מדרש תנחומא, קדושיםMidrash Tanchuma, Kedoshim

א׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְגוֹ' (ישעיה ה, טז). אֵימָתַי נַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבוֹהַּ בְּעוֹלָמוֹ. כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁפָּט בָּאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: נִצָּב לָרִיב ה' וְעוֹמֵד לָדִין עַמִּים (שם ג, יג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, חֲזֵה הֲוִית עַד דֵּי כָרְסָוָן רְמִיו (דניאל ז, ט). מַהוּ כָרְסָוָן, וְכִי כִּסְּאוֹת הַרְבֵּה הֵן. וְהָא כְּתִיב: וָאֶרְאֶה אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא (ישעיה ו, א). וּכְתִיב: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין (משלי כ, ח). וּמַהוּ כָרְסָוָן. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא. חַד אָמַר, כָרְסָוָן, זֶה הַכִּסֵּא וַאֲפוֹפְרִין שֶׁלּוֹ. וְחַד אָמַר, אֵלּוּ כִּסְּאוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעָתִיד לְהָפְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת (חגי ב, כב). תֵּדַע, שֶׁכֵּן הוּא אָמַר, כָרְסָוָן רְמִיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שמות טו, א). וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַהוּ כָרְסָוָן. לֶעָתִיד לָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב, וְהַמַּלְאָכִים נוֹתְנִין כִּסְּאוֹת לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵן יוֹשְׁבִין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עִם הַזְּקֵנִים כְּאַב בֵּית דִּין וְדָנִין לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בְּמִשְׁפָּט יָבֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ (ישעיה ג, יד). עַל זִקְנֵי עַמּוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו. מְלַמֵּד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עִם הַזְּקֵנִים וְשָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְדָן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּמִי הֵן. אֵלּוּ כִּסְּאוֹת בֵּית דָּוִד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְּאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְּאוֹת לְבֵית דָּוִד (תהלים קכב, ה). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חִלְקִיָּה הַדְּרוֹמָה, אִם אַתָּה אוֹמֵר, כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְּאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְּאוֹת לְבֵית דָּוִד, מַהוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב (דניאל ז, ט). אֶלָּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם כְּאַב בֵּית דִּין וְדָן עִמָּהֶם אֶת הָאֻמּוֹת. לְכָךְ כְּתִיב: עַד דֵּי כָרְסָוָן רְמִיו. וּמַהוּ וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (שם). שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּפוֹרֵעַ לָהֶם שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לָדוּן אוֹתָן וּלְחַיְּבָם לָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶן פִּתְחוֹן פֶּה וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶן זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי, כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ (ישעיה יד, לב). וּמִיָּד עוֹשֶׂה בָּהֶן אֶת הַדִּין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה גָּבוֹהַּ בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט (שם ה, טז). מַהוּ וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה. שֶׁהוּא מִתְקַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ, בִּצְדָקָה, שֶׁהוּא מְלַמֵּד עַל יִשְׂרָאֵל סַנֵּיגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ (ישעיה סג, א). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֶעָתִיד אֲנִי מִתְקַדֵּשׁ בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי (שם כט, כג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (שם מט, ג). וְאַתֶּם מִתְקַדְּשִׁים בִּי וַאֲנִי מִתְקַדֵּשׁ בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים (ויקרא יא, מד).

