מדרש תנחומא, כי תשא כ״דMidrash Tanchuma, Ki Tisa 24
א׳זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים (ישעיה ח, יט). מִי מִתְנַבֵּא לָהֶם הַפָּסוּק הַזֶּה. יְשַׁעְיָה בֶּן אָמוֹץ אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם יֹאמְרוּ לָכֶם הָאֻמּוֹת עֲשׂוּ לָכֶם עֲבוֹדָה זָרָה וְדִרְשׁוּ אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים כְּמוֹתֵנוּ, אִמְרוּ לָהֶם, שַׁאֲלוּ אַתֶּם בֵּאלֹהֵיכֶם וְאָנוּ בֵּאלֹהֵינוּ, הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ.
1
ב׳מַהוּ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. נַנִּיחַ לְחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְנִשְׁאַל בַּמֵּתִים אֶל הַמֵּתִים? דָּבָר אַחֵר, בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. אִמְרוּ לָהֶם: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם נִשְׁאָלִין צָרְכֵי הַמֵּתִים בַּחַיִּים. שֶׁמָּא נִשְׁאָלִין צָרְכֵי הַחַיִּים בַּמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, אִמְרוּ לָהֶם: הַמֵּתִים שֶׁלָּנוּ אֵינָם מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם (תהלים קמט, ה). אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, עָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה וְהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וְגוֹ'. וְכַמָּה צַדִּיקִים הָיוּ בַּחַיִּים עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִזְכִּיר אֶלָּא לַמֵּתִים. אִלּוּלֵי כָּךְ, הָיוּ אוֹבְדִין. לְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים (קהלת ד, ב).
2
ג׳וּמָה רָאָה לְהַזְכִּיר לְאַבְרָהָם? אֶלָּא כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וּבִקֵּשׁ מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְקַבְּלָן בִּתְשׁוּבָה. אֶתְמוֹל נָתַתִּי לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הֲרֵי בִּטְּלוּ אוֹתָם. אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהִפְקִיד אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וָמֵת. לְיָמִים עָמַד הַמֶּלֶךְ וְקִדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ בְּעֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת, וְאִבְּדָה אוֹתָם. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלֶיהָ וְאוֹמֵר: אֲנִי הוֹרְגָהּ. שָׁמַע שׁוֹשְׁבִינָהּ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ: אִם אִבְּדָה לְךָ עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת, הִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיהָ פִּקָּדוֹן אֶצְלְךָ עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר. אַף כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם בִּטְּלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זְכֹר לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁנִּסִּיתוֹ בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר, לְכָךְ הִזְכִּיר לְאַבְרָהָם.
3
ד׳וּמָה רָאָה לְהַזְכִּיר שְׁלֹשָה אָבוֹת. אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם שְׂרֵפָה הֵם חַיָּבִים, זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ לְהִשָּׂרֵף עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּאוּר כַּשְׂדִּים. אִם שְׁחִיטָה הֵן חַיָּבִים, זְכֹר לְיִצְחָק אֲבִיהֶם שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ לְהִשָּׁחֵט עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. אִם גָּלוּת הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם שֶׁגָּלָה לְחָרָן. לְכָךְ הִזְכִּיר שְׁלֹשָׁה אָבוֹת.
4
ה׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ (שמות לב, יג). לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם לֹא בֶּהָרִים, לֹא בַּגְּבָעוֹת, לְפִי שֶׁהֵם כָּלִים, אֶלָּא בָּךְ. וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם. מָה אַתְּ כּוֹפֵר בַּשְּׁבוּעָה. הֵם בִּטְּלוּ רֹאשׁ הַדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה לְךָ, אַתְּ מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים, וְעַד כָּאן אֵין לְאַבְרָהָם אֶלָּא שִׁבְעָה דּוֹרוֹת. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם מֹשֶׁה. הֵיכָן הוּא וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים. מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה'.
5