מדרש תנחומא, עקבMidrash Tanchuma, Eikev
א׳וְהָיָה עֵקֶב. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי (תהלים מט, ו). יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת, וְיֵשׁ בָּהֶן קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מַשְׁגִּיחִין בָּהֶן אֶלָּא שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָן תַּחַת עִקְבֵיהֶן, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן קַלּוֹת, לְפִיכָךְ הָיָה דָּוִד מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי מִתְיָרֵא מִן מִצְוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵן חֲמוּרוֹת. מִמָּה אֲנִי מִתְיָרֵא. מִן הַמִּצְוֹת הַקַּלּוֹת, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן, אִם עָשִׂיתִי אִם לֹא עָשִׂיתִי, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה קַלָּה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כִּבְמִצְוָה חֲמוּרָה. לְכָךְ אָמַר, לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע וְגוֹ' וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וְגוֹ' (תהלים יט, יא). וּכְתִיב: גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב (שם פסוק יב). בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ דָּוִד מְשַׁבֵּחַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָמַר, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָה חֲבִיבָה מִסֹּלֶת נְקִיָּה, שֶׁהִיא צָפָה בַּפֶּה, וְדִבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִין מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים (שם פסוק יא). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אִם תֹּאמַר, שֶׁאֵין בְּכָל מִינֵי הַמַּשְׁקִין מְתוּקִין מִן הַדְּבַשׁ וְדִבְרֵי תּוֹרָה מְתוּקִין מִכֻּלָּם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁמָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְתוּקִין מִדְּבַשׁ, בָּסַרְתִּי בָּהֶן חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא, גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רַב, מִצְוֹת קַלּוֹת. לְפִיכָךְ כְּתִיב: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ וְגוֹ' (שם לא, כ), זוֹ הִיא שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת קַלּוֹת.
1
ב׳וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ לֹא תֵּדָע (משלי ה, ו). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹשֵׁב וְשׁוֹקֵל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וְרוֹאֶה אֵי זוֹ מִצְוָה שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ. לָמָּה, נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ לֹא תֵּדָע, מְטֻלְטָלִין הֵן שְׁבִילֵי תּוֹרָה. תַּנֵּי רַבִּי חִיָּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס בּוֹ פּוֹעֲלִים, וְלֹא גִּלָּה לָהֶם הַמֶּלֶךְ שְׂכַר נְטִיעוֹת הַכֶּרֶם. שֶׁאִלּוּ גִּלָּה לָהֶם שְׂכַר נְטִיעוֹתָיו, הֵן רוֹאִין אֵיזוֹ נְטִיעָה שֶׁשְּׂכָרָהּ הַרְבֵּה וְנוֹטְעִין אוֹתָהּ. נִמְצְאָה מְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס מִקְצָתָהּ בְּטֵלָה וּמִקְצָתָהּ קַיֶּמֶת. כָּךְ לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. שֶׁאִלּוּ גִּלָּה, נִמְצְאוּ הַמִּצְוֹת מִקְצָתָן קַיָּמוֹת וּמִקְצָתָן בְּטֵלוֹת. וְרַבִּי אֶחָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, טִלְטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר עוֹשֶׂה מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מֻשְׁלָם. תַּנֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שְׁתֵּי מִצְוֹת גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן, אַחַת קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, וְאַחַת חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן. קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, שִׁלּוּחַ הַקֵּן, וְשָׁם כְּתִיב: וְהֶאֱרַכְתָּ יָמִים (דברים כב, ז). וַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁבּוֹ כְּתִיב: לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ (שם ה, טז), הֲרֵי הֵן שָׁוִין בְּמַתַּן שְׂכָרָן מֵעוֹלָם הַזֶּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, וּמָה אִם דָּבָר שֶׁהוּא פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב, כָּתוּב בּוֹ אֲרִיכוּת יָמִים. דָּבָר שֶׁהוּא הֶפְסֵד מָמוֹן וְחֶסְרוֹן נְפָשׁוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִזֹּאת אָמְרוּ, גָּדוֹל דָּבָר שֶׁהוּא פְּרִיעַת חוֹב מִדָּבָר שֶׁהוּא חֶסְרוֹן כִּיס וְחֶסְרוֹן נְפָשׁוֹת. