מדרש תנחומא, בשלח י״בMidrash Tanchuma, Beshalach 12
א׳כִּי גָאֹה גָּאָה גֵּאַנִי וְגֵאִיתִיו. גֵּאַנִי בְּמִצְרַיִם, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד, כב). גֵּאִיתִיו בְּמִצְרַיִם, הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל וְגוֹ' (ישעיה ל, כט). גֵּאַנִי עַל הַיָּם, וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה וְגוֹ' (ישעיה יד, יט). גֵּאִיתִיו עַל הַיָּם, אָשִׁירָה לַה'. כִּי גָאֹה גָּאָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִּשָּׂא וְשָׁפֵל, וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן, וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים וְגוֹ', וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה, וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף (ישעיה ב, יב-יח).
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, גָּאֹה עַל כָּל הַמִּתְגָּאִים. שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאִים, בְּמַה שֶּׁהֵן מִתְגָּאִים, בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם. מִצְרִים לָקוּ בַּמַּיִם עַל שֶׁנִּתְגָּאוּ בַּמַּיִם.
2
ג׳דּוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב בָּהֶם: שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל, יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן, יִשְׂאוּ בְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב, וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ (איוב כא, י-טו). אָמְרוּ: אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְטִפַּת גְּשָׁמִים, אֶלָּא, וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְגוֹ' (בראשית ב, ו). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם אַתֶּם מִתְגָּאִין לְפָנַי, בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְגוֹ', וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וְגוֹ' (בראשית ז, יב-כג).
3
ד׳רַבִּי יוֹסִי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵן נָתְנוּ עֵינֵיהֶם הָעֶלְיוֹנָה בַּתַּחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּחְתּוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּתַח עֲלֵיהֶן מַעְיָנוֹת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת וְגוֹ' (בראשית ז, יא).
4
ה׳אַנְשֵׁי מִגְדָּל בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ בּוֹ נִפְרַע מֵהֶן. הֵן אָמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' (בראשית יא, ד). בּוֹ נִפְרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם וְגוֹ', וַיָּפֶץ ה' אֹתָם (בראשית יא, ז-ח).
5
ו׳אַנְשֵׁי סְדוֹם בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ, בּוֹ נִפְרַע מֵהֶם. מַה כְּתִיב בָּהֶן, אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל (איוב כח, ה-ח). אָמְרוּ: אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹא אָדָם מֵעוֹבְרֵי דְּרָכִים אֶצְלֵנוּ. הֲרֵי מָזוֹן יוֹצֵא מֵאֶצְלֵנוּ, וְכֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת מִשֶּׁלָּנוּ. בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם אַתֶּם מִתְגָּאִים, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ (איוב כח, ד). וּכְתִיב: לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל, יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל (איוב יב, ה-ו). מִי גָּרַם לָהֶם? לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ (איוב יב, ה-ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׁבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה (יחזקאל טז, מט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית יג, י). מַה כְּתִיב שָׁם, וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא (בראשית יט, לג). מִנַּיִן הָיָה לָהֶם יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁזִּמֵּן לָהֶם הַמָּקוֹם יַיִן, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח). אִם כָּךְ זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַכְעִיסָיו. לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
6
ז׳וְכֵן פַּרְעֹה בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב (שמות יד, ז), לְפִיכָךְ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם.
7
ח׳וְכֵן סִיסְרָא בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ. וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל (שופטים ד, יג). לְפִיכָךְ מִשָּׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא (שופטים ה, כ). שִׁמְשׁוֹן בְּמַה שֶּׁנִּתְגָאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי (שופטים יד, ג). לְפִיכָךְ וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה (שופטים טז, כא). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תְּחִלַּת קַלְקָלָתוֹ בְּעַזָּה הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ (שופטים טז, א). לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.
8
ט׳וְכֵן אַבְשָׁלוֹם בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם, וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ (ש״ב יד, כה-כו). רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: נָזִיר הָיָה וְהָיָה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נְזִיר עוֹלָם הָיָה וְהָיָה מְגַלֵּחַ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן, כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי ה' יְרוּשָׁלַיִם וְעָבַדְתִּי אֶת ה' (ש״ב טו, ז-ח).
9
י׳רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן הוּא הוּא אוֹמֵר: וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׁוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר תַּחְתָּיו עָבָר (ש״ב יח, ט).
10
י״אוְכֵן סַנְחֵרִיב בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ, אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר (מלכים ב יט, כג-כד). לְפִיכָךְ, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים (מלכים ב פסוק לה).
11
י״בהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן מְמֻנֶּה עַל אַלְפַּיִם אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וְלָפָרָשִׁים (מלכים ב יח, כד). וּכְתִיב: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו, בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלָיִם, אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (מלכים ב יט, כא-כב)
12
י״גוְכֵן נְבוּכַדְנֶצַּר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אַךְ אֶל שָׁאוּל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר (ישעיה יד, יג-טו).
13
י״דוְכֵן בְּצוֹר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָתָה, נִפְרַע מִמֶּנָּה. צוֹר, אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי, בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ, בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ (יחזקאל כז, ג-ד). הִנְנִי צֹר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה, בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ. בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים וְגוֹ', מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים (יחזקאל כח, ב-י). הָא בְּמַה שֶּׁהַגּוֹיִים מִתְגָּאִין, בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי גָאֹה גָּאָה.
14