מדרש תנחומא, בא ד׳Midrash Tanchuma, Bo 4
א׳אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּטַּקְסִין שֶׁל מְלָכִים הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּכּוֹת. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁמְּדִינָה מוֹרֶדֶת עָלָיו, מְשַׁלֵּחַ עָלֶיהָ לִגְיוֹנוֹת וּמַקִּיפִים אוֹתָהּ. בַּתְּחִלָּה סוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם. חָזְרוּ, מוּטָב, וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם קְלָאנִים. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, יוֹרֶה בָּהֶם חִצִּים. חָזְרוּ, הֲרֵי מוּטָב. וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם בַּרְבָּרִיִּים. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם דּוֹרְמַסְיוֹת. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, זוֹרֵק בָּהֶם נֵפְט. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶן אַבְנֵי בְּלִסְטְרָאוֹת. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מְגָרֶה בָּהֶן אֻכְלוֹסִין הַרְבֵּה. חָזְרוּ, יָפֶה. וְאִם לָאו, אוֹסֵר אוֹתָן בְּבֵית הָאֲסוּרִין. חָזְרוּ, יָפֶה. וְאִם לָאו, הוֹרֵג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עַל הַמִּצְרִים כַּטַּקְסִין שֶׁל מְלָכִים. בַּתְּחִלָּה סָכַר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם (תהלים עח, מד). לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם קְלָאנִים, אֵלּוּ צְפַרְדְּעִים. רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִרְקוּרָן הָיָה קָשֶׁה לָהֶם מֵהַשְׁחָתָתָם. לֹא חָזְרוּ, יָרָה עֲלֵיהֶם חִצִּים, אֵלּוּ הַכִּנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, הָיוּ נִכְנָסִים בְּגוּפָם שֶׁל מִצְרִים כְּחִצִּים. לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶן בַּרְבָּרִיִּים, זֶה עָרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב (תהלים עח, מה). לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם דּוֹרְמַסְיוֹת, זֶה הַדֶּבֶר וְהָרַג אֶת מִקְנֵיהֶם. לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם נֵפְטְ, זֶה הַשְּׁחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעוֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם. לֹא חָזְרוּ, הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי בְּלִסְטְרָאוֹת, זֶה הַבָּרָד. לֹא חָזְרוּ, גִּירָה בָּהֶן אֻכְלוֹסִין הַרְבֵּה, זֶה אַרְבֶּה. לֹא חָזְרוּ, חֲבָשָׁן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, זֶה חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה. לֹא חָזְרוּ, הָרַג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר.
1
ב׳כָּל מַה שֶּׁחָשְׁבוּ הַמִּצְרִים עַל יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶן. חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲבִין מֵימֵיהֶן לְפִיכָךְ וַיַּהֲפֹךְ יְאוֹרֵיהֶם לְדָם. חָשְׁבוּ כְּדֵי שֶׁיְּהוּ טוֹעֲנִין פְּרַגְמַטֵּיהֶן, הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים וְהָיְתָה מְשָׂרֶפֶת אוֹתָן. חָשְׁבוּ לִהְיוֹת עוֹשִׂין לָהֶם בָּאָרֶץ, הִרְחִישׁ אֶת הָאָרֶץ כִּנִּים. חָשְׁבוּ שֶׁיְּהוּ טוֹעֲנִין אוֹתָן כַּפֵּדָגוֹג, שָׁלַח בָּהֶן עָרוֹב, אֲרָיוֹת, זְאֵבִים, נְמֵרִים וְדֻבִּים וּנְשָׁרִים. הָיָה לְמִצְרִי חֲמִשָּׁה בָּנִים, וְהָיָה נוֹתְנָן לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָן לַשּׁוּק בְּיָדוֹ. בָּא אֲרִי נוֹטֵל אֶחָד, זְאֵב נוֹטֵל אֶחָד, דֹּב אֶחָד, נָמֵר אֶחָד, נֶשֶׁר אֶחָד. הָיָה נִכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל מִצְרִי לְבַדּוֹ, אוֹמֵר לוֹ: הֵיכָן בָּנַי? הוּא אוֹמֵר לוֹ: הוּא אוֹמֵר לוֹ: אֶעֱשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. בָּא הָאֲרִי נָטַל אֶחָד, וְהַזְּאֵב אֶחָד, הַדֹּב אֶחָד, וְנָמֵר אֶחָד, וְנֶשֶׁר אֶחָד.