ב׳קְדֹשִים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי עוֹלָמִי, הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתִי בָּכֶם וּמְקַדְּשִׁין אֶת שְׁמִי בָּכֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶהוּ שֶׁאָנוּ מְקַלְּסִין אוֹתְךָ בִּשְׁמוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא גָּנַב הוּא זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ (בראשית ג, יז). בָּא נֹחַ, אָמְרוּ לוֹ: זֶה הוּא. אָמַר לָהֶם: זֶה שִׁכּוֹר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וְגוֹ' (שם ט, כא). עָמַד אַבְרָהָם, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, זֶה גֵּר הוּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל. עָמַד יִצְחָק, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, אוֹהֵב הוּא לְשׂוֹנְאַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו (שם כה, כח). כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, הֵן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ (שם לה, י), וְנִקְרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְנִקְדַּשְׁתֶּם לִשְׁמִי עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי הָעוֹלָם, הֱיוּ קְדוֹשִׁים כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי. לְכָךְ נֶאֱמַר: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה. אָמַר לָהּ: הוֹאִיל וְנִתְקַדַּשְׁתְּ לִשְׁמִי, אֲנִי מֶלֶךְ וְאַתְּ מַלְכָּה. כְּשֵׁם שֶׁהוּא כְּבוֹדִי, כָּךְ הוּא כְּבוֹדֵךְ. לָמָּה, שֶׁאַתְּ אִשְׁתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְךָ וְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתֶּם הַיּוֹם וּמָחָר (שמות יט, י). קִדְּשָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (שמות יט, ו). לָמָּה, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. אַף אַתֶּם תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים כְּשֵׁם שֶׁקִּדַּשְׁתִּי אֶתְכֶם לִשְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זְכִיתֶם, אַתֶּם נִקְרָאִים עֲדַת קְדֹשִׁים. לֹא זְכִיתֶם, אַתֶּם נִקְרָאִים עֵדָה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה (במדבר יד, כז).

ג׳דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. מָה רָאָה לוֹמַר הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּכִנּוּס. לָמָּה לֹא אָמַר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּשְׁאָר הַפָּרָשִׁיּוֹת, אֶלָּא אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהּ. כֵּיצַד, בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ (שמות כ, ב). וְכָאן כְּתִיב: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְכָאן: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּשָּׂא. וּכְתִיב כָּאן: לֹא תִּשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת (דברים ה, יב). וְכָאן: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךָ. וְכָאן: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּרְצַח. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּנְאַף. וְכָאן: מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּגְנֹב. וְכָאן: לֹא תִּגְנֹבוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּעֲנֶה. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּחְמֹד. וְכָאן: לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִּגְזֹל, הֲרֵי כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בַּתּוֹרָה. לְכָךְ כְּתִיב: אֶל כָּל עֲדַת.

ד׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. רְאֵה מַה כְּתִיב: כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא (יהושע כד, יט), מַהוּ כָּאן, הַפָּסוּק הַזֶּה פֶּתַח לַמִּינִים הוּא, שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם כִּשְׁנֵי רְשֻׁיּוֹת שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת רַבִּי שִׂמְלַאי, מַהוּ כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא. אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁרְשׁוּת אֶחָד הוּא, הֲרֵי שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת הֵן מִן הַפָּסוּק הַזֶּה. אָמַר לָהֶן, שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, אִלּוּ אָמַר, קְדוֹשִׁים הֵם, אַתֶּם אוֹמְרִים. עַכְשָׁו, הוּא כְּתִיב. וּמַה שֶּׁאָמַר אֱלֹהִים קְדֹשִׁים, אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, מַהוּ קְדֹשִׁים הוּא, שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו בִּקְדֻשָּׁה. דִּבּוּרוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ (תהלים ס, ח). דַּרְכּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ (תהלים עז, יד). הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ (שם סח, כה). חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ (ישעיה נב, י). מַרְאֵהוּ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ (תהלים סג, ג). קִלּוּסוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי כָּמוֹךָ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ (שמות טו, יא). הֲרֵי, כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא, כִּי קָדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת.

