל כִּכָּר זָהָב וְהַשְׁלִיכֵהוּ לָאֵשׁ וְהוֹצִיאֵהוּ, וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, וְכַפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ גְּבִיעֶיהָ וְקָנֶיהָ מִמֶּנָּה. אַתָּה הֶיֵה מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּמֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית. לְכָךְ הוּא אוֹמֵר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יוּ״ד מָלֵא, וְלֹא כְּתִיב תַּעֲשֶׂה. כְּלוֹמַר, מֵעַצְמָהּ תֵּעָשֶׂה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. נָטַל אֶת הַכִּכָּר וְהִשְׁלִיכוּ לָאוּר, וְאָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי הַכִּכָּר נִשְׁלַךְ בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, תֵּעָשֶׂה לְפָנֶיךָ. מִיָּד יָצָאת הַמְּנוֹרָה עֲשׂוּיָה כְּתִקּוּנָהּ. לְכָךְ כְּתִיב: כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' וְגוֹ'. כֵּן עָשָׂה מֹשֶׁה אֵין אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא כֵּן עָשָׂה, סְתָם. מִי עָשָׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן לְהַדְלִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם הִזְהַרְתָּם לִהְיוֹת מַדְלִיקִים לְפָנַי, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִכָּל דָּבָר רַע, שֶׁנִּמְשְׁלוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם (משלי כ, כז).
3
ד׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי (תהלים יח, כט). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אַתָּה הוּא נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָאוֹרָה דָּרָה אֶצְלְךָ, כְּתִיב: הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מַה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב), וְאַתָּה אוֹמֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הֱוֵי, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם. לָמָּה, לַעֲלוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: רְאוּ הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְאִירִין לְמִי שֶׁהוּא מֵאִיר לַכֹּל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ (וכו', תצוה ד). וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיגָם וּמֵאִיר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ' (שמות יג, כא). כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לֵיהּ: אֱמֹר לָהֶם שֶׁיָּאִירוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, וְאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּשְּׁבִיל לַעֲלוֹת אֶתְכֶם אָמַרְתִּי שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם בַּדֶּרֶךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ.
4
ה׳בְּהַעֲלוֹתְךָ. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים (במדבר ז, א-י), וְאַחַר כָּךְ, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹתְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְראוּ אֶת ה' קְדוֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהלים לד, י). אַתְּ מוֹצֵא לְמַעְלָה, אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ, וְשֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִקְרִיב, וְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם וְכָל הַנְּשִׂיאִים הִקְרִיבוּ, חוּץ מִנְּשִׂיאוֹ שֶׁל לֵוִי. וּמִי הָיָה נְשִׂיא לֵוִי. זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי (במדבר יז, יח). וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵינוֹ מְקֻבָּל שֵׁבֶט לֵוִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְךָ אֱמֹר לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא, לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הֵן נוֹהֲגִין. אֲבָל הַנֵּרוֹת, לְעוֹלָם, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מְבַזִּין עַל הַמְּנוֹרָה. הֱוֵי שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד, י), זוֹ הַמְּנוֹרָה. וּמַהוּ שִׁבְעָה. אֵלֶּה שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כֹּכָבִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, כָּךְ חֲבִיבִין הֵם לְפָנַי, שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מְבַזִּין עָלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁמָּא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר, שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָהּ. מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָּה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר וְגוֹ' (יחזקאל מ, טז). כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת (שם פסוק כה), שֶׁהָיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹצִיאִים אוֹרָהּ לַחוּץ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, הַבָּרָק הַזֶּה תּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה הוּא, וְהוּא יוֹצֵא וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים וְגוֹ' (יחזקאל א, יג), וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹר שֶׁלָּכֶם. וְלָמָּה אָמַרְתִּי לָכֶם. אֶלָּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּךָ, יֵשׁ בְּתוֹכָם לָבָן וְשָׁחֹר, וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחֹר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלּוֹ אוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לָאוֹר שֶׁלָּכֶם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. בָּשָׂר וָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר דָּלוּק, שֶׁמָּא יָכֹל לְהַדְלִיק נֵר מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִדְלִיק אוֹר מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם (בראשית א, ב). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הוֹצֵאתִי אוֹרָהּ, וַאֲנִי צָרִיךְ לַנֵּרוֹת שֶׁלָּכֶם. וְלָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ. בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹתְךָ, לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד (שמות כז, כ).
