מדרש תנחומא, כי תשא י״בMidrash Tanchuma, Ki Tisa 12
א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לא, ב). אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם (קהלת ו, י). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיה מא, ד). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִשֶּׁהִתְקַנְתִּי מֵרֹאשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּבָר קָרָאתִי לוֹ שֵׁם וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם. שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַּדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעוֹמֵד מִזַּרְעוֹ, יֵשׁ שֶׁתָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ בְּצַוָּארוֹ, וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנָיו, וְיֵשׁ בִּזְרוֹעוֹ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אִיּוֹב לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאוֹ וְאָמַר מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת, אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה יֹּאמַר לִי (איוב כג, ג-ה), הֱשִׁיבוֹ: אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ (איוב לח, ד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵיפָה כְּתִיב. אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָיְתָה אֵיפָה שֶׁלְּךָ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּלוּיָה, בְּרֹאשׁוֹ, בִּשְׂעָרוֹ, בְּצַוָּארוֹ, בְּעֵינָיו, בְּאֵי זֶה אֵבָר.
1
ב׳וְאַף הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם, שֶׁאַבְרָהָם מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ, וּבָנָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים שָׁם. וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה עוֹמֵד וְגוֹאֲלָן, וּלְיוֹסֵף זָן אֶת הַשְּׁבָטִים, וּלְמֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ כֹּהֲנִים וּנְבִיאִים, וְלִשְׁמוּאֵל מוֹשֵׁחַ מְלָכִים, וְלִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיסָן לָאָרֶץ, וּלְדָוִד מְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת, וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בּוֹנֵהוּ, וְלַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָה (מלכים ב כב) בָּנֶיהָ מְנַתְּקִין מַסְמְרוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְהוֹיָדָע (מלכים ב ח, כו, טו, טו-טז) מְתַקֵן. אָמוֹן (מלכים ב טו, כד) (דה״ב כב, יא) עוֹשֶׂה צְלָמִים, יֹאשִׁיָּה (מלכים ב כב) מְבַעֲרָם, נְבוּכַדְנֶצַּר מַחֲרִיב, דָּרְיָוֶשׁ (דה״ב כב, ו, כג, א) בּוֹנֶה, בְּצַלְאֵל עוֹשֶׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, כְּבָר נִזְכַּר שְׁמוֹ וְנִקְרָא מִימוֹת אָדָם. הֱוֵי: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ.
2