ה׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. לָמָּה, לְפִי שֶׁהִדְבַּקְתִּי אֶתְכֶם לְמָתְנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ וְגוֹ' (ירמיה יג, יא). לְפִיכָךְ, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֵינֶנִּי כְּבָשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין רְשׁוּת לְהֶדְיוֹט לְהִקָּרוֹת בִּשְׁמוֹ. תֵּדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ לְקַטְרֵג אֶת חֲבֵרוֹ, קוֹרֵא לוֹ אַגּוּסְטָה פְּלוֹנִי וְאֵין לוֹ חַיִּים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֵׁם חָבִיב שֶׁהָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּהֶם קָרָא אֶת יִשְׂרָאֵל. קָרָא שְׁמוֹ אֱלֹהִים, וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם (תהלים פב, ו). נִקְרָא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ (איוב ט, ד). קָרָא לְיִשְׂרָאֵל חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן (דברים ד, ו). נִקְרָא דּוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹדִי צַח וְאָדֹם (שה״ש ה, י). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל דּוֹדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִכְלוּ רֵעִים וְגוֹ' (שם פסוק א). נִקְרָא בָּחוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּחוּר כַּאֲרָזִים (שם פסוק טו). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל בַּחוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ז, ו). נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' (ירמיה ג, יב). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל חֲסִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִסְפוּ לִי חֲסִידָי (תהלים נ, ה). נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת (ישעיה ו, ג), וְכֵן כִּי קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת (תהלים צט, ט). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, קְדֹשִׁים נִקְרֵאתֶם. לֶעָתִיד, וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ (ישעיה ד, ג).

ו׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן, מַאי דִּכְתִיב: וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל (יחזקאל ג, יב). מַהוּ אַחֲרַי. אָמַר יְחֶזְקֵאל, מִשֶּׁקִּלַּסְתִּיו אֲנִי וַחֲבֵרַי, שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ אַחֲרַי וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ (שם). תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין כֵּן. יָרַד וְלִמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים כֵּן בִּלְחִישָׁה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי נַחְמָנִי, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן (יחזקאל א, כה), מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ בְּעָמְדָם, סָבוּר שֶׁיֵּשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה. אֶלָּא הַכֹּל בָּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ (ישעיה ו, ב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קִרְבַת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא (דניאל ז, טז). וְכֵן, רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו (מ״א כב, יט). וּמַהוּ בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם. מִשֶּׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְרַפִּין כַּנְפֵיהֶם, עוֹמְדִים מִלּוֹמַר שִׁירָה, שֶׁבְּכַנְפֵיהֶם אוֹמְרִים שִׁירָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בְּרָן יַחַד כָּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים (איוב לח, ז). אָמַר רַבִּי מַנִּי, לֹא תְּהֵא קְרִיאַת שְׁמַע קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת כְּמִנְיַן אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, וּמֵהֶן בָּרוּךְ שֵׁם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּתִקְּנָהּ, אֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ. לְכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס, שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן (תהלים יז, ח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה (משלי ד, ד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לָאָדָם שֶׁהוּא בַּגָּלִיל וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם בִּיהוּדָה, וְאָדָם אַחֵר שֶׁהוּא בִּיהוּדָה וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל. אוֹתוֹ שֶׁבַּגָּלִיל הוֹלֵךְ לִיהוּדָה לַעֲדֹר אֶת כַּרְמוֹ, וְזֶה שֶׁבִּיהוּדָה הוֹלֵךְ לַגָּלִיל לַעֲדֹר אֶת כַּרְמוֹ. עָמְדוּ זֶה עִם זֶה. אָמַר זֶה לָזֶה, עַד שֶׁאַתָּה בָא לִמְקוֹמִי, שְׁמֹר אֶת שֶׁלִּי בִּתְחוּמְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ בִּתְחוּמִי. כָּךְ אָמַר דָּוִד, שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן (תהלים יז, ח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה (משלי ד, ד). וְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וַאֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ (תהלים קכא, ח).

