מדרש תנחומא, דברים ג׳Midrash Tanchuma, Devarim 3
א׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עוֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד (תהלים ס, א). אֵימָתַי, בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיֵּשֵׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף (תהלים ס, ב). וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם (מל״א יא, טז). וְאַחֲרֵי כֵן חוֹזֵר וְאוֹמֵר: וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי (ישעיה נ, ח). נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ בָּהּ לְכָל הָאֻמּוֹת. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁיּוֹאָב הָיָה רֹאשׁ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יוֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי (ש״ב כג, ח), זֶה יוֹאָב. וְדָוִד חָכָם מִכֻּלָּם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲדוֹנִי חָכָם כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים (שם יד, כ). וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין דָּבָר אֶלָּא עַל פִּי סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשָׁן עֵדוּת (תהלים ס, א). שׁוּשָׁן, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים (שה״ש ז, ג). עֵדוּת, עַל שֵׁם הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֵדוּת. מִכְתָּם, זֶה דָּוִד, שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ וְקוֹרֵא עַצְמוֹ עָנִי, תָּם, שֶׁהָלַךְ בִּתְמִימוּת עִם קוֹנוֹ. לְלַמֵּד, לְלַמְּדוֹ הַדָּבָר. אֵימָתַי, בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם. מַהוּ כְּשֶׁהָלַךְ יוֹאָב לְהִלָּחֵם עִם אֲרַם נַהֲרַיִם, יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ, אָמְרוּ לוֹ: אַתְּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל יַעֲקֹב וְאָנוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לָבָן, וַהֲרֵי הַתְּנַאי שֶׁלָּהֶם קַיָּם, דִּכְתִיב: עֵד הַגַּל הַזֶּה וְגוֹ' (בראשית לא, נב). כְּשֶׁשָּׁמַע יוֹאָב כָּךְ, חָזַר אֵצֶל דָּוִד, אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה אוֹמֵר, הֲרֵי תְּנַאי שְׁבוּעַת יַעֲקֹב. מִיָּד, הוֹשִׁיבוּ סַנְהֶדְרִין שׁוּשָׁן עֵדוּת לְלַמֵּד. לִמְּדוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה הַתְּנַאי, אֶלָּא שֶׁהֵם עָבְרוּ תְּחִלָּה. בִּלְעָם הָרָשָׁע לֹא כָּךְ אָמַר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וְגוֹ' (במדבר כג, ז). וְכוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם לֹא שִׁעְבֵּד בָּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַבְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם וְגוֹ' (שופטים ג, ח). הֵם הִרְשִׁיעוּ עָלֵינוּ שְׁתֵּי רִשְׁעֻיּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהוֹרוּ לָהֶם סַנְהֶדְרִין כָּךְ, חָזַר עֲלֵיהֶם וַהֲרָגָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיֵּשֵׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵי מֶלַח (תהלים ס, ב). וַהֲלֹא עִם אֲרָם עָשָׂה מִלְחָמָה, מַהוּ וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וַיַּךְ אֶת אֲרָם, וְלֹא אֱדוֹם. אֶלָּא כְּשֶׁבָּא יוֹאָב לְהִלָּחֵם עִם אֲרָם, עָמְדוּ עָלָיו בְּנֵי אֱדוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּתְגָּרוּ בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל. הֵשִׁיב יוֹאָב, לֹא כָּךְ אָמַר לָנוּ, אַתֶּם עוֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו, הַנִּיחוּ אוֹתָנוּ לַעֲבֹר לְאַרְצֵנוּ. אָמַר יוֹאָב, אִם נַחֲרִיב אֱדוֹם עַכְשָׁו, אֵין אָנוּ מוֹצְאִין בַּחֲזָרָתֵנוּ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא נָנִיחַ אוֹתָם עַד שֶׁנַּכֶּה אֶת אֲרָם וְנַחֲזֹר עֲלֵיהֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיָּשַׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵי מֶלַח. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתֶּם מוֹעִילִין שֶׁתַּכּוּ אֶת אֱדוֹם קִמְעָא קִמְעָא. אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה הָרַג שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף. וַיְהִי כָּל אֱדוֹם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה (ש״ב ח, יד). כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן, אֲנִי אֲכַלֶּה אֶת אֱדוֹם וְאַחֲרִיבֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְגוֹ' אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֶת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וְגוֹ', וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְגוֹ' (עובדיה א, יט-כא). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (שם).
1
