מדרש תנחומא, בראשית ז׳Midrash Tanchuma, Bereshit 7
א׳וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר (קהלת ז, כט). לֹא בְרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק וְיָשָׁר, אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת צַדִּיק וְיָשָׁר כָּמוֹהוּ. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה בָּרָא יֵצֶר הָרַע שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (בראשית ח, כא). אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא רַע, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רַע. לָמָּה? תִּינוֹק בֶּן חָמֵשׁ בֶּן שֵׁשׁ וְשֶׁבַע וּשְׁמוֹנֶה וְתֵשַׁע אֵינָם חוֹטְאִים, אֶלָּא מִבֶּן עֶשֶׂר וָאֵילַךְ, וְאָז הוּא מְגַדֵּל יֵצֶר הָרָע.
1
ב׳וְאִם תֹּאמַר, אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתוֹ רַע. לָמָּה? תִּינוֹק הָיִיתָ וְלֹא חָטָאתָ, נִתְגַּדַּלְתָּ וְחָטָאתָ. וְכַמָּה דְבָרִים קָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִיֵּצֶר הָרַע וּמָרִים מִמֶּנּוּ וְאַתֶּם מְמַתְּקִין אוֹתוֹ. אֵין לְךָ מַר מִן הַתּוּרְמוּס וְאַתָּה שׁוֹקֵד לְשָׁלְקוֹ וּלְהַמְתִּיקוֹ בַמַּיִם שֶׁבַע פְּעָמִים עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה מָתוֹק, וְכֵן חַרְדָּל וּצְלַף וּדְבָרִים הַרְבֵּה. וּמָה, מָרִים שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָן אַתָּה מְמַתְּקָן לְצָרְכֶךָ, יֵצֶר הָרָע הַמָּסוּר בְּיָדֶיךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
2
ג׳וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, שֶׁבָּרָאתִי אוֹתוֹ תָּם וְיָשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ (יחזקאל כח, טו). לַסּוֹף נִמְצָא עַוְלָתָה בוֹ וְנִטְרַד.
3
ד׳וּבְדוֹר הַפְלָגָה כְּתִיב בָּהֶן, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת (בראשית יא, א). וְאַחַר כָּךְ בִּקְשׁוּ לַעֲלוֹת לָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר (בראשית יא, ד). מַה כְּתִיב שָׁם, וַיֵּרֵד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם (בראשית יא, ה). הֲדֵין עַרְקָא מִן הֲדֵין מַשְׁכָּא.
4
ה׳מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁעָשָׂה צֶלֶם זָהָב בִּדְמוּתוֹ וְהֶעֱמִידוֹ בְּפֶתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ, שָׁכַן עָלָיו עוֹף וְנִוְּלוֹ, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, עָמַד יֵצֶר הָרַע וּמְנַוְּלוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן (תהלים פב, ו-ז).
5
ו׳בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי וְגוֹ' (יחזקאל כח, ב). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹ' (קהלת ה, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה וְגוֹ' (משלי יז, יט). לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא מַשְׁפִּיל פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר, שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל פִּתְחוֹ, בְּנֵי אָדָם נִכְשָׁלִין בּוֹ וְנִשְׁבָּרִין. אֶלָּא מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר (משלי יז, יט) מַהוּ? הַמַּגְבִּיהַּ פִּתְחֵי פִיו וּמוֹצִיא דְבָרִים שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְגוֹ'.
6
ז׳בּוֹא וּרְאֵה, חַלָּשׁ שֶׁבַּחַלָּשִׁין מִלְמַעְלָה, נוֹצֵחַ גִּבּוֹר מִלְמַטָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ (שופטים ט, נג) כָּל שֶׁכֵּן כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמָיִם.
7
ח׳אַנְדְרִיָּאנוּס מֶלֶךְ אֱדוֹם כֵּיוָן שֶׁכָּבַשׁ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הָלַךְ לוֹ לְרוֹמִי. אָמַר לִבְנֵי פַלְטְרִין שֶׁלּוֹ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתִי אֱלוֹהַּ, שֶׁהֲרֵי כָּבַשְׁתִּי אֶת כָּל הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא שָׁלַטְתָּ בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ. הָלַךְ וְהִסְפִּיקוּ בְיָדוֹ וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֶגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל וְחָזַר לְרוֹמִי. אָמַר לָהֶם: כְּבָר הֶחֱרַבְתִּי בֵּיתוֹ וְשָׂרַפְתִּי הֵיכָלוֹ וְהִגְלֵיתִי עַמּוֹ, עֲשׂוּ אוֹתִי אֱלוֹהַּ.
8
ט׳אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה, שְׁלֹשָה פִילוֹסוֹפִין הָיוּ לוֹ: הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ: אֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ תּוֹךְ פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ, אֶלָּא חוּצָה לָהֶן, צֵא מִפַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הוּא בְרָאָן, צֵא לְךָ מֵהֶן וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. וְהַשֵּׁנִי אָמַר, אֵין אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר אָמַר לִנְבִיאָיו, כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹן, אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא וְגוֹ' (ירמיה י, יא). וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמָּךְ, עֲמוֹד לִי בְּשָׁעָה זוֹ. אָמַר לוֹ: מַהוּ? אָמַר לוֹ: סְפִינָה אַחַת יֵשׁ לִי חוּץ מִשְּׁלֹשָה מִילִין וְהִיא מְטֹרֶפֶת בַּיָּם וְכָל אוֹרְיָא שֶׁלִּי בְּתוֹכָהּ. אָמַר לוֹ אַנְדְרִיָּאנוּס, מְשַׁלֵּחַ אֲנִי לִגְיוֹנוֹתַי וּסְפִינוֹתַי לְשָׁם וְיַצִּילוּהָ. אָמַר לוֹ: מָרִי, לָמָּה אַתָּה מַטְרִיחַ לִגְיוֹנוֹת וּסְפִינוֹת לְשָׁם, רוּחַ קִמְעָא שַׁגֵּר לְשָׁם וְאַתָּהּ מַצִּילָהּ. אָמַר לוֹ: וּמִנַּיִן יֵשׁ לִי רוּחַ לְשַׁגֵּר, אָמַר לוֹ: לְרוּחַ אֵין אַתָּה יָכוֹל לְשַׁגֵּר וְהֵיאַךְ תֵּעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. וּכְתִיב בּוֹ, כֹּה אָמַר ה' בּוֹרֵא שָׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיה מב, ה).