ז׳כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי, כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם (זכריה ח, יא-יב). מַהוּ וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְהָיוּ מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר, הוֹרִיד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו וְהֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר, וְהָיָה כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט עוֹשֶׂה לוֹ אַמַּת הַמַּיִם וּמַכְנִיס אֶצְלוֹ וְהָיָה נוֹטֵעַ בּוֹ תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים וְעוֹשִׂין פֵּרוֹת בִּן יוֹמָן, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ (בראשית א, יא). חָטָא אָדָם, זוֹרְעִין חִטִּים וְצוֹמֵחַ קוֹץ וְדַרְדַּר. מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק הַבְּאֵר מַה כְּתִיב שָׁם, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן (במדבר כ, ה). כָּל כָּךְ לָמָּה. וּמַיִם אֵין לִשְׁתּוֹת (שם). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֲנִי מַחֲזִיר לָכֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח, ז-ט). כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִתְחִילוּ חוֹטְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי (ירמיה ב, ז). וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת כָּרָאוּי. הָיוּ זוֹרְעִין חִטִּים הַרְבֵּה וְקוֹצְרִים מְעָט, לְפִי שֶׁבִּטְּלוּ הַבִּכּוּרִים. אֲבָל לֶעָתִיד, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי (זכריה ח, יא). וְנֶאֱמַר, כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְגוֹ' (שם פסוק יב).

ח׳כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, לֹא תֹּאמְרוּ נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִין בִּנְטִיעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים, אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם. שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, אֲנִי זָקֵן, כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי חַי, מָה אֲנִי עוֹמֵד מִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים, לְמָחָר אֲנִי מֵת. אָמַר שְׁלֹמֹה, אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם (קהלת ג, יא), הָעֹלָם כְּתִיב, חָסֵר וָא״ו. מַהוּ כֵן. אִלּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱלִים מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת הַמִּיתָה, לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה וְלֹא נוֹטֵעַ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר, לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָּה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים. לְפִיכָךְ הֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלִּבּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶת יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁיְּהֵא אָדָם בּוֹנֶה. זָכָה, יִהְיֶה לוֹ. לֹא זָכָה, לַאֲחֵרִים. מַעֲשֶׂה בְּאַדְרִיָּאנוּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו. מָצָא זָקֵן אֶחָד בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוּס, אַתָּה זָקֵן וְעוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ. אִם אֶזְכֶּה, אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי. וְאִם לָאו, יֹאכְלוּ בָּנַי. עָשָׂה שָׁלֹש שָׁנִים בַּמִּלְחָמָה וְחָזַר. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים מָצָא לְאוֹתוֹ זָקֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ זָקֵן, נֵטֶל סַלְסִלָּה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּכּוּרֵי תְּאֵנִים יָפוֹת וְקֵרֵב לִפְנֵי אַדְרִיָּאנוּס. אָמַר לְפָנָיו, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל מִן עַבְדְּךָ. אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי בַּהֲלִיכָתְךָ, וְאָמַרְתָּ לִי, אַתָּה זָקֵן מָה אַתָּה מִצְטַעֵר עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים, הֲרֵי כְּבָר זִכַּנִי הַמָּקוֹם לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאֵלֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה מֵהֶן מְנָתְךָ. מִיָּד אָמַר אַדְרִיָּאנוּס לַעֲבָדָיו, טְלוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ זְהוּבִים, וְעָשׂוּ כָּךְ. נָטַל הַזָּקֵן הַסַּלְסִלָּה מְלֵאָה זְהוּבִים, וְהִתְחִיל הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּבֵּחַ בְּבֵיתוֹ לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו. סָח לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה. הָיְתָה שְׁכֶנְתּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם, שָׁמְעָה מָה אָמַר הַזָּקֵן. אָמְרָה לְבַעֲלָהּ, כָּל בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם וּמְזַמֵּן לָהֶם טוֹבָה, וְאַתָּה יוֹשֵׁב בְּבַיִת חָשׁוּךְ בָּאֹפֶל. הֲרֵי שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ כִּבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ בַּסַּלְסִלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וּמִלֵּא אוֹתָהּ לוֹ זְהוּבִים. וְעַתָּה עֲמֹד וְטוֹל סַל גָּדוֹל וּמַלֵּא אוֹתוֹ כָּל מִינֵי מְגָדִים מִן תַּפּוּחִים וּתְאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת יָפוֹת שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָן הַרְבֵּה, לֵךְ וְכַבְּדוֹ בָּהֶן, שֶׁמָּא יְמַלֵּא לְךָ זְהוּבִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִשְׁכֵנֵנוּ הַזָּקֵן. הָלַךְ וְשָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ, וְנָטַל סַל גָּדוֹל וּמִלֵּא אוֹתוֹ כָּל מִינֵי מְגָדִים תְּאֵנִים וְתַפּוּחִים וְטָעַן עַל כְּתֵפוֹ וְקֵרֵב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ קוֹפַּנְדָר. וְעָמַד וְאָמַר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת הַפֵּרוֹת, וּבָאתִי לְכַבֶּדְךָ בִּתְאֵנִים וְתַפּוּחִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסַּרְדְּיוֹטִין שֶׁלּוֹ, טְלוּ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וְטִפְחוּ אוֹתָן עַל פָּנָיו. עָמְדוּ וְהִפְשִׁיטוּהוּ עָרֹם וְהִתְחִילוּ טוֹפְחִין אוֹתוֹ עַל פָּנָיו עַד שֶׁנָּפְחוּ פָּנָיו, סִמּוּ אֶת עֵינָיו וַעֲשָׂאוּהוּ דּוּגְמָא, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ כְּשֶׁהוּא עָשׂוּי דּוּגְמָא, בּוֹכֶה. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ סְבוּרָה שֶׁהוּא בָּא בְּסַל מָלֵא זְהוּבִים. וְרָאֲתָה אוֹתוֹ עָשׂוּי דּוּגְמָא וְעֵינָיו נְפוּחוֹת וְגוּפוֹ מְשֻׁבָּר וּמֻכֶּה. אָמְרָה לוֹ: מַה לְּךָ. אָמַר לָהּ: שֶׁשָּׁמַעְתִּי לָךְ וְהָלַכְתִּי לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ הַסַּל, וְטָפְחוּ אוֹתוֹ עַל פָּנַי. אִלּוּלֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי לָךְ וְהֵטַלְתִּי אוֹתוֹ הַסַּל אֶתְרוֹגִין, כְּבָר הָיוּ מַרְגִּימִין אוֹתִי אֶת כָּל גּוּפִי בָּהֶן. כָּל כָּךְ לָמָּה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַנָּשִׁים הָרָעוֹת מַפִּילוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן בָּרָעָה. לְפִיכָךְ לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִן הַנְּטִיעוֹת. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁמָּצָא, עוֹד יוֹסִיף וְיִטַּע, אֲפִלּוּ יִהְיֶה זָקֵן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּבְיָכוֹל אֲנִי צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם (בראשית ב, ח).

