מדרש תנחומא, בראשית י״אMidrash Tanchuma, Bereshit 11
א׳וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן. אָמַר לוֹ: אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת עֲתִידוֹת לָצֵאת מֵהֶבֶל וּבִטַּלְתָּן מִן הָעוֹלָם, כָּךְ תִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְתִבְלַע לְךָ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת. אֵלּוּ הֵן, חֲנוֹךְ עִירָד וּמְחוּיָאֵל וּמְתוּשָׁאֵל.
1
ב׳וְכֵיצַד נֶהֱרַג, קַיִן נַעֲשָׂה מַלְאַךְ הַמָּוֶת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְהוּא נָע וָנָד בַּקְּלָלָה. לֶמֶךְ בֶּן בְּנוֹ הָיָה שְׁבִיעִי לַדּוֹרוֹת וְסוּמָא, הָיָה יוֹצֵא לָצוּד וְהָיָה בְנוֹ אוֹחֲזוֹ בְיָדוֹ, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תִינוֹק חַיָּה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ. אָמַר לוֹ: כְּמִין חַיָּה אֲנִי רוֹאֶה. מָתַח אֶת הַקֶּשֶׁת כְּנֶגְדּוֹ וְהָרַג אֶת קַיִן. רָאָה אוֹתוֹ תִינוֹק מֵרָחוֹק הָרוּג וְקֶרֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ לְלֶמֶךְ, אָבִי, הֲרֵי דְמוּת אָדָם הָרוּג וְקֶרֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ לֶמֶךְ, וַי לִי, זְקֵנִי הוּא. טָפַח שְׁתֵּי יָדָיו בַּחֲרָטָה וְנָגַע בְּרֹאשׁ הַתִּינוֹק וַהֲרָגוֹ בְשׁוֹגֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.
2
ג׳נִשְׁאֲרוּ שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד, קַיִן הָרוּג וְאוֹתוֹ תִינוֹק הָרוּג וְלֶמֶךְ סוּמָא. לָעֶרֶב יָצְאוּ נָשָׁיו אַחֲרָיו, מָצְאוּ זְקֵנָם הָרוּג, וְתוּבַל קַיִן בְּנָם הָרוּג, וְלֶמֶךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחָה הָאָרֶץ פִּיהָ וּבָלְעָה אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, חֲנוֹךְ וְעִירָד וּמְחוּיָאֵל וּמְתוּשָׁאֵל, וְנַעֲשָׂה לֶמֶךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה (בראשית ד, כד).
3
ד׳כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לַבַּיִת, אָמַר לָהֶם לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עֲלוּ לַמִּטָּה. אָמְרוּ לוֹ: הָרַגְתָּ אֶת קַיִן זְקֵנֵנוּ וְתוּבַל קַיִן בְּנֵנוּ, לֹא נַעֲלֶה. אָמַר לָהֶן, כְּבָר נָטַל חֶלְקוֹ קַיִן שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲבָל אֲנִי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא נִשְׁמַע לָךְ, מָה אָנוּ מוֹלִידוֹת לִמְאֵרָה? אָמַר לָהֶן, נֵלֵךְ לְבֵית דִּין. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמְרוּ לוֹ עָדָה וְצִלָּה, אֲדוֹנֵנוּ, לֶמֶךְ זֶה בַּעְלֵנוּ הָרַג אֶת זְקֵנֵנוּ. אָמַר לָהֶן, אִי זְקֵנֵנוּ לְפִי תֻמּוֹ הֲרָגוֹ. אָמַר לָהֶן אָדָם, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָה אִמְרָתִי, לֶמֶךְ אוֹמֵר, וְכִי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, בִּתְמִיהָה. אָמַר לָהֶן, לְכוּ הִשָּׁמְעוּ לְבַעֲלֵיכֶן. אָמְרוּ לוֹ: אַסְיָא, אַסֵּי חִגְרָתָךְ, אַתָּה פָּרַשְׁתָּ מִמִּטָּתְךָ מֵאָה וּשְׁלֹשִים שָׁנָה וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ.
4
ה׳וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרָא הָעוֹלָם. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ (בראשית ה, כט). מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ לוֹמַר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וְגוֹ', וְכִי נָבִיא הָיָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק, לְמוּדִין הָיוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, אָמַר אָדָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי. אָמַר לוֹ: עַד שֶׁיִּוָּלֵד אָדָם מָהוּל. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד נֹחַ מָהוּל, מִיָּד יָדַע לֶמֶךְ וְאָמַר, וַדַּאי זֶה יְנַחֲמֵנוּ וְגוֹ'.
5
ו׳וּמַהוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד נֹחַ, לֹא כְּשֶׁהָיוּ זוֹרְעִין הָיוּ קוֹצְרִין, אֶלָּא הָיוּ זוֹרְעִין חִטִּים וְקוֹצְרִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד נֹחַ, חָזַר הָעוֹלָם לְיִשּׁוּבוֹ, קָצְרוּ מַה שֶּׁזָּרְעוּ, זוֹרְעִין חִטִּין וְקוֹצְרִין חִטִּין. שְׂעוֹרִים וְקוֹצְרִין שְׂעוֹרִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד נֹחַ עוֹשִׂין מְלָאכָה בִּידֵיהֶם לְכָךְ כְּתִיב וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. נוֹלָד נֹחַ הִתְקִין לָהֶם מַחֲרֵשׁוֹת וּמַגָּלוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת וְכָל כְּלֵי מְלָאכָה.
6