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר, כְּשֵׁם שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, כָּךְ עָנְשָׁהּ מְרֻבֶּה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקְּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נָחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר (משלי ל, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא עוֹרֵב שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וִינַקֵּר אוֹתָהּ וְאֶל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר שֶׁהוּא רַחְמָנִי עַל בָּנָיו וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה. וּמִנַּיִן שֶׁעוֹרֵב אַכְזָרִי עַל בָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יָכִין לָעוֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ, יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל (איוב לח, מא). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ (תהלים קמז, ט). וְאָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָעוֹרֵב מוֹלִיד לְבָנִים, וְאוֹמֵר הַזָּכָר לַנְּקֵבָה, שֶׁעוֹף אַחֵר בָּא עָלֶיהָ, וּמוֹאֲסִין אוֹתָן וּמַנִּיחִין אוֹתָן. מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַזְמִין לָהֶן יַתּוּשִׁין מִצּוֹאָתָן וּפוֹרְחִין וְאוֹכְלִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יָכִין לָעוֹרֵב צֵידוֹ. אֲבָל הַנֶּשֶׁר רַחְמָנִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ (דברים לב, יא). שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶן, מִפְּנֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים שֶׁרוֹדְפִין אוֹתָן. מַה הוּא עוֹשֶׂה. מְשִׂימָן עַל כְּנָפָיו אוֹמֵר, מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בְּבָנַי.
2
ג׳וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וְגוֹ' (שם ז, ז), לֹא מִמַּה שֶּׁאַתֶּם מְרֻבִּים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְלֹא מִמַּה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂין מִצְוָה יוֹתֵר מֵהֶם. שֶׁהָאֻמּוֹת עוֹשִׂין מִצְוָה שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ יוֹתֵר מִכֶּם, וְהֵם מַגְדִּילִים שְׁמִי יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וְגוֹ' (מלאכי א, יא). וּכְתִיב: וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן ה' מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אָכְלוֹ (שם פסוק יב). כִּי אַתֶּם הַמְעַט (דברים ז, ז), אֶלָּא בִּזְכוּת שֶׁאַתֶּם מְמַעֲטִין אֶת עַצְמְכֶם לְפָנַי, לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וְגוֹ', וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וְגוֹ' (מלאכי, ב-ג). וְאוֹמֵר: אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה וְגוֹ' (הושע יד, ה), נָדְבָה נַפְשִׁי לְאַהֲבָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן הֲגוּנִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה. כְּתִיב: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְגוֹ' (ישעיה ב, ב). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְגוֹ' (איוב ח, ז), לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמִּצְטַעֵר בִּתְחִלָּתוֹ, נוֹחַ לוֹ בְּסוֹפוֹ. וְאֵין לְךָ שֶׁמִּצְטַעֵר מִתְּחִלָּתוֹ יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם, שֶׁהֻשְׁלַךְ לַכִּבְשָׁן, וְגָלָה מִבֵּית אָבִיו, וְרָדְפוּ אַחֲרָיו שִׁשָּׁה עָשָׂר מְלָכִים, וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, וְקָבַר אֶת שָׁרָה. וְלַסּוֹף נָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ וְגוֹ' (בראשית כד, א). וְכֵן יִצְחָק נִצְטַעֵר בְּנַעֲרוּתוֹ, וְקִנְּאוּ בוֹ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ וְגוֹ' (שם כו, טז). וּלְבַסּוֹף בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי וְגוֹ', וְיֹאמְרוּ רָאֹה רָאִינוּ וְגוֹ' (שם פסוק כז כח). וְיַעֲקֹב כַּמָּה נִצְטַעֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל (תהלים קכט, א). עַד שֶׁהָיָה בִּמְעֵי אִמּוֹ, בִּקֵּשׁ עֵשָׂו לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים (בראשית כה, כב). וּכְשֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת, וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְגוֹ' (שם כז, מא). בָּרַח לְלָבָן לְחָרָן וְנִצְטַעֵר בִּבְנוֹתָיו שֶׁל לָבָן, וְאַחֲרֵי כֵן בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי (דברים כו, ה). יָצָא מֵאֶצְלוֹ וּפָגַע בְּעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְגוֹ' (בראשית לג, א). בָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה, וְצָרַת רָחֵל, וְצָרַת יוֹסֵף. וְלַסּוֹף נָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו (שם מז, יב). הֱוֵי, וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד (איוב ח, ז). דָּבָר אַחֵר, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְהַר תָּבוֹר יִהְיֶה גָּבֹהַּ מְאֹד. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִבְנֵי פַּלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיָּרְדוּ מִן הָעִיר וְהָרְגוּ אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וּנְמֵרִים בַּיַּעַר וֶהֱבִיאוּם לָעִיר וְתָלוּ אוֹתָן כְּנֶגֶד שַׁעַר הָעִיר, וְכָל בְּנֵי הָעִיר הָיוּ תְּמֵהִין מֵאוֹתָן אֲרָיוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עָשָׂה בְּסִיסְרָא, בָּא סִיסְרָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּהַר תָּבוֹר, מִן שָׁמַיִם נִלְחֲמוּ, הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא (שופטים ה, כ). הִתְחִילוּ הַכֹּל תְּמֵהִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁיָּרְדוּ כּוֹכָבִים מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם בָּשָׂר וָדָם. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכּוֹכָבִים נִלְחֲמוּ בִּשְׁבִילְכֶם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם וְגוֹ', וְעָמְדוּ רַגְלָיו בְּיוֹם הַהוּא וְגוֹ' (זכריה יד, ג-ד), וְכָל אוֹתוֹ עִנְיָן. וְיִהְיוּ הַכֹּל רוֹאִין וּמַרְאִין אוֹתוֹ בָּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה וְגוֹ' (ישעיה כה, ט).