ט׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (תהלים כ, ג). יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, מִקְּדֻשַּׁת מַעֲשִׂים שֶׁבְּךָ. וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (שם), מִצִּיּוּן מַעֲשִׂים שֶׁבְּךָ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה בַּר סִמּוֹן, מַעֲשֶׂה הָיָה בְּקִרְיָתֵנוּ, בְּרוּחַ אֶחָד שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל הַמַּעְיָן, בָּא רוּחַ אַחֵר לְהִזְדַּוֵּג לוֹ וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. הָיָה שָׁם חָסִיד אֶחָד וּשְׁמוֹ יוֹסִי אִישׁ צַיְיתּוּר, נִגְלָה לוֹ אוֹתוֹ הָרוּחַ, אָמַר לֵיהּ: רַבִּי, הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֲנִי נָתוּן כָּאן, וּבַצָּהֳרַיִם וּבַלַּיְלָה וּבַיּוֹם לֹא הִזַּקְתִּי בְּרִיָּה, וְהָרוּחַ הַזֶּה בָּא עָלַי עַכְשָׁו מִמָּקוֹם אַחֵר וּמְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאֵנִי מִכָּאן וְלֵישֵׁב הוּא לְהַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת. אָמַר לוֹ: וּמַה נַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ: טְלוּ מַקְלֵיכֶם וּמַגַּלְכֶם וּצְאוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְאִמְרוּ, שֶׁלָּנוּ נִצֵּחַ שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ, וְהוּא בּוֹרֵחַ. עָשׂוּ כֵן וְהִבְרִיחוּהוּ מִשָּׁם. אָמְרוּ, לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁרָאוּ כְּחֶרְדַת דָּם צָף עַל פְּנֵי הַמַּעְיָן. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ, וּמָה אִם דָּבָר שֶׁלֹּא נִבְרָא לְשׁוּם סִיּוּעַ, צָרִיךְ סִיּוּעַ וָסַעַד. בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (תהלים כ, ג).