9
י׳נִכְנַס לַבַּיִת כְּשֶׁהוּא זָעוּף. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, הַלָּלוּ הִטְעוּ אוֹתְךָ, שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֱלוֹהַּ. אַתָּה מֶלֶךְ גָּדוֹל וְגִבּוֹר וְהַכֹּל בְּיָדְךָ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ דָּבָר אֶחָד, תֵּן לוֹ פִקְדוֹנוֹ וְתֵעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. אָמַר לָהּ: מַהוּ פִּקְדּוֹנוֹ? אָמְרָה לוֹ: הַנֶּפֶשׁ. אָמַר לָהּ אִם תֵּצֵא נַפְשִׁי מָה אֶעֱשֶׂה. אָמְרָה לוֹ: הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּךְ אִי אַתָּה שׁוֹלֵט בּוֹ, וּכְתִיב: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת (קהלת ח, ח), וְהֵיאַךְ תֵּעָשֶׂה אֱלוֹהַּ. וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל.
10
י״אאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מְחַיֶּה הַמֵּתִים וְאֵלִיָּהוּ הֶחֱיָה מֵתִים וְלֹא אָמַר אֵל אָנִי. אֲנִי מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וְאֵלִּיָּהוּ הוֹרִיד גְּשָׁמִים. אֲנִי עוֹצֵר גְּשָׁמִים וְאֵלִיָּהוּ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי ה' אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי (מלכים א יז, א). אֲנִי הוֹרַדְתִּי אֵשׁ וְגָפְרִית עַל סְדוֹם, וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם (מלכים ב א, יב), וְלֹא אָמַר אֵל אָנִי. וְאַתָּה אוֹמֵר, אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי. וְאִם תֹּאמַר, מִפְּנֵי שֶׁחָיִיתָ הַרְבֵּה. הוּא חָיָה וְיִחְיֶה עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים. כְּתִיב בֵּיהּ, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר (דניאל ז, ט). וּכְתִיב בְּאֵלִיָּהוּ, הִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ (מלכים ב ב, יא). כְּתִיב בֵּהּ, ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ (נחום א, ג). וּבְאֵלִיָּהוּ כְּתִיב: וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם (מלכים ב ב, יא). וְלַסּוֹף, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת (מלכים א יט, ד). וְאַתָּה אוֹמֵר אֵל אָנִי. יוֹנָה יָרַד לַיָּם, דִּכְתִיב: וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים (יונה ב, ד). וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְחָזַר וְאָמַר, וְעַתָּה ה' קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי (יונה ה, ח). וְאַתָּה אוֹמֵר, אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים.
11
י״בבּוֹא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, בּוֹנֶה לוֹ פַלְטְרִין בְּתוֹךְ הַמָּיִם. פַּרְעֹה בָּנָה לוֹ פַלְטְרִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְסָתַם מֵי נִילוּס שֶׁלֹּא יֵרְדוּ לְתוֹךְ הַיָּם, וְהָיוּ הַמַּיִם מִתְגַּבְּרִין וְתוֹלִין הַפַּלְטְרִין וְהִגְבִּיהוּ אוֹתוֹ וּנְשָׂאוּהוּ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל וְגוֹ' (יחזקאל כט, ג). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, נִתְגָּאִיתָ בַּמַּיִם, בַּמַּיִם אַתָּה מֵת, דִּכְתִיב: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ וְגוֹ' (תהלים קלו, טו).
12
י״גסַנְחֵרִיב עָשָׂה לוֹ פַלְטְרִין לִפְנֵי הַלְּבָנוֹן בְּמַגְנִין לְמַעְלָה בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים, וְהָיוּ מַעְיָנוֹת יוֹצְאוֹת מִן הֶהָרִים וְתוֹלִין פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן וְגוֹ', מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ (יחזקאל לא, ג-ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּיף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים (יחזקאל לא, ז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם (ישעיה לז, כה). וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה וְגוֹ' (יחזקאל לא, טו).
13
י״דחִירָם בָּנָה לוֹ פַלְטְרִין בְּמַגְנִין בֵּין אַדְרִיָּאס לָאוֹקְיָנוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים (יחזקאל כו, יז). הִתְחִיל לוֹמַר, אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים (יחזקאל כח, ב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא נוֹשָׁבוּ בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת תְּהוֹם וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים (יחזקאל כו, יט), כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוֹרַדְתִּיךָ אֶת יוֹרְדֵי בוֹר אֶל עַם עוֹלָם וְהוֹשַׁבְתִּיךָ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת (יחזקאל כו, כ). אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, זוֹ גֵּיהִנָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ וְגוֹ' (יחזקאל כח, יד). אֲבָל יִשְׂרָאֵל, כִּי תַעֲבוֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וְגוֹ' (ישעיה מג, ב).
14
