מדרש תנחומא, כי תשא ל״גMidrash Tanchuma, Ki Tisa 33
א׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד בַּשַּׁבָּת, מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָּב. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם חַיָּב, שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, וּמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ זְהִירִין בִּכְבוֹד שַׁבָּת, שֶׁבּוֹ נַחְתִּי מִמְּלֶאכֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בוֹ שָׁבַת (בראשית ב, ג).
1
ב׳מַעֲשֶׂה בְּטוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע שֶׁפָּגַע בְּרַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם. אָמַר לוֹ: וּמָה גְּבַר מִגֻּבְרִין. אָמַר לוֹ: מָה אָמַרְתִּי לְךָ, וּמָה אָמַרְתָּ לִי. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אָמַרְתָּ לִי, מַאי שְׁנָא יוֹם שַׁבָּת מִשְּׁאָר יָמִים. וְאָמַרְתִּי לְךָ, מַאי שְׁנָא טוּרְנוּסְפוּרוּפוּס מִן שְׁאָר גֻּבְרִין. אָמַר לוֹ: אֲנִי, מֶלֶךְ מְלָכִים רָצָה לְכַבְּדֵנִי. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים רָצָה שֶׁיְּכַבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ: וְאִם כֵּן לָמָּה הוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה. אָמַר לוֹ: וְאֵיזוֹ מְלָאכָה עוֹשֶׂה בּוֹ. אָמַר לוֹ: כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, מַשִּׁיב רוּחוֹת, מַעֲלֶה עֲנָנִים, מוֹרִיד גְּשָׁמִים, מַזְרִיחַ חַמָּה וּלְבָנָה, מְדַשֵּׁן פֵּרוֹת, עוֹנֶה חַיּוֹת כִּימוֹת הַחֹל. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּתוֹרָתָן שֶׁל עִבְרִים. שְׁנַיִם הַדָּרִין בֶּחָצֵר אֶחָד, אִם אֵין זֶה נוֹתֵן עֵרוּב וְזֶה נוֹתֵן עֵרוּב, שֶׁמָּא מֻתָּרִין הֵם לְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת.
2
ג׳אֲבָל אִם דָּר אָדָם אֶחָד בֶּחָצֵר אֶחָד גָּדוֹל, אֲפִלּוּ כְּאַנְטוּכְיָא, הוּא מְטַלְטֵל בַּחֲצֵרוֹ. לְפִי שֶׁאֵין לְאַחֵר רְשׁוּת עִמּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְבָּרַךְ זִכְרוֹ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין לְאַחֵר רְשׁוּת עִמּוֹ, לְפִיכָךְ מְטַלְטֵל בְּעוֹלָמוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אוֹכְלֵי הַמָּן מְעִידִין, שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת וְגוֹ' (שמות טז, כה). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֲרֵי מַעֲלֵי הַמֵּת בִּזְכוּרוֹ מְעִידִין עָלָיו, שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשַּׁבָּת עוֹלֶה, וּבְשַׁבָּת אֵינוֹ עוֹלֶה. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, צֵא וּבְדֹק בְּאָבִיךָ, שְׁחִיק טַמְיָא.
3
ד׳אֲזַל בְּחַד בְּשַׁבָּא אֲקִימֵהּ, בִּתְרֵין אֲקִימֵהּ, בִּתְלָתָא אֲקִימֵהּ, בְּאַרְבְּעָה בְּחַמְשָׁה וּבְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אֲקִימֵהּ, בְּשַׁבְּתָא לָא קָם, בְּחַד בְּשַׁבְּתָא אֲקִימֵהּ. אֲמַר לֵהּ. מִן דְּמֵיתְתְּ אִתְעֲבֵידְתְּ יְהוּדָאִי דְּאַתְּ נָטֵר שַׁבְּתָא. אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם כְּתִקְנָהּ, בָּא לְכָאן וּמְשַׁמְּרָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ. אָמַר לוֹ: וּמַה מְּלָאכָה יֵשׁ אֶצְלְכֶם בִּימוֹת הַחֹל. אָמַר לוֹ: כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת אָנוּ נִדּוֹנִין, וּבְשַׁבָּת אָנוּ נוּחִין, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד שֶׁהַסְּדָרִים נִשְׁלָמִים. וּכְשֶׁהַסְּדָרִים נִשְׁלָמִים, מַלְאָךְ שְׁמוֹ דּוּמָה שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַנְּשָׁמוֹת, בָּא וְנוֹטֵל נִשְׁמָתָן שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים וּמְקַלְּעָן לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים (איוב י, כב). מַהוּ צַלְמָוֶת? צְאוּ לַמָּוֶת, שֶׁכְּבָר שָׁלְמוּ הַסְּדָרִים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה. אָמַר לוֹ: כָּזֶה שֶׁהוּא מְטַלְטֵל בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נְהַר סַמְבַּטְיוֹן מֵעִיד שֶׁבְּכָל יָמִים הוּא מוֹשֵׁךְ אֲבָנִים וָחוֹל וּבְשַׁבָּת נִנּוֹחַ. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה מִבְעֵי לֵהּ לְדוֹחְקָא. אָמַר לוֹ: וְהָא כְּתִיב: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ (בראשית ב, ג).
4
ה׳רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר: מִמְּלֶאכֶת עוֹלָמוֹ שָׁבַת, אֲבָל לֹא שָׁבַת לֹא מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְלֹא מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא פּוֹעֵל עִם אֵלּוּ וּמַרְאֶה לָאֵלּוּ מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶם, וְלָאֵלּוּ מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶם. וּמִנַּיִן שֶׁפֻּרְעֲנוּת רְשָׁעִים קְרוּיָ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּתַח ה' אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי מְלָאכָה הִיא (ירמיה נ, כה). וּמִנַּיִן שֶׁפְּעֻלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים קְרוּיָה מְלָאכָה. שֶׁנֶּאֱמַר: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ (תהלים לא, כ).
5
ו׳הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמֵּתִים יוֹדְעִין אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה. כְּתִיב בְּשַׁבָּת: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (דברים ה, יב). וּבַתּוֹרָה, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב). הַשַּׁבָּת נִתְּנָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת (שמות טז, כט). וְהַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
6