3
ד׳כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה (משלי ז, ב). לְפִי שֶׁדָּוִד אָמַר, שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן (תהלים יז, ח). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵין בֵּית רֹבַע שֶׁאֵין בּוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין מַזִּיקִין. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְכֻלָּן פוֹרְמָא בִּפְנֵיהֶם. כֵּיצַד, אָדָם מְהַלֵּךְ וַחֲבֵרוֹ יָצָא לְפָנָיו וְאוֹמֵר: הִסְתַּלְּקוּ לִצְדָדִין בִּפְנֵי אִיקוֹנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ (שם לט, ז).
4
ה׳כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא (משלי ד, כב). כָּל מִי שֶׁמּוֹצֵא דִּבְרֵי תּוֹרָה, חַיִּים הוּא מוֹצֵא. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, אֶל תִּקְרֵי לְמֹצְאֵיהֶם אֶלָּא לְמֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לְמִי שֶׁמּוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּרָאוּי. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁהָיָה בָּקִי בְּתַלְמוּד. מִמַּה שֶּׁהָיָה רָגִיל בְּתַלְמוּדוֹ כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לַמֶּרְחָץ, עַד שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַזִּיעַ וְעַד שֶׁהוּא רוֹחֵץ, הָיָה עוֹבֵר כָּל תַּלְמוּדוֹ. שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצִיאוֹ מִפִּיו. לְכָךְ כָּתוּב, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לָאֲחֵרִים. וְאֵין אָדָם צָרִיךְ לְלַמֵּד דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹצֵא אוֹתָהּ כָּרָאוּי סוֹף דָּבָר וְטַעֲמוֹ, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, כְּשֶׁתִּהְיוּ לְמֵדִין הַתּוֹרָה, הֱיוּ מְמַצִּין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי (משלי ב, א). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אֵימָתַי אַתָּה נִקְרָא בְּנִי, כְּשֶׁתִּקַּח אֲמָרָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים יד, א). אֵימָתַי אַתֶּם בָּנִים, כְּשֶׁאַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם מְשַׁמְּרִים מִצְוֹתַי. לְכָךְ כְּתִיב: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי. בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי, אִם יִהְיֶה לְךָ זְכוּת. דָּבָר אַחֵר, אַתָּה מַצְפִּין תּוֹרָתִי כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַרְגָּלִית, כָּךְ תְּהֵא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ (משלי ב, א). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְטוֹרְפָהּ לְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא. אֵין תּוֹרָתִי כֵן, אֶלָּא אִם יִהְיֶה לְךָ זְכוּת תִּזְכֶּה לָהּ, וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ. אָמַר רַבִּי אֶחָא, אַתָּה נוֹתֵן לְךָ מַעֲשִׂים, וַאֲנִי צוֹפֵן לְךָ טוּבוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ (תהלים לא, כ). דָּבָר אַחֵר, אַתָּה תִּצְפֹּן תּוֹרָתִי, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַרְגָּלִית וְהוּא מַצְפִּינָהּ, כָּךְ תְּהֵא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה. לְכָךְ אָמַר, וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַמִּצְוָה. אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה, הֱוֵי גּוֹמֵר אֶת כֻּלָּהּ. לָמָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה, וְאַחֲרֵי כֵן בָּא אַחֵר וּגְמָרָהּ, נִקְרֵאת עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ. מִמִּי אֶת לָמֵד, מִמּשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מַה כְּתִיב: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (שמות יג, יט). כָּל הָעָם עוֹסְקִין בַּבִּזָּה, וּמֹשֶׁה הָיָה מְטַפֵּל בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף. בָּא וְעָמַד בֵּין הָאֲרוֹנוֹת, צָעַק וְאָמַר, יוֹסֵף יוֹסֵף, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו הַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת, יִשְׂרָאֵל וְעַנְנֵי כָּבוֹד מְעַכְּבִין לָךְ. אִם אַתָּה מְגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ. מִיָּד נִזְדַּעְזֵעַ אֲרוֹנוֹ, נְטָלוֹ וְהָלַךְ. נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִכְנַס לָאָרֶץ. הִכְנִיסוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹת יוֹסֵף וְקָבְרוּ אוֹתָן, וְתָלָה הַמִּצְוָה בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִּשְׁכֶם (יהושע כד, לב). לְכָךְ אָמַר לָהֶם: כָּל הַמִּצְוָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, כָּל הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ, קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו. מִמִּי אַתָּה לָמֵד. מִיְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע וְגוֹ' (בראשית לז, כו). יָשְׁבוּ לִפְרֹס עַל הַפַּת, אָמַר לָהֶם: הוֹרְגִים אָנוּ אֶת אָחֵינוּ וּמְבָרְכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה' (תהלים י, ג). לְכָךְ כְּתִיב: מַה בֶּצַע וְגוֹ'. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. וְשָׁמְעוּ לוֹ, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְאִלּוּ אָמַר לָהֶם לְהַחְזִירוֹ אֶל אָבִיו, הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ. אֶלָּא הִתְחִיל בַּמִּצְוָה וְלֹא גְּמָרָהּ. לְפִיכָךְ הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה, יְהֵא גּוֹמֵר אֶת כֻּלָּהּ. כָּל הַמִּצְוָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אוֹתָהּ, נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. אָמַר רַבִּי אֶחָא, כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמְּרָהּ וְעוֹשֶׂה, זוֹכֶה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְגוֹ' (שם פט, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר לִיהוֹשֻׁעַ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְגוֹ' (יהושע א, ח). לְפִיכָךְ, תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת.
6
ז׳כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, אֱמֹר כְּאִלּוּ הַיּוֹם שָׁמַעְתָּ בְּסִינַי מִמּשֶׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. לְמַעַן תִּחְיוּן, אַתֶּם וּבְנֵיכֶם, לְמַעַן תְּחַיּוּן לָאֲחֵרִים. לְמַעַן תִּחְיוּן, לָעוֹלָם הַבָּא. וּרְבִיתֶם, בְּבָנִים. וּרְבִיתֶם, בִּבְהֵמָה. וּרְבִיתֶם, בְּכֶסֶף וְזָהָב. וּרְבִיתֶם, בִּנְכָסִים. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בַּמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בַּעֲגָלָא. וּרְבִיתֶם, בְּקוֹמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גָּבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּנוֹתֵינוּ כְּזָוִיּוֹת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל (תהלים קמד, יב). וְנֶאֱמַר (יחזקאל, מד) וְהַהֵיכָל, מֵאָה אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מָאתַיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (ויקרא כו, יג). וְעָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת יוֹצֵא מֵעִיר, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יַעֲקֹב, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין לַפַּת לִיפְתּוּתָא, פִּיסָתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי פִּסַּת בַּר בָּאָרֶץ וְגוֹ' (תהלים עב, טז). רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַנְיָיא. אֶחָד הָיָה אוֹמֵר, הַלֶּפֶת לֹא פַּת הָיְתָה. וְהָאֶחָד אוֹמֵר, לֹא הָיְתָה פַּת אֶלָּא עֲתִידָה לַעֲשׂוֹת פַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי פִּסַּת בַּר בָּאָרֶץ. אֵימָתַי, אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכַמָּה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַרְבָּעִים שָׁנָה, כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהוּא גּוֹרְרָן וּמוֹצִיאָן לַמִּדְבָּר וּמַאֲכִילָן מָלוּחַ וְרֹתֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקּוֹטְפִים מָלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם (איוב ל, ד). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מֵאָה שָׁנָה. רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר, שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. רַבִּי אוֹמֵר, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרִים אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז, טו). מַה מִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אַף יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ (תהלים צ, טו). רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר, שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעֲלוּךָ בָּנַיִךְ (ישעיה סב, ה). מַה יְּמֵי הַמִּשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, אַף יְמֵי הַמָּשִׁיחַ שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה (שם סג, ד). וְאַחַר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ בָּא הָעוֹלָם הַבָּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹפִיעַ בִּכְבוֹדוֹ וּמַרְאֶה זְרוֹעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ (שם נב, י). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רוֹאִין יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וְגוֹ' (שם פסוק ח).