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלוֹתְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמְּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). וְלָנוּ אַתָּה אוֹמֵר לְהַדְלִיק. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, תֵּדַע שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד הַיּוֹם, לֵךָ הַתְקִין לִי. הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וְהִתְקִין מִטָּה שֶׁל הֶדְיוֹט, שֻׁלְחָן שֶׁל הֶדְיוֹט. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ עִמּוֹ שַׁמָּשִׁין סָבְבוּ מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב לְפָנָיו מִכָּאן וּמִכָּאן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹהֲבוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה, נִתְבַּיֵּשׁ וְהִטְמִין אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְקִין לוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ הַכֹּל מִן הַהֶדְיוֹטוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַהוּ, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד הַיּוֹם, לָמָּה לֹא הִתְקַנְתָּ לִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ אוֹהֲבוֹ, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה, נִתְבַּיַּשְׁתִּי וְהִטְמַנְתִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְקַנְתִּי לְךָ, שֶׁהָיוּ כְּלֵי הֶדְיוֹטוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי פּוֹסֵל אֶת כָּל כְּלִי שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי, וּבִשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ, אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בְּשֶׁלְּךָ. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וְהוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל, הַתְקִינוּ מְנוֹרָה וְנֵרוֹת. מַה כְּתִיב שָׁם, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח), וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר (שם כה, לא). כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ, מִיָּד בָּאָה הַשְּׁכִינָה. מַה כְּתִיב שָׁם, וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (שמות מ, לה). מִיָּד קָרָא לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (ויקרא א, א). וּכְתִיב: וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט). וּמַה דִּבֵּר אֵלָיו. בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, שְׁלַח אֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי (תהלים מג, ג). גָּדוֹל אוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מְאִירִין הָעוֹלָם. וּמֵהֵיכָן הֵן מְאִירִין. מִן זִקּוּקֵי אוֹר שֶׁל מַעְלָן הֵן חוֹטְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר: לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ (חבקוק ג, יא). גָּדוֹל הוּא הָאוֹר שֶׁל מַעְלָן, שֶׁלֹּא נִתַּן מִמֶּנּוּ לְכָל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא אֶחָד מִמֵּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא וְגוֹ' (דניאל ב, כב). לְפִיכָךְ עָשִׂיתִי חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁיָּאִירוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יז). אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ. אָמַר דָּוִד, בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (משלי טז, טו). אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר יוֹסִי, נִמְנְעָה הַשִּׂמְחָה מִן הָרְשָׁעִים וְנִתְּנָה לַצַּדִּיקִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב עִם בָּשָׂר וָדָם בַּנֵּר, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. רַבִּי לֵוִי בְּרַבִּי אוֹמֵר, מְנוֹרָה טְהוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר (שמות כה, לא). אָמַר לֵיהּ: כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה (שם). אַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה בָּהּ, וְיָרַד מֹשֶׁה וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ. עָלָה וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁכַחְתִּי מַעֲשֶׂיהָ. הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעוֹד נִתְקַשָּׁה בָּהּ. אָמַר לֵיהּ: וּרְאֵה וַעֲשֵׂה (שם פסוק מ), עַד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וְהֶרְאָה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ. אַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה עַל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ. יָרַד מֹשֶׁה וְאָמַר לִבְצַלְאֵל, וּמִיָּד עֲשָׂאָהּ. הִתְחִיל מֹשֶׁה תָּמֵהַּ וְאוֹמֵר: אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתָּה שֶׁלֹּא רָאִיתָ אוֹתָהּ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ. בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ וְאָמַר וְעָשִׂיתָ. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְנְזָה הַמְּנוֹרָה. וְזוֹ אֶחָד מִן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּגְנְזוּ, הָאֲרוֹן, וְהַמְּנוֹרָה, וְהָאֵשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַכְּרוּבִים. וּכְשֶׁיֵּעוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וְיִבְנֶה בֵּיתוֹ וְהֵיכָלוֹ, הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן וּמְשַׂמְּחָן אֶת יְרוּשָׁלַיִם. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כָּתוּב, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת, פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל (ישעיה לה, א-ב).
6
ז׳וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ', קַח אֶת הַלְּוִיִּם. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה נִימִין הָיוּ בְּאוֹתוֹ כִּנּוֹר שֶׁהָיוּ הַלְּוִיִּם מְנַגְּנִין בּוֹ. כָּךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁבַע נִימִין הָיוּ בַּכִּנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח (תהלים טז, יא). אַל תְּהִי קוֹרֵא שׂבַע, אֶלָּא שֶׁבַע שְׂמָחוֹת. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (שם קיט, קסד). וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ נַעֲשֶׂה שְׁמוֹנֶה, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר בְּנִגּוּן, לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית (שם ו, א). וְלֶעָתִיד נַעֲשֶׂה עֶשֶׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אֲשִׁירָה לְךָ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָךָ (שם קמד, ט). וּמִי הִתְקִין לָהֶם. שְׁמוּאֵל וְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵמָּה יִסַּד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם (דה״א ט, כב). וְהֵם הֶעֱמִידוּ חִלּוּקֵי הַשִּׁיר, שֶׁיִּהְיוּ הַלְּוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וּמְזַמְּרִין לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. רְאֵה חִבָּה שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְּוִיִּם, שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הַרְבֵּה הַלְּוִיִּם חֲבִיבִין לְפָנַי, קַח אוֹתָם לִשְׁמִי לִשְׂרָרָה. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן קַח אֶת הַלְּוִיִּם.
7
ח׳קַח אֶת הַלְּוִיִּם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' צַדִּיק יִבְחַן וְגוֹ' (תהלים יא, ה). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֶת הָאָדָם לִשְׂרָרָה, עַד שֶׁבֹּחֵן וּבוֹדֵק אוֹתוֹ תְּחִלָּה. וְכֵיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ, הוּא מַעֲלֶה אוֹתוֹ לִשְׂרָרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, נִסָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א). וְכֵן יִצְחָק נִסָּהוּ בִּימֵי אֲבִימֶלֶךְ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה' (שם כו, יב). וְכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסָּהוּ בְּכָל אוֹתָן הַצָּרוֹת, בְּעֵשָׂו, בְּרָחֵל, בְּדִינָה, בְּיוֹסֵף, בְּשִׁמְעוֹן בְּבִנְיָמִין. וְהֵיאַךְ יָצָא מִבֵּית אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְמַקְּלִי עָבַרְתִּי וְגוֹ' (שם לב, י). וְאַחַר כָּךְ בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם לה, ט). וְכֵן יוֹסֵף נִסָּהוּ בְּכָל אוֹתָן הַצָּרוֹת, בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפָר, וְהָיָה חָבוּשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ יָצָא וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל שֶׁעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ. הֱוֵי, ה' צַדִּיק יִבְחַן. וְאַף שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נָתְנוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא תִּבָּטֵל הַתּוֹרָה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, מָאֲסוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּילָה, וְהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל מוֹכִיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב (יחזקאל כ, ה). מַה כְּתִיב בְּסוֹף הָעִנְיָן, וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְגוֹ' (שם פסוק ח). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא חֹשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְהָרַג בָּהֶם כָּל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי (שם פסוק לח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְגוֹ' (שה״ש ב, יג). הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְהַגְּפָנִים סְמָדָר נָתְנוּ רֵיחַ (שם), אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִתְקַבְּלוּ. קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ (שם), שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ הַקֵּץ מִן הַגְּאֻלָּה. אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ, וְהָיוּ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתְךָ (דברים לג, ט), זוֹ תּוֹרָה. וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ (שם), זוֹ הַמִּילָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ שָׁם שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וְגוֹ' וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות לב, כו). כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וְגוֹ' (שם פסוק כז). מִיָּד עָשׂוּ כֵן וְלֹא נָשְׂאוּ פָנִים. וְכֵן מֹשֶׁה מְבָרְכָן, הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אָחִיו וְגוֹ' (דברים לג, ט). וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְנִסָּהּ אוֹתָם וְעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה (שם פסוק ח), מִיָּד אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיוּ לִי הַלְּוִיִּם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחַן (תהלים יא, ה). אֲבָל הָרְשָׁעִים, כְּתִיב בָּהֶם, וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נָפְשׁוֹ (שם). אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו (שם קכח, א).
8
ט׳וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ'. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם (שם כד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶת הָאֲרוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְחִיל שְׁלֹמֹה אוֹמֵר, שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ', שֶׁהָיוּ הַפְּתָחִים שְׁפָלִים, וְאָמַר, הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁעָרִים, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. בִּקְּשׁוּ הַשְּׁעָרִים לֵירֵד עָלָיו וְלָרֹץ אֶת רֹאשׁוֹ אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. חָזַר וְאָמַר, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר וְגוֹ', שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם. אָמַר לָהֶם: הִתְגַּדְּלוּ שֶׁמֶּלֶךְ הַכָּבוֹד עֲלֵיכֶם. מִיַּד חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד וְנָשְׂאוּ עַצְמָן וְנִכְנַס הָאֲרוֹן. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם חֲלַקְתֶּם לִי כָּבוֹד, חַיֵּיכֶם, כְּשֶׁאַחְרִיב אֶת בֵּיתִי אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בָּכֶם. תֵּדַע, שֶׁכָּל כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּלוּ לְבָבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר (דניאל א, ב). אֲבָל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּמְקוֹמָן נִגְנְזוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ (איכה ב, ט). מַהוּ ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה (תהלים כד, י). שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו. כֵּיצַד, הוּא נִקְרָא אֱלֹהִים, קָרָא לְמֹשֶׁה אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה (שמות ז, א). הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְאֵלִיָּהוּ וְהֶחֱיָה אֶת הַמֵּתִים. שֶׁכֵּן אוֹמֵר, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, רְאִי חַי בְּנֵךָ (מל״א יז, כג). וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מַלְבִּישׁ לְבוּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו (תהלים כא, ו). מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב בּוֹ, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר (שם מז, ו), וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּישׁוּרוּן מֶלֶךְ (דברים לג, ה). מַה מֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא תּוֹקְעִין לְפָנָיו, אַף אַתָּה עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא וּמַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ תּוֹקְעִים בָּהֶם וְהֵן מִתְכַּנְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ. לְפִיכָךְ, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אֶל תִּתְעָרָב (משלי כד, כא). וּמַהוּ וָמֶלֶךְ, הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, הַמְלֵךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר רַע שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ (קהלת ט, יד). דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, מִן הַמֶּלֶךְ. יָכֹל אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה תִּשְׁמַע לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר לַחֲנַנְיָה מִשָּׁאֵל וַעֲזַרְיָה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ, אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ: לֵאלָהָיךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקִימְתָּ לָא נִסְגָּד (דניאל ג, יח). אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר, הַצְדָא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ (שם פסוק יד), לֹא כָּךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְיוּ שׁוֹמְעִין לַמַּלְכוּת כָּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר (קהלת ח, ב). אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה מְלֹךְ עָלֵינוּ לְמִסִּים וּלְאַרְנוּנִיּוֹת, אֲבָל לֹא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. מַלְכָּא לֹא אָמַר, אֶלָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אַתְּ וְכַלְבָּא שָׁוֶה. עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶצַּר, לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָּם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתָנָא מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁזִיב, וְהֵן לָא וְגוֹ' (דניאל ג, טז-יח). אָמְרוּ לוֹ: בֵּין מַצִּיל וּבֵין אֵינוֹ מַצִּיל, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָיךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקִימְתָּ לָא נִסְגֻּד (שם). הֱוֵי אוֹמֵר, יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב (משלי כד, כא), שֶׁלְּכָל יְרֵאָיו נֶחְשְׁבָה יִשְׂרָאֵל חֵלֶק שְׁלִישִׁית. וְעִם אוֹתָן שֶׁאוֹמְרִין שֶׁהֵן שְׁנֵי אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם, אֶל תִּתְעָרֵב לָהֶם, שֶׁסּוֹפָן לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ (זכריה יג, ח). וְאֵין הַשְּׁלִישִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַהִוא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה (ישעיה יט, כד). הֱוֵי אוֹמֵר, יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ (משלי כד, כא). כָּל מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ. מִמִּי אַתְּ לָמֵד. מֵאַבְרָהָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַעֲשָׂה מֶלֶךְ. מִנַּיִן שֶׁנִּתְיָרֵא. דִּכְתִיב: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה (בראשית כב, יב). וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶל עֵמֶק שָׁוֶה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ (שם יד, יז). מַהוּ עֵמֶק שָׁוֶה. שֶׁהִשְׁווּ הַכֹּל וְנָטְלוּ עֵצָה שָׁם וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וְלֹא תֹּאמַר אַבְרָהָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מֹשֶׁה שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג, ו). וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ. דִּכְתִיב: וַיְהִי בִּישׁוּרוּן מֶלֶךְ (דברים לג, ה). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ. מַה מֶּלֶךְ שֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה תּוֹקְעִין לְפָנָיו, אַף אַתָּה כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, יִהְיוּ תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף.
9
י׳עֲשֵׂה לְךָ, מִשֶּׁלְּךָ. עֲשֵׂה לְךָ, לְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לְאַחֵר, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא בְּשׁוֹפָרוֹת. כְּשֶׁבָּא לְהִלָּחֵם בִּירִיחוֹ, נִתְכַּנְּסוּ לִירִיחוֹ שֶׁבַע אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם (יהושע כד, יא). וְכִי שֶׁבַע אֻמּוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, יְרִיחוֹ הָיְתָה סוֹגָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ, אִם נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ, מִיָּד כָּל הָאָרֶץ נִכְבֶּשֶׁת, לְפִיכָךְ נִתְכַּנְּסוּ לְתוֹכָהּ שֶׁבַע אֻמּוֹת. וּמַה כְּתִיב שָׁם. וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת (יהושע ו, כ), מְלַמֵּד, שֶׁאֲפִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. וְלֹא תֹּאמַר, יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד, אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַצְמוֹ עַד שֶׁהוּא בַּחַיִּים, נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הֲרֵי זֶה שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא בָּא לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם (דברים לא, כח). וְהֵיכָן הָיוּ הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה אוֹמֵר לָהֶם תִּקְעוּ בָּהֶן וְיִתְכַּנְּסוּ אֶלָּא שֶׁעַד הוּא בְּחַיָּיו, נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת (קהלת ח, ח). הֱוֵי, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, לְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה וְאֵין אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. דָּבָר אַחֵר, עֲשֵׂה לְךָ, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ, וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַמְדוּ הַלְּוִיִּם וְגוֹ', וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצוֹצְרוֹת מְחַצְּרִים (דה״ב כט, כו-כח). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, אַף הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, נִגְנְזוּ. אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר (תהלים נז, ט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִן מִטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה עוֹמֵד דָּוִד וְכָל תַּלְמִידָיו וְהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, וְהָיוּ יְגֵעִים וּמְנַדְּדִין שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וְהוֹגִים בַּתּוֹרָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר. לְפִיכָךְ הָיָה אוֹמֵר דָּוִד, עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אֲעִירָה שַׁחַר (שם). דֶּרֶךְ הַשַּׁחַר לִהְיוֹת מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, אֲבָל אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר. דָּבָר אַחֵר, עוּרָה כְבוֹדִי. מַהוּ כְּבוֹדִי. מִפְּנֵי כְּבוֹד יוֹצְרִי. שֶׁהָיָה יִצְרוֹ אוֹמֵר לוֹ: דָּוִד, הֲלֹא אַתָּה מֶלֶךְ. דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁנִים עַד שָׁלֹש שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְלָמָּה אַתָּה עוֹמֵד חֲצוֹת לַיְלָה. וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: עוּרָה כְבוֹדִי. אֵין כְּבוֹדְךָ לִפְנֵי כְּבוֹד יוֹצְרְךָ כְּלוּם. לְכָךְ נֶאֱמַר: עוּרָה כְבוֹדִי וְגוֹ'. חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ (תהלים קיט, סב). אָמַר דָּוִד, חַיָּב אֲנִי לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּלְקַלֶּסְךָ עַל פְּלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם זְקֶנְתִּי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, דִּכְתִיב: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְיֶחְרַד הָאִישׁ וְיִלָּפֵת וַיֹּאמֶר מִי אָתּ, וַתֹּאמַר אֲנֹכִי רוּת אַמָּתֶךָ (רות ג, ח-ט). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, אָמְרָה לוֹ: בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי. אָמַר לָהּ: חַי ה', אֵינִי מוֹצִיאֵךְ בִּדְבָרִים. חַי ה', מְלַמֵּד, שֶׁהִשְׁבִּיעַ לְיִצְרוֹ שֶׁהָיָה מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁתִּזָּקֵק לָהּ. מִיָּד נִשְׁבַּע אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, חַי ה'. כְּלוֹמַר, אֵינִי נוֹגֵעַ בָּהּ בְּזוֹ הַלַּיְלָה. וְלֹא בֹּעַז לְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִין לְיִצְרָן. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָוִד כְּשֶׁנָּפַל שָׁאוּל בְּיָדוֹ, מַה כְּתִיב שָׁם, וַיֹּאמֶר דָּוִד, חַי ה' כִּי אִם ה' יִגָּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת אוֹ בַּמִּלְחָמָה יֵרֵד וְגוֹ' (ש״א כו, י). לָמָּה נִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְעָמִים. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, הָיָה יִצְרוֹ בָּא וְאוֹמֵר לוֹ: אִלּוּ נָפַלְתָּ אַתָּה בְּיָדוֹ, לֹא הָיָה מְרַחֵם עָלֶיךָ וְהָיָה הוֹרְגְךָ. וּמִן הַתּוֹרָה, מֻתָּר לְהָרְגוֹ, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא. לְפִיכָךְ קָפַץ וְנִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְּעָמִים חַי ה', שֶׁאֵינִי הוֹרְגוֹ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע שֶׁהוּא קָשֶׁה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סַלְּקוּ אוֹתוֹ קִמְעָא קִמְעָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי מַעֲבִירוֹ מִכֶּם לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹלוּ סוֹלוּ הַמְּסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעיה סב, י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, סוֹלוּ סוֹלוּ פָּנוּ דֶּרֶךְ, הֲרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי (שם נז, יד). וְלָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו, כו). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.
10
י״אוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה אַמּוֹת חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַזָּקֵן כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ עוֹבֵר. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן (ויקרא יט, לב). וְכוֹרֵעַ לְפָנָיו וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִי זֶה הוּא הַהִדּוּר שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְהֵא סוֹתֵר דְּבָרָיו. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹאֵל הֲלָכָה, שׁוֹאֵל בְּיִרְאָה. וְלֹא יִקְפֹּץ לְהָשִׁיב, וְלֹא יְהֵא נִכְנַס לְתוֹךְ דְּבָרָיו. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרַבּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, נִקְרָא רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתַלְמוּדוֹ נִשְׁכָּח, וּשְׁנוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְלַסּוֹף הוּא בָא לִידֵי עֲנִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים (קהלת ח, יג). מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְיָרֵאתָ מֵאלֹהֶיךָ (ויקרא יט, לב). הֱוֵי אוֹמֵר, זוֹ מוֹרָאַת הָרַב. וְכֵן נֶאֱמַר בְּמִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן מוֹרָא. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, נֶאֱמַר כָּאן, פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים. לְכָךְ חַיָּב אָדָם לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם בַּכְּנִיסָה וּבַיְּצִיאָה, וְלִנְהֹג בּוֹ מוֹרָא וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים ו, יג). וְתַנְיָא, אֶת, לְרַבּוֹת אֶת בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם (דברים א, טו). מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁתִּנְהֹג בּוֹ מִנְהַג נְשִׂיאוּת, לַעֲמֹד מִפָּנָיו, וּלְהַקְדִּימוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁל גְּדֻלָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן בַּר פַּפָּא, כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הָיִיתִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהוּ רוֹאִין אוֹתִי וְעוֹמְדִין מִלְּפָנַי. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵף בַּר זְבִידָא, אָמַר לִי, צָרִיךְ אַתָּה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם, וְיִהְיוּ רוֹאִין אוֹתְךָ וְעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה מְבִיאָן לִידֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ. לָמָּה, שֶׁמַּעֲלָתָן שֶׁל צַדִּיקִים הִיא מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה. אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַעֲלָה שֶׁכֻּלָּהּ יְרִידָה הִיא, הַיּוֹם אֲפַרְכּוּס, לְמָחָר סְגָן, לְמָחָר סַרְדְּיוֹט. וְכֵן כָּל גְּדוֹלֵיהֶן. וְכֵן הַנָּבִיא אוֹמֵר, אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ' מִשָּׁם אוֹרִידְךָ (עובדיה א, ד). אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה, וְאֵין קְדֻשָּׁתָם מִתְחַלֶּלֶת לְעוֹלָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהַזְּקֵנִים אֶחָד מִשְּׁלֹשָה עָשָׂר דְּבָרִים, שֶׁהֵן כְּתוּבִים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלּוּ הֵן, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְּוִיּם, וְיִשְׂרָאֵל, וְהַבְּכוֹרוֹת, וְהַמִּזְבֵּחַ, וְהַתְּרוּמוֹת, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֹהֶל מוֹעֵד, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְהַקָּרְבָּנוֹת, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַזְּקֵנִים. הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח). הַכֹּהֲנִים מִנַּיִן. דִּכְתִיב: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח וְגוֹ' (שמות כט, א). הַלְּוִיִּם מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ לִי הַלְּוִיִּם (במדבר ח, יד). יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כה, נה). הַבְּכוֹרוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר (במדבר ח, יז). הַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי (שמות כ, כא). הַתְּרוּמָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְּחוּ לִי תְּרוּמָה (שם כה, ב). שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי (שם ל, לא). אֹהֶל מוֹעֵד מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שם כה, ח). הַקָּרְבָּנוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (במדבר כח, ב). מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ (ש״א טז, א). אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי הָאָרֶץ (שמות יט, ה). הַזְּקֵנִים מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ (במדבר יא, טז). דָּבָר אַחֵר, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ (עמוס ט, ו). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְפַלְטְרִין שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה עַל גַּבֵּי הַסְּפִינָה, כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת, פַּלְטְרִין שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן עוֹמֶדֶת. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר, הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו. אֵימָתַי כִּבְיָכוֹל כִּסְּאוֹ מְבֻסָּס לְמַעֲלָן, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת. לְכָךְ נֶאֱמַר: הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו. אֵימָתַי, בַּזְּמַן שֶׁאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ וְגוֹ' (דברים לג, ה). לְכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. לָמָּה, שֶׁכִּנּוּסָן שֶׁל צַדִּיקִים, הֲנָיָה לָהֶם, הֲנָיָה לָעוֹלָם. אֲבָל כִּנּוּסָן שֶׁל רְשָׁעִים, תַּקָּלָה לָהֶם, תַּקָּלָה לָעוֹלָם.
11
י״באֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, אָמַר מֹשֶׁה, הֵיאַךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לְהָבִיא אוֹתָן מִכָּל הַשְּׁבָטִים. אִם נָבִיא חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, אֵין עוֹלִין לְמִנְיַן שִׁבְעִים, נִמְצְאוּ שִׁשִּׁים. וְאִם נָבִיא שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, עוֹלִין לְמִנְיַן שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. וְאִם נָבִיא שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט אַחֵר, הֲרֵינִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים. מֶה עָשָׂה. נָטַל שִׁבְעִים פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן זָקֵן, וְנָטַל שִׁבְעִים פִּתְקִין חֲלָקִין וּטְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְמַנָּה זָקֵן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה, עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר. שֶׁיָּכֹל לוֹמַר לוֹ, אֵין כָּאן פֶּתֶק אֶחָד כָּתוּב בּוֹ זָקֵן. שֶׁאִלּוּ הָיָה שָׁם, מִיָּד הָיָה עוֹלֶה בְּיָדִי. וְהֵיאַךְ עָשָׂה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּתְקִין וְכָתַב עַל שִׁבְעִים מֵהֶן זָקֵן, וּשְׁנַיִם פִּתְקִין חֲלָקִים, וּטְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם. אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְמַנָּה זָקֵן. וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק חָלָק, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה. וְהַמְּמֻנֶּה אָמַר לֵיהּ: הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק אֶחָד כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, אִלּוּ הָיִיתָ רָאוּי לְהִתְמַנּוֹת, הָיָה עוֹלֶה בְּיָדְךָ. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּךְ, נִתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים. אֶלְדָּד וּמֵידָד הָיוּ שָׁם וּמִעֲטוּ אֶת עַצְמָם. אָמְרוּ, אֵין אָנוּ כְּדַאי לִהְיוֹת בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים. וְעַל שֶׁמִּעֲטוּ אֶת עַצְמָם, נִמְצְאוּ יְתֵרִין עַל הַזְּקֵנִים בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר. אֲבָל אֵלּוּ נִתְנַבְּאוּ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ'. וּמֶה הָיוּ מִתְנַבְּאִין. יֵשׁ אוֹמְרִין, עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל גוֹג הָיוּ מִתְנַבְּאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִין, הָיוּ מִתְנַבְּאִין וְאוֹמְרִים: מֹשֶׁה יָמוּת בַּמִּדְבָּר, וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּךְ הָיוּ מִתְנַבְּאִין. שֶׁכָּךְ יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לְמֹשֶׁה, וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה. וּכְתִיב: וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה. מִי הָיָה זֶה, גֵּרְשֹׁם בֶּן מֹשֶׁה. הַזְּקֵנִים לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל אֶלְדָּד וּמֵידָד נִכְנְסוּ. אֶלְדָּד, הוּא אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. וּמֵידָד, זֶה קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְאֵלּוּ נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם. וְהַזְּקֵנִים נִפְסְקָה נְבוּאָתָן, שֶׁהָיְתָה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם. אֲבָל אֵלּוּ הָיְתָה נְבוּאָתָן מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ. וְאִם תֹּאמַר, הַזְּקֵנִים שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁמָּא חָסֵר מִנְּבוּאָתוֹ כְּלוּם. מָשָׁל לְנֵר שֶׁהָיָה דָּלוּק וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה נֵרוֹת וְאוֹר דְּלִיקָתוֹ לֹא חָסֵר. אַף כָּאן מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נְבוּאַת שִׁבְעִים זְקֵנִים מִשֶּׁלּוֹ, לֹא חָסַר מִנְּבוּאָתוֹ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה (דברים לד, י).
12
י״גאֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם זְקֵנִים לְשֶׁעָבַר. וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם, לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, טו). אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׁרֵי מִסִּים וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת (שם א, י-יא), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, קִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם עָשׂוּ עִמִּי הַיּוֹם טוֹבָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ (שם פסוק יג). מַהוּ בְּפָרֶךְ בְּפֶה רַךְ. פַּרְעֹה נָטַל סַל וּמַגְרֵפָה. מִי הָיָה רוֹאֶה אֶת פַּרְעֹה נוֹטֵל סַל וּמַגְרֵפָה וְעוֹשֶׂה בַּלְּבֵנִים וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה. מִיָּד הָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת וְעָשׂוּ עִמּוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל כֹּחָן, לְפִי שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כֹּחַ וְגִבּוֹרִים. כֵּיוָן שֶׁהֶחְשִׁיכָה, הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם נוֹגְשִׂים, אָמַר לָהֶם: מְנוּ אֶת הַלְּבֵנִים. מִיָּד עָמְדוּ וּמָנוּ אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם: כָּזֶה אַתֶּם מַעֲמִידִים לִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם. מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשּׁוֹטְרִים נִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם: לֹא תֹּאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם (שם ה, ז), הָיוּ בָּאִין הַנּוֹגְשִׂים וּמוֹנִין אֶת הַלְּבֵנִים וְנִמְצְאוּ חֲסֵרִים, הָיוּ מַכִּין הַנּוֹגְשִׂים אֶת הַשּׁוֹטְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם וְגוֹ' (שם פסוק יד). וְהָיוּ הַשּׁוֹטְרִים מֻכִּים עַל שְׁאָר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתָן בְּיַד הַנּוֹגְשִׂים, וְהָיוּ אוֹמְרִים: מוּטָב לָנוּ לִלְקוֹת, וְאַל יִכָּשְׁלוּ שְׁאָר הָעָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי. אָמַר לוֹ: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו, אוֹתָן הַזְּקֵנִים וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִלְקוֹת עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם בְּמַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים, הֵם יָבֹאוּ וְיִטְּלוּ בַּגְּדֻלָּה הַזּוֹ. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו. וּלְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִלְקוֹת עַל הַצִּבּוּר, לְפִיכָךְ, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהִשְׁוָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, זוֹכֶה לְכָבוֹד וְלִגְדֻלָּה וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְכָךְ כְּתִיב: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו, מִן אוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, וַיֵּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
13
י״דאֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵיכָן הָיוּ אוֹתָם הָרִאשׁוֹנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם (איוב לד, כד). עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיָה לָהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, טז). וְעִמָּהֶם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וּכְשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, עָלוּ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם כד, ט). וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם (שם פסוק יד). כֵּיוָן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה, הִתְנָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּרֵד בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה לֵירֵד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא הָעָם כִּי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שם לב, א), וְאֵין בּוֹשֵׁשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁהִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, מַדּוּעַ אֵחֲרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו (שופטים ה, כח), נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ לָהֶם, מֹשֶׁה הִתְנָה עִמָּנוּ שֶׁיֵּרֵד לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם וַהֲרֵי אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא יָרַד, וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת יוֹתֵר, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מֶה הָיָה לוֹ. אֶלָּא, קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים (שמות לב, א). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, אָמַר לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם מַכְעִיסִין לְמִי שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל אוֹתָן הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת. וְלֹא שָׁמְעוּ לָהֶם, וַהֲרָגוּם. וְחוּר שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָן בִּדְבָרִים קָשִׁים, עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל אַהֲרֹן בִּטְקָסִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וְגוֹ' (שם). לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב (תהלים כו, ה). קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. וְאִם לֹא, כִּי זֶה, כָּזֶה אָנוּ עוֹשִׂין לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְנוּ עַל חוּר וַהֲרַגְנוּהוּ, כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂין לְךָ אִם תִּמָּנַע מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן מַה שֶּׁעָשׂוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר, נִתְיָרֵא הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו (שמות לב, ה), וַיִּבֶן מִזְּבוֹחַ. וּמִנַּיִן שֶׁהָרְגוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר. שֶׁכֵּן יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם בִּכְנָפֶיךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאְתִּים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה (ירמיה ב, לד). מַהוּ עַל כָּל אֵלֶּה. בִּשְׁבִיל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מַה פָּרַע מֵהֶם, וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם וְגוֹ' (שמות לב, לה). אַחַר זְמַן, כְּשֶׁסָּלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, תַּחַת אוֹתָן שִׁבְעִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי. הֱוֵי, יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר, וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם.
14
ט״ואֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדָרְבָּנוֹת וּכְמַשְׁמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד (קהלת יב, יא). כְּדָרְבָּנוֹת, כַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת. מָה הַכַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת מְזָרְקִין לוֹ לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ הָיוּ הַדִּבְּרוֹת מְזָרְקִין בְּסִינַי. דָּבָר אַחֵר, כְּדָרְבָּנוֹת. מָה הַדָּרְבָּן הַזֶּה מֵבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מְבִיאִין חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ). דָּבָר אַחֵר, מַה הַדָּרְבָּן הַזֶּה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לַחְרֹשׁ לְשַׁוּוֹת אֶת הַתְּלָמִים, אַף דִּבְרֵי חֲכָמִים מְכַוְּנִין אֶת לוֹמְדֵיהֶם לוֹמַר עַל דָּבָר הָאָסּוּר אָסוּר וְעַל הַמֻּתָּר מֻתָּר, וּמַרְאִין פָּנִים וְהוֹרָאוֹת מִן הַתּוֹרָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדָרְבָּנוֹת, שְׁלֹשָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, דָּרְבָּן, מַלְמָּד, מַרְדֵּעַ. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְמָּד, שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחְרֹשׁ, מַרְדֵּעַ, שֶׁמּוֹרֶה דֵּעָה לַפָּרָה לַחְרֹשׁ. דָּרְבָּן, שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל הַפָּרָה לָתֵת לָהּ בִּינָה לַחְרֹשׁ. וּלְכָךְ נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדָרְבָּן, שֶׁמּוֹרֶה דֵּעָה וּבִינָה לִבְנֵי אָדָם. וְאִם תֹּאמַר, כְּשֵׁם שֶׁהַדָּרְבָּן מִטַּלְטֵל, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִטַּלְטְלִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. מַהוּ בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. אֵימָתַי הֵן נְטוּעִים בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִין מֵהֶם. כָּל זְמַן שֶׁרַבּוֹ קַיָּם, הוּא הָיָה שׁוֹאֲלוֹ. מֵת רַבּוֹ, הֲרֵי יָגֵעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, שֶׁאֵין לוֹ לְמִי הוּא שׁוֹאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, כְּמַשְׂמְרוֹת כְּתִיב: וְאָנוּ קוֹרִין מַסְמְרוֹת, לוֹמַר לְךָ, מַה מִּשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, אַף סִפְרֵי תּוֹרָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה כְּתִיב כְּמִשְׁמָרוֹת, וְאָנוּ קוֹרִין מַסְמְרוֹת, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם קָבַעְתָּ אוֹתָם כְּמַסְמֵר בְּלִבְּךָ, הֵם מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, אָסוּר לִקְרוֹת בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, שֶׁכָּתוּב נְטוּעִים. אֵלּוּ הַסַּנְהֶדְרִין. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי זֶה מַתִּיר וְזֶה אוֹסֵר, זֶה פּוֹסֵל וְזֶה מַכְשִׁיר, זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים וּבֵית הַלֵּל מַתִּירִין, לְמִי אֶשְׁמַע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן, כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה (שמות ג, א), שֶׁקִּבֵּל מִיְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּדְבָרִים אֲחָדִים הֵם, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר טַעַם אֶחָד, וְזֶה אוֹמֵר טַעַם אַחֵר. לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.
15
ט״זאֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.
16