י׳כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי (קהלת ב, ה). וְכִי כָּל בְּנֵי אָדָם הֵיכָן נוֹטְעִין כָּל מַה שֶּׁמְּבַקְּשִׁין. כָּל מַה שֶּׁיִּטַּע אָדָם, בָּאָרֶץ הוּא נוֹטֵעַ, בֵּין פִּלְפְּלִין בֵּין כָּל דָּבָר, אִם יִטַּע אָדָם הֵן עוֹשִׂין, שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל נְטִיעָה וּנְטִיעָה הֵיכָן הוּא נוֹטֵעַ. אֲבָל שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה חָכָם, נָטַע כָּל מִינֵי אִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי. מַהוּ עֵץ כָּל פֶּרִי, אֹכֶל. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, אֲפִלּוּ פִּלְפְּלִין נָטַע שְׁלֹמֹה בָּאָרֶץ. וְכֵיצַד הָיָה נוֹטְעָן. אֶלָּא שְׁלֹמֹה חָכָם הָיָה וְהָיָה יוֹדֵעַ עִקַּר מַשְׁתִּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. לָמָּה, מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ (תהלים נ, ב), מִצִּיּוֹן נִשְׁתַּכְלֵל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּדְתַנִּינַן, לָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ אֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְהָיָה שְׁלֹמֹה יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא הַגִּיד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְכוּשׁ, וְנָטַע עָלָיו פִּלְפְּלִין וּמִיָּד הָיוּ עוֹשִׂין פֵּרוֹת. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, נָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי. דָּבָר אַחֵר, נָטַעְתִּי בָּהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי. כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הָאִישׁ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ (יחזקאל לח, יב). וּמִמֶּנָּה מַשְׁתִּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִזְמוֹר לְאָסָף, אֵל אֱלֹהִים ה', דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ (תהלים נ, א). מִנַּיִן, מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ (שם פסוק ב). אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם, וְהַהֵיכָל בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאֲרוֹן בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל, וְאֶבֶן שְׁתִיָּה לִפְנֵי הָאֲרוֹן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה חָכָם, עָמַד עַל הַשָּׁרָשִׁין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה לְכָל הָעוֹלָם, וְנָטַע בָּהֶם כָּל מִינֵי אִילָנוֹת וְעָשָׂה פֵּרוֹת. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים.

י״אדָּבָר אַחֵר, כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ (תהלים קה, מד-מה). וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם. כָּל מַה שֶּׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, נָתַן לְיִשְׂרָאֵל, אֲרָצוֹת, כֶּסֶף וְזָהָב, שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְעָרִים. וְלֹא נָתַן לָהֶם כָּל אֵלּוּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּיָהּ. וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם (יחזקאל לו, יז), טִמְּאוּ אוֹתָהּ בְּחֶרְמוֹ שֶׁל עָכָן. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי (ירמיה ב, ז), בְּחֵרֶם עָכָן. וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה (ירמיה ב, ז) בְּצֶלֶם מִיכָה. וּמֶה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִגְלָה אוֹתָן מִתּוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם (דברים כט, כז). מַהוּ וַיִּתְּשֵׁם, תַּשׁ חֵילָם. הָיוּ זוֹרְעִין וִיגֵעִין וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְנוֹטְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו, וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ (שופטים ו, ג-ד). וּכְשֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְעוּ וְאַחֵר יֹאכַל (ישעיה סה, כב). לָמָּה, שֶׁהֵן נוֹטְעִין וְאֵין נוֹתְשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם (עמוס ט, טו).