7
ח׳בָּעת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלְּךָ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתֶיךָ וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבֹר (ירמיה ב, כ). אֵיזֶהוּ עֹל. עֻלּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת (שמות לב, טז), חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, חֵרוּת מִן הַגָּלֻיּוֹת. וְרַב אָמַר, חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין, שֶׁהָיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם (תהלים פב, ו). וּבְשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, נֶאֱמַר, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן (שם פסוק ז). וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבֹר, אֲפִלּוּ מִשְׁתַּעְבֶּדֶת, עוֹשִׂין מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַתָּה הוּא קָשֶׁה שֶׁבָּהֶם, הִשְׁתַּעְבֵּד תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים.
8
ט׳בָּעֵת הַהִיא וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמַיִם (קהלת ג, א). זְמַן הָיָה לָעוֹלָם לְהִבָּרְאוֹת. זְמַן הָיָה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁיֹּאבְדוּ בַּמַּיִם. זְמַן הָיָה לְנֹחַ לְהִכָּנֵס לַתֵּבָה, וּזְמַן הָיָה לוֹ לָצֵאת מִמֶּנָּה. וּזְמַן הָיָה שֶׁיִּבָּרֵא אַבְרָהָם, וְכֵן לְכָל הָאָבוֹת. וּזְמַן הָיָה שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, וּזְמַן הָיָה שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם. וּזְמַן הָיָה שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ. וּזְמַן הָיָה שֶׁיִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּזְמַן הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ אֲחֵרִים אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. הֱוֵי, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. אָמַר שְׁלֹמֹה, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים (שם פסוק ה). עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת הָיָה לִפְסֹל לוּחוֹת אֲבָנִים אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא מְבַעֵר פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, שֶׁתְּהֵא הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, מֵהֵיכָן פְּסָלָן. אֶחָד אוֹמֵר, מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד פְּסָלָן. וְאֶחָד אוֹמֵר, מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ בָּרָא לוֹ מַחְצָב וּמִשָּׁם חָצַב שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים וְנָטַל אֶת הַפְּסֹלֶת וּמִשָּׁם הֶעֱשִׁיר, שֶׁהָיוּ שֶׁל סְנַפִּרִינוֹן. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בְּתַרְשִׁישׁ מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים (שה״ש ה, יד). יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ לוּחוֹת. וְכַמָּה הָיוּ בְּכָל לוּחַ. חָמֵשׁ דִּבְּרוֹת עַל לוּחַ אַחַת. וְהָיוּ עֲשׂוּיִין כְּמִין גְּלִילִים בֵּין זֶה לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב. מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים, שֶׁהָיוּ שֶׁל סְנַפִּרִינוֹן. דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, בִּזְכוּתְךָ, וְהוּא שֶׁלְּךָ. אָמַר מֹשֶׁה, נָתַתָּ לִי וְאַתָּה מִתְנַהֵג בָּהֶן בְּעַיִן טוֹבָה, נָתַתָּ אוֹתָהּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ. חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ מֶלֶךְ, וְאַתָּה פּוֹסֵל לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה, וּמְקָרֵב לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה.
9
י׳שְנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים, כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שׁוּשְׁבִינִין, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּנֶגֶד שְׁנֵי סוֹפְרִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנֵי לוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, לוּחוֹת כְּתִיב: שֶׁלֹּא הָיוּ גְּדוֹלִים זֶה מִזֶּה, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, וְהָיְתָה פְּסֹלֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לְחָיָיו כָּאֶבֶן הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, שֶׁרֹב מִיתוֹת שֶׁל תּוֹרָה בִּסְקִילָה. דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, כד). דָּבָר אַחֵר, לוּחוֹת אֲבָנִים, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן (ישעיה כח, טז). וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן (דניאל ב, לד). כָּרִאשׁוֹנִים. מָה הָרִאשׁוֹנִים נִתְּנוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, אַף הַשְּׁנִיִּים כֵּן. מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף הַשְּׁנִיִּים כֵּן. וַהֲרֵי כְּתִיב: וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ (שמות לד, ג). אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה (דה״א כג, יז). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ. וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה אֲרוֹן עֵץ, וְאַחֲרֵי כֵן עָלָה וְנָטַל הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאַעַל הָהָרָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת.
10
י״אאֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. חַד אָמַר, טוֹל מִיָּדִי הֵילָךְ מֹשֶׁה אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר, יָפֶה עָשָׂה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: לְאַחַר זְמַן אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לָךְ כְּתֻבָּתֵיךְ בְּיַד שׁוֹשְׁבִין. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַר זְמָן. עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, מָצָא אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִם אַחֵר. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ שׁוֹשְׁבִין. קָרַע אוֹתָהּ כְּתֻבָּה, אָמַר מוּטָב שֶׁיָּדוּן אוֹתָהּ כִּפְנוּיָה, וְלֹא כְּאֵשֶׁת אִישׁ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר (שמות יט, י). בָּא מֹשֶׁה לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וּמְצָאָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. מֶה עָשָׂה. שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת וָאַשְׁלִיכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדַי וָאֶשְׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נְחֶמְיָה, הַלּוּחוֹת אָרְכָּן הָיָה שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְרָחְבָּן שְׁלֹשָה, וְהָיָה מֹשֶׁה מַחְזִיק בִּשְׁנַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנֵי טְפָחִים רֶוַח בָּאֶמְצַע. וְגָבְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְאָחַז בַּלּוּחוֹת וְשִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו (שמות לב, יט). לְפִיכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה שִׁבַּרְתָּ. עַל מָה שִׁבְּרָן. עַל שֶׁפָּרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ שִׁבְּרָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְדֹאַר שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וּפְרוֹזְדּוֹגיי״א בְּיָדוֹ לְהִכָּנֵס בַּמְּדִינָה, וְעָבַר בְּתוֹךְ הַנָּהָר וְנָפְלוּ הַכְּתָבִים לְתוֹךְ הַמַּיִם וְנִמֹּחוּ הָאוֹתִיּוֹת. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַדֹּאַר. קְרָעָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מָה רָאָה, רָאָה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁפָּרְחוּ. וְאַף הוּא שִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הִכְתַּבְתִּי בְּתוֹרָתִי וְאָמַרְתִּי, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזַל אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ (ויקרא ה, כג). וְאַתָּה הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ הָשֵׁב אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְמָחָר הֵן עוֹמְדִין לִהְיוֹת שׁוֹנִים מַה שֶּׁהֵן לְמֵדִין מִמְּךָ. נִשְׁתַּבְּרָה חָבִית, וּשְׁבָרָהּ הַסַּרְסוּר הוּא מִשֶּׁלּוֹ. אַתָּה הָיִיתָ סַרְסוּר בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ, וְשָׁבַרְתָּ לְפִיכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּסָל לְךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי יֵצֶר הָרַע, הָיוּ לְמֵדִין וּמִשְׁתַּכְּחִין. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי עוֹקֵר יֵצֶר הָרַע מִכֶּם וְאֵינְכֶם מִשְׁתַּכְּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו, כו). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינְכֶם צְרִיכִים לְאָדָם שֶׁיְּלַמְּדֵם שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם (ירמיה לא, לד). וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
11
