מדרש תנחומא, כי תשא כ״וMidrash Tanchuma, Ki Tisa 26
א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וְגוֹ' (ירמיה ל, יז). מַהוּ מִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, חָטְאוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לָהֶם לְמִי זָהָב. וּכְשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ לְהוֹדִיעָן שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם בָּעֵגֶל נִתְרַצָּה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח וְגוֹ' (ויקרא ט, ב).
1
ב׳וְאַף בְּמֹשֶׁה בְּלֶךְ רֵד כָּעַס עָלָיו, וּבְלֵךְ עֲלֵה נִתְרַצָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּלָּשׁוֹן שֶׁהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתְךָ, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה (שמות לג, א). דָּבָר אַחֵר, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְיָרַד מֹשֶׁה מִן הָהָר וְקָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וְרָאָה אֶת הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלּוּחוֹת, הָיוּ סוֹבְלִין אֶת עַצְמָן. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד וְקָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וְרָאָה אֶת הָעֵגֶל, פָּרַח אוֹת הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם וְנִמְצְאוּ כְּבֵדִים עַל יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה. מִיָּד וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו (שמות לב, יט).
2
ג׳בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַלּוּחוֹת מִשְׁקַל אַרְבָּעִים סְאָה הָיוּ וְשֶׁל סַמְפִּירִינוֹן הָיוּ וְהָיוּ נְתוּנִים עַל יָדָיו כְּדָבָר קַל. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב, שִׁבְּרָן. מֶה עָשָׂה? וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וְגוֹ'. מִיָּד דָּן אֶת הַסְּרוּחִין, וְהוֹשִׁיב סַנְהֶדְרָאוֹת מִבְּנֵי לֵוִי, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ הַתְרָאָה וְאֵין לוֹ עֵדִים, הָיָה בּוֹדְקָן בַּמַּיִם כַּסּוֹטָה וְהוֹרְגָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה, הָיָה נֶהֱרָג מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: הִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וּמִי שֶׁאֵין עָלָיו לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה, נִגַּף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם וְגוֹ', עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
3
ד׳לְאַחַר שֶׁבִּעֵר אֶת הָעֵגֶל וְאֶת עוֹבְדָיו, בָּא לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַחֲנוּנִים וּבְבַקָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא וְגוֹ', וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר וְגוֹ', וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה וְגוֹ' וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי (שמות לב, לד). הֲרֵינִי יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְזַכֶּה אֶת הַזַּכַּאי וּמְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְיוֹם פָּקְדִי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר רַחֲמָנָא וַתְּרָן, יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מֵעָיו, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְגוֹבֶה. הֱוֵי וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי. כֵּיוָן שֶׁדָּן וְגָמַר אֶת הַדִּין, אָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי הָעֵגֶל וַהֲרֵי עוֹבְדָיו כְּבָר בִּעַרְתִּים, שֶׁמָּא בְּלִבְּךָ עַל עַמְּךָ כְּלוּם. אָמַר לוֹ: לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. אָמַר שְׁלֹמֹה: הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וְגוֹ' (משלי כה, ד).
4
ה׳וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגוֹ', אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וְגוֹ'. וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד וְגוֹ'. וְכַמָּה רֶגַע. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר: אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לַשָּׁעָה. וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. אֲנָא יְהַב לְכוֹן יוֹמָא דְּכִפּוּרָא וִיכַפַּר עֲלֵיכוֹן. וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, אוֹתָן הַכְּתָרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מֵהַר חֹרֵב. וַיִּתְנַצְּלוּ, בְּעַל כָּרְחָן.
5