י״בדָּבָר אַחֵר, כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה (ירמיה ג, יט). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ פִּילַגְשִׁים וְהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וְהָיָה לוֹ בֵּן מִן מַטְרוֹנָה אַחַת וְהוּא מְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. נָתַן הַמֶּלֶךְ לְכָל בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאַחַר כָּךְ נָתַן לִבְנוֹ פַּרְדֵּס אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיוּ כָּל קְלָארִין שֶׁלּוֹ עוֹלֶה. שָׁלַח הַבֵּן וְאָמַר לְאָבִיו, לִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְלִי נָתַתָּ פַּרְדֵּס אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר לֵיהּ אָבִיו, חַיֶּיךָ, כָּל קְלָארִין שֶׁלִּי מִן הַפַּרְדֵּס הַזֶּה הוּא עוֹלֶה, וּלְפִי שֶׁאֲנִי מְחַבֶּבְךָ יוֹתֵר מֵאֲחֶיךָ, לְפִיכָךְ נָתַתִּי אוֹתוֹ לְךָ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר (שה״ש ו, ח), אֵלּוּ הָאֻמּוֹת. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי (שם פסוק ט), זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (דברים לב, ח). וְנָתַן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְלָארִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָרְבָּנוֹת מִמֶּנָּה, לֶחֶם הַפָּנִים מִמֶּנָּה, הַבִּכּוּרִים מִמֶּנָּה, כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מִמֶּנָּה. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁהִפְרִישׁ בֵּין בְּנָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה מִבְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים (ירמיה ג, יט). אַהֲבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵיאַךְ הִכְנִיסוּ הַשִּׂנְאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן שִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵיבָה אָשִׁית (בראשית ג, טו). דָּבָר אַחֵר, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד עֲלֵיכֶם סָנֵיגוֹרְיָא, וְהֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן קָטֵגוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו (שמות כא, ל).

י״גוְכִי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. שְׁלֹמֹה אָמַר, זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ וְגוֹ' (משלי לא, טז). בּוֹא וּרְאֵה כָּל מַה שֶּׁהִרְהֵר אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּלִבּוֹ, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִרְהֵר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׁדִּים וְגוֹ' (בראשית טו, ז). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה נָתַתָּ לִי רְשׁוּת לוֹמַר לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר, ה' אֱלֹהִים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה (שם פסוק ח). אָמַר לוֹ: יָדֹעַ תֵּדַע (שם פסוק יג). אוֹי לְאָדָם שֶׁמּוֹצִיא דָּבָר מִתּוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ מוֹצִיאוֹ. שֶׁאַבְרָהָם עַל שֶׁאָמַר בַּמָּה אֵדַע, הֱשִׁיבוֹ, יָדֹעַ תֵּדַע וְגוֹ', וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (שם). מִי שֶׁמְּדַבֵּר בִּפְנֵי כָּל אָדָם, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. מִי שֶׁמְּדַבֵּר בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וּכַמָּה שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּבְבָנָיו וּבִבְנֵי בָּנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים. אֵלּוּ לֹא דַּיָּן אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדִּין בְּשָׁעָה שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמְטָה מִמֶּנּוּ. וְזֶהוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה צָוַח, כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ (קהלת ו, ז). כָּל מִצְוָה וּצְדָקָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, דַּיּוֹ לְשָׁעָה שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם יֹצְאָה הֵימֶנּוּ. לְכָךְ כְּתִיב: כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַבְרָהָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדֹעַ תֵּדַע, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. אָמַר, אֶפְשָׁר כָּל אֻמָּה שֶׁמִּשְׁתַּעְבֶּדֶת בִּבְנִי, שֶׁהִיא יֹצְאָה בְּשָׁלוֹם וְאֵינָהּ מִתְחַיֶּבֶת. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְגוֹ' (בראשית טו, יד). לְכָךְ נֶאֱמַר: זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ.

