מדרש תנחומא, אמור ח׳Midrash Tanchuma, Emor 8
א׳שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זְבִיד בְּשֵׁם רַבִּי אֲבָהוּ פָּתַח, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהִים (יחזקאל כט, טז). וּכְתִיב: שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לָאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וְגוֹ'. בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, שֶׁלֹּא יַבִּיט פְּנֵי שְׁכִינָה. וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב: וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל (יחזקאל א, ז). עַל שֵׁם, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן. וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, לְקִלּוּס. וְתַנִּינַן תַּמָּן, כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרוֹת חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה שֶׁהוּא שֶׁל עֵגֶל, עַל שֵׁם וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן. וְתַנִּינַן תַּמָּן, וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה (ויקרא כ, טז). אִם הָאִשָּׁה חָטָאת, בְּהֵמָה מַה חָטָאת. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאתָה לָאִשָּׁה תַּקָּלָה עַל יָדָהּ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ, זוֹ הִיא הַבְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָה אִשָּׁה פְּלוֹנִית עַל יָדֶיהָ, עַל שֵׁם, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד וְגוֹ'. וְתַנָּן, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ, אֵין הַסּוֹטָה שׁוֹתָה בַּכּוֹס שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ. שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: בְּכוֹס זֶה שָׁתְתָה אִשָּׁה פְּלוֹנִית וּמֵתָה, עַל שֵׁם, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד. אַף כָּאן, שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. שׁוֹר נוֹלָד וְלֹא עֵגֶל נוֹלָד אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה. לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב שׁוֹר, וְלֹא קְרָאוֹ עֵגֶל.
1