מדרש תנחומא, בשלח כ״דMidrash Tanchuma, Beshalach 24
א׳יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַה הוּא לִתֵּן אִסְפְּלָנִית עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בְּשַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אָסוּר לִתֵּן אִסְפְּלָנִית עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בְּשַׁבָּת לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם נָתַן מֵעֶרֶב שַׁבָּת מֻתָּר. אַתְּ מוֹצֵא, בָּשָׂר וָדָם מַכֶּה בָּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בָּרְטִיָּה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא בַּמַּכָּה שֶׁמַּכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבָּאוּ לְמָרָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה וְהָיָה מֹשֶׁה סָבוּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ שָׁם דְּבַשׁ אוֹ דְּבֵלָה וְהַמַּיִם מִתְמַתְּקִין, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אֵין דְּרָכַי כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. עַכְשָׁו אַתָּה צָרִיךְ לִלְמֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. וַיַּרְאֵהוּ לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא וַיּוֹרֵהוּ, הוֹרָהוּ בִּדְרָכָיו.
1
ב׳וּמֶה הָיָה הָעֵץ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁל עֲרָבָה הָיָה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הַרְדּוּפְנִי מַר הָיָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שֶׁל זַיִת הָיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: קַרְדָּנִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עִקְּרֵי תְּאֵנָה וְעִקְּרֵי רִמּוֹן. מִכָּל מָקוֹם, מַר הָיָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה מֻפְלָאִין דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִדַּרְכֵי בָּשָׂר וָדָם. בָּשָׂר וָדָם, בַּמָּתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמָּר. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמָּר מְרַפֵּא אֶת הַמָּר. הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל בְּתוֹךְ דָּבָר הַמְחַבֵּל, לַעֲשׂוֹת נֵס בְּתוֹךְ נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָה יִשְאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי (ישעיה לח, כא). הֲלֹא בָּשָׂר חַי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלָיו דְּבֶלֶת תְּאֵנִים, מִיָּד הוּא נִסְרָח. הָא כֵּיצַד? נָתַן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמְחַבֵּל, לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפֵּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת (מלכים ב ב, כא). וַהֲלֹא מַיִם מְתוּקִין שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָן מֶלַח מִיָּד נִפְסָדִים. הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמְחַבֵּל, לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֵס. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא כָּךְ הוּא אֻמָּנוּתִי, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁאֲנִי מַכֶּה, בּוֹ אֲנִי מְרַפֵּא. הִלְכָּךְ הוֹאִיל וְאֵלּוּ הַמַּיִם מָרִים, אֲנִי מְרַפְּאָן בְּדָבָר מַר.
2
ג׳וְכֵן הַצַּדִּיקִים בְּמַה שֶּׁהֵן מְקַנְתְּרִין, בּוֹ הֵן מְתַקְּנִין. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּנְתֵּר מֹשֶׁה, בְּאָז קִנְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְגוֹ' (שמות ה, כג). אָמַר מֹשֶׁה: בְּאָז סָרַחְתִּי. בְּאָז אֲנִי מְתַקֵּן וְאוֹמֵר שִׁירָה. לְכָךְ נֶאֱמַר אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה.
3