י״דוּנְטַעְתֶּם וַעֲרַלְתֶּם. הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּתִינוֹק. שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ, שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה. הִלּוּלִים לַה'. מַהוּ הִלּוּלִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְהוֹלָל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ, לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ. מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מוֹלִיד בֵּן, מוֹלִיכוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יָגֵעַ עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת, הוּא מֵת וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁיֵּצֶר הָרַע מָצוּי בָּכֶם, אַתֶּם חוֹטְאִים וּבְנֵיכֶם מֵתִים. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, אֲנִי מֵסִיר יֵצֶר הָרַע מִכֶּם וּמִבְּנֵיכֶם וְאַתֶּם מוֹלִידִים וּשְׂמֵחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה (ישעיה סה, כג).

ט״וכִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת (שמות כא, יז). וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, יִדְעַךְ נֵרוֹ וְגוֹ' (משלי כ, כ). רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, חָם עַל שֶׁרָאָה עֶרְוַת אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִלְּלוֹ נִתְרַחֵק הוּא וְתוֹלְדוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. הַמְּקַלֵּל אֶת אָבִיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, כִּי לֹא תִּהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ (משלי כד, כ). בּוֹא וּרְאֵה, מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם כַּמָּה חֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע. מִנְּלַן, מֵעֵשָׂו הָרָשָׁע, עַל שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת הִזִּיל עֵשָׂו הָרָשָׁע, אֶחָד מֵעֵינוֹ שֶׁל יָמִין, וְאֶחָד מֵעֵינוֹ שֶׁל שְׂמֹאל, וְהַשְּׁלִישִׁית נִקְשְׁרָה בְּעֵינוֹ וְלֹא יָרְדָה. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קוֹלוֹ וַיֵּבְךְִ (בראשית כז, לח). בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה שַׁלְוָה נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ (תהלים פ, ו). שָׁלֹשׁ אֵין כְּתִיב אֶלָּא שָׁלִישׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁלֹשׁ שְׁלֵמוֹת. וּמָה אִם רָשָׁע זֶה עַל שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַמְכַבֵּד אֶת אֲבוֹתָיו וְעוֹשֶׂה מִצְוֹת אֲחֵרוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא (איוב מא, ג). מִי הוּא זֶה שֶׁהִקְדִּים כָּבוֹד לַאֲבוֹתָיו וְלֹא נָתַתִּי לוֹ בָּנִים. וְכֵן בְּאִיּוֹב אוֹמֵר, וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ (שם יא, ה). וּכְתִיב: וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה וְגוֹ' (שם פסוק ו). וּכְתִיב: הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא (שם פסוק ז). מְשַׁל אִיּוֹב לְמָה דּוֹמֶה. לְמִי שֶׁנָּתוּן בַּקּוֹלָר, וְאוֹמֵר: אֲנִי יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בְּתוֹךְ פַּלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: הַתֵּר עַצְמְךָ מִן הַקּוֹלָר וְנֵדַע שֶׁאֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹךְ פַּלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ. אַף כָּךְ אִיּוֹב, הָיָה לְבוּשׁ שִׁבְעָה מִינֵי שְׁחִין, וְהָיָה צָרִיךְ לִצְדָקָה. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי, כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי (שם יט, כא). וְהוּא אוֹמֵר, הִגַּעְתִּי לְסוֹף מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי, וְאָבִינָה מַה יֹּאמַר לִי (שם כג, ה). אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו, הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא (שם יא, ז), הֵן יַהֲרֹס וְלֹא יִבָּנֶה, יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ (שם יב, יד). מִשֶּׁהָפַךְ אֶת סְדוֹם וַהֲרָסָהּ, מִי בְּנָאָהּ עוֹד. מִשֶּׁסָּגַר הָאָרֶץ בִּפְנֵי קֹרַח וַעֲדָתוֹ, מִי פָּתַח עוֹד. אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ (קהלת ז, יג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי יֵצֶר הָרַע, בְּנֵי אָדָם לוֹקִין. אֲבָל לֶעָתִיד אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְגוֹ', וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם (יחזקאל לו, כו-כז).

מדרש תנחומא, קדושיםMidrash Tanchuma, Kedoshim

Welcome to Sefastia