2
ג׳חָשְׁבוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹעִין אֶת מִקְנֵיהֶם, שָׁלַח בָּהֶן אֶת הַדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה וְגוֹ'. חָשְׁבוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְחַמִּין לָהֶן חַמִּין, שָׁלַח בָּהֶן אֶת הַשְּׁחִין. חָשְׁבוּ לְסָקְלָם בָּאֲבָנִים, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַבָּרָד. חָשְׁבוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כּוֹרְמֵיהֶן, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָאַרְבֶּה וְאָכַל אִילָנוֹתֵיהֶן, וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ. חָשְׁבוּ לַחֲבֹשׁ אוֹתָם בְּבֵית הָאֲסוּרִין, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַחֹשֶׁךְ. חָשְׁבוּ לַהֲרֹג אוֹתָם, וַה' הִכָּה כָל בְכוֹר. חָשְׁבוּ לְשַׁקֵּעַ אוֹתָן בַּמַּיִם, וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף (תהלים קלו, טו).
3
ד׳וְכָל מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, הוּא עָתִיד לְהָבִיא עַל אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צוֹר (ישעיה כג, ה). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב צוֹר מָלֵא, בְּצוֹר הַמְּדִינָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב צֹר חָסֵר, בְּמַלְכוּת אֱדוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא מְצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל. מִי שֶׁפָּרַע מִן הָרִאשׁוֹנִים, יִפָּרַע מֵאֱדוֹם. בְּמִצְרַיִם, הִכָּה בְּדָם. בֶּאֱדוֹם, וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְגוֹ', הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם (יואל ג, ג-ד). בְּמִצְרַיִם, צְפַרְדְּעִים, שֶׁהָיָה קוֹלָן קָשֶׁה. וּבֶאֱדוֹם, קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל (ישעיה סו, ו). בְּמִצְרַיִם, כִּנִּים, וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ. וּבֶאֱדוֹם, וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית (ישעיה לד, ט). בְּמִצְרַיִם, עָרוֹב. וּבֶאֱדוֹם וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפֹּד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ (ישעיה לד, יא). רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שִׁמְּשׁוּ בְּמִצְרַיִם. אֲבָל תֹּהוּ וָבֹהוּ לֹא שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עֲתִידִין לְשַׁמֵּשׁ. וְהֵיכָן עֲתִידִין לְשַׁמֵּשׁ. בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבְּקַפּוֹטְקְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹּהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ (ישעיה לד, יא).
4
ה׳וְרַבָּנָן אָמְרֵי: אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָהּ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים (ישעיה ס, ב). אֲבָל יִשְׂרָאֵל, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה (ישעיה ס, ב).
5
ו׳בְּמִצְרַיִם דֶּבֶר. וּבֶאֱדוֹם, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בַּדֶּבֶר וּבַדָּם (יחזקאל לח, כב). בְּמִצְרַיִם שְׁחִין. וּבֶאֱדוֹם, הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם (זכריה יד, יב) בְּמִצְרַיִם, בָּרָד. וּבֶאֱדוֹם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ (יחזקאל לח, כב). בְּמִצְרַיִם, אַרְבֶּה. וּבֶאֱדוֹם, בֶּן אָדָם אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ (יחזקאל לט, יז) בְּמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹּהוּ (ישעיה לד, יא), בְּמִצְרַיִם נָגַף בְּכוֹרֵיהֶם. וּבֶאֱדוֹם, שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִים (יחזקאל לב, ל).
6
ז׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם (ישעיה לד, ז), וְיָרְדוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עִמָּם. בְּמִצְרַיִם, פָּרַע מֵאֱלִילֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ פָּרַע מֵהֶם. וּבֶאֱדוֹם, פּוֹרֵעַ מִן הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא).
7
