מדרש תנחומא, קרח ה׳Midrash Tanchuma, Korach 5
א׳בֹּקֶר וְיוֹדַע ה'. מָה רָאָה לוֹמַר, בֹּקֶר וְיוֹדַע. אָמַר מֹשֶׁה, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ רֹב מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אָמְרוּ דָּבָר זֶה. לְכָךְ אָמַר, בֹּקֶר. אָמַר, שֶׁמָּא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: בֹּקֶר וְיוֹדַע. אָמַר לָהֶם: אֵין לִי רְשׁוּת לִיכָּנֵס עַכְשָׁו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. דָּבָר אַחֵר, בֹּקֶר. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. יְכוֹלִין אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם בְּלַיְלָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, בַּתְּחִלָּה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א, ד), בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, כָּךְ הִבְדִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (ויקרא כ, כו). וְכָךְ הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּבְדֵּל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים (דה״א כג, יג). אִם יְכוֹלִים אַתֶּם לְעַכֵּב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, כָּךְ תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ. לְכָךְ אָמַר לָהֶם: בֹּקֶר וְיוֹדַע ה' וְגוֹ', כְּבָר הוּא מְתֻקָּן, אֶת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו. זֹאת עָשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת וְגוֹ'. מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ. אָמַר לָהֶם: בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִמּוּסִים הַרְבֵּה וְאֵין כֻּלָּם מִתְקַבְּצִין בְּבַיִת אֶחָד, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶחָד, וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה. אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ. לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה', זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, וּתְנוּ בָהֶן אֵשׁ. הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מִן הַכֹּל הִיא הַקְּטֹרֶת, חֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל קָרְבָּנוֹת וְסַם הַמָּוֶת שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶם, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁמִּי שֶׁיִּבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא תִּתְחַיְּבוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִים, מִי שֶׁיִּבְחַר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלָּם אוֹבְדִים. רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי. הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם דָּבָר גָּדוֹל. לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ, שֶׁכָּךְ הִתְרָה בָּהֶן וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לִקְרַב. הֵם חָטְאוּ עַל נַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת מַחְתּוֹת הַחֲטָאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם. וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ. אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתוּ. רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו), וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁכֻּלָּן מִתְנַבְּאִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל אֵלֶּה בָּנִים לְהֵימָן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן (דה״א כה, ה). אָמַר, אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אוֹבֵד אוֹתָהּ. וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו הָיוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