מדרש תנחומא, בהעלותך ד׳Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 4
א׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי (תהלים יח, כט). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אַתָּה הוּא נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָאוֹרָה דָּרָה אֶצְלְךָ, כְּתִיב: הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מַה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב), וְאַתָּה אוֹמֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הֱוֵי, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם. לָמָּה, לַעֲלוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: רְאוּ הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְאִירִין לְמִי שֶׁהוּא מֵאִיר לַכֹּל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ (וכו', תצוה ד). וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיגָם וּמֵאִיר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ' (שמות יג, כא). כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לֵיהּ: אֱמֹר לָהֶם שֶׁיָּאִירוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, וְאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּשְּׁבִיל לַעֲלוֹת אֶתְכֶם אָמַרְתִּי שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם בַּדֶּרֶךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ.
1