מדרש תנחומא, בראשית ט׳Midrash Tanchuma, Bereshit 9
א׳וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן וְגוֹ'. יֵשׁ מִקֵּץ שָׁנָה וְיֵשׁ מִקֵּץ שְׁנָתַיִם, וְיֵשׁ יָמִים, וְיֵשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ קַיִן וָהֶבֶל. וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מַהוּ? מִן מוֹתַר מַאֲכָלוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה, וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן לְפִיכָךְ נֶאֱסַר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז וְגוֹ' (דברים כב, יא). וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּתְעָרֵב מִנְחַת הַחוֹטֵא עִם מִנְחַת הַזַּכַּאי לְפִיכָךְ נֶאֱסַר.
1
ב׳וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו, מָה אָמַר לוֹ? נְחַלֵּק הָעוֹלָם וַאֲנִי בְּכוֹר וְאֶטֹּל פִּי שְׁנָיִם. אָמַר לוֹ הֶבֶל, אֶפְשָׁר. אָמַר לוֹ קַיִן, אִם כֵּן אֲנִי נוֹטֵל יָתֵר חֵלֶק עַל חֶלְקִי מְקוֹם שֶׁנִּתְקַבֵּל בּוֹ קָרְבָּנֶךָ. אָמַר לוֹ הֶבֶל, לֹא תִטֹּל. וְעַל דָּבָר זֶה נָפְלָה קְטָטָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. וּלְהַלָּן כְּתִיב: צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ (ירמיה כו, יח).
2
ג׳וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁאָמַר קַיִן לְהֶבֶל, נְחַלֵּק הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ: הֵן. נָטַל הֶבֶל צֹאנוֹ, וְקַיִן אֲדָמָה לַעֲבֹד, וְהִתְנוּ בֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם. כְּשֶׁנָּטַל הֶבֶל אֶת צֹאנוֹ, הִתְחִיל לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן, וְקַיִן רוֹדֵף אַחֲרָיו מֵהַר לְבִקְעָה וּמִבִּקְעָה לְהַר עַד שֶׁנִּתְאָחֲזוּ זֶה בָזֶה, וְנָצַח הֶבֶל אֶל קַיִן וְנָפַל תַּחְתָּיו. וּכְשֶׁרָאָה קַיִן כָּךְ, הִתְחִיל צֹוֵחַ הֶבֶל אָחִי אַל תַּעֲשֶׂה בִי רָעָה. וְרִחֵם עָלָיו וְהִנִּיחוֹ, וְעָמַד וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם קַיִן, מִכְּלָל שֶׁנָּפַל.
3
ד׳כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ אָמַר אֶבְרַח מִפְּנֵי אָבִי וְאִמִּי, שֶׁאֵין מְבַקְשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא מִמֶּנִּי, שֶׁאֵין אֶחָד בָּעוֹלָם אֶלָּא אֲנִי וָהוּא. מִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹחַ, מִפָּנַי אֵין אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ (ירמיה כג, כד). אָמַר לוֹ: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ. אָמַר לוֹ: וַי לוֹ שֶׁרִחֵם עָלֶיךָ וְלֹא הֲרָגְךָ כְּשֶׁנָּפַלְתָּ תַחְתָּיו, וְאַתָּה עָמַדְתָּ וְהָרַגְתָּ אוֹתוֹ.
4
ה׳וְהֵיאַךְ הֲרָגוֹ? עָשָׂה לוֹ פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת בָּאֶבֶן בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְצַוָּארוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי? אַתָּה הוּא שׁוֹמֵר כָּל הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה מְבַקְּשׁוֹ מִיָּדִי? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְגַנָּב שֶׁגָּנַב כֵּלִים בַּלַּיְלָה וְלֹא נִתְפַּשׂ. לַבֹּקֶר תְּפָשׂוֹ הַשּׁוֹעֵר. אָמַר לוֹ: לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת הַכֵּלִים? אָמַר לוֹ: אֲנִי גַנָּב וְלֹא הִנַּחְתִּי אֻמָּנוּתִי. אֲבָל אַתָּה אֻמָּנוּתְךָ בַּשַּׁעַר לִשְׁמֹר, לָמָּה הִנַּחְתָּ אֻמָּנוּתְךָ וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר לִי כָּךְ? וְאַף קַיִן כָּךְ אָמַר, אֲנִי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ, בָּרָאתָ בִּי יֵצֶר הָרָע, אַתָּה שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל, וְלִי הִנַּחְתָּ אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ, אַף אַתָּה שֶׁהֲרַגְתּוֹ שֶּׁנִּקְרֵאתָ אָנֹכִי, שֶׁאִלּוּ קִבַּלְתָּ קָרְבָּנִי כְּמוֹתוֹ, לֹא הָיִיתִי מִתְקַנֵּא בוֹ. מִיָּד הֱשִׁיבוֹ, מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, וְחַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת.
5
ו׳צוֹעֲקִים אֵלַי, צוֹעֲקִים עָלַי. מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה, הָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ. הָיָה בָהֶן שְׁלִישִׁי וְלֹא הִפְרִישׁ בֵּינֵהֶם, עַל מִי הַכֹּל מְשִׂיחִין, לֹא עַל הַשְּׁלִישִׁי? לְכָךְ כְּתִיב צוֹעֲקִים אֵלַי, צוֹעֲקִים עָלַי.
6
ז׳אָמַר לוֹ קַיִן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי הָרוּג מִיָּמַי, וְכִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מַכֵּהוּ בָאֶבֶן וְהוּא מֵת! הֱשִׁיבוֹ מִיָּד, אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ', כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תוֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ.
7
ח׳אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לְפָנֶיךָ דִּילָטוֹרִין שֶׁמַּלְשִׁינִין אֶת הָאָדָם לְפָנֶיךָ? אָבִי וְאִמִּי הֲרֵי הֵן בָּאָרֶץ וְאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁאֲנִי הֲרַגְתִּיו. וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ שׁוֹטֶה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲנִי סוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט (ישעיה מו, ד). אָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל וַעֲוֹנִי אֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל. גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהוֹדֵיתָ וְעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה, צֵא וּגְלֵה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֵׁב בְּאֶרֶץ נוֹד. כְּשֶׁיָּצָא כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזַעַת מִתַּחְתָּיו וְהָיוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִזְדַּעְזְעוֹת וְאוֹמְרוֹת מַהוּ זֶה. אוֹמְרוֹת זוֹ לָזוֹ, קַיִן הָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו, וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו נָע וָנָד תִּהְיֶה. וְהֵן אוֹמְרוֹת, נֵלֵךְ אֶצְלוֹ וְנֹאכְלֶנּוּ, וְהָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת אֶצְלוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר, אָנָּה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֶשֹּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ (תהלים קלט, ז-י).
8