מדרש תנחומא, עקב ה׳Midrash Tanchuma, Eikev 5
א׳כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא (משלי ד, כב). כָּל מִי שֶׁמּוֹצֵא דִּבְרֵי תּוֹרָה, חַיִּים הוּא מוֹצֵא. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, אֶל תִּקְרֵי לְמֹצְאֵיהֶם אֶלָּא לְמֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לְמִי שֶׁמּוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּרָאוּי. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁהָיָה בָּקִי בְּתַלְמוּד. מִמַּה שֶּׁהָיָה רָגִיל בְּתַלְמוּדוֹ כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לַמֶּרְחָץ, עַד שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַזִּיעַ וְעַד שֶׁהוּא רוֹחֵץ, הָיָה עוֹבֵר כָּל תַּלְמוּדוֹ. שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצִיאוֹ מִפִּיו. לְכָךְ כָּתוּב, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לָאֲחֵרִים. וְאֵין אָדָם צָרִיךְ לְלַמֵּד דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹצֵא אוֹתָהּ כָּרָאוּי סוֹף דָּבָר וְטַעֲמוֹ, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, כְּשֶׁתִּהְיוּ לְמֵדִין הַתּוֹרָה, הֱיוּ מְמַצִּין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי (משלי ב, א). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אֵימָתַי אַתָּה נִקְרָא בְּנִי, כְּשֶׁתִּקַּח אֲמָרָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים יד, א). אֵימָתַי אַתֶּם בָּנִים, כְּשֶׁאַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם מְשַׁמְּרִים מִצְוֹתַי. לְכָךְ כְּתִיב: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי. בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי, אִם יִהְיֶה לְךָ זְכוּת. דָּבָר אַחֵר, אַתָּה מַצְפִּין תּוֹרָתִי כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַרְגָּלִית, כָּךְ תְּהֵא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ (משלי ב, א). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְטוֹרְפָהּ לְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא. אֵין תּוֹרָתִי כֵן, אֶלָּא אִם יִהְיֶה לְךָ זְכוּת תִּזְכֶּה לָהּ, וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ. אָמַר רַבִּי אֶחָא, אַתָּה נוֹתֵן לְךָ מַעֲשִׂים, וַאֲנִי צוֹפֵן לְךָ טוּבוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ (תהלים לא, כ). דָּבָר אַחֵר, אַתָּה תִּצְפֹּן תּוֹרָתִי, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַרְגָּלִית וְהוּא מַצְפִּינָהּ, כָּךְ תְּהֵא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה. לְכָךְ אָמַר, וּמִצְוָתִי תִּצְפֹּן אִתְּךָ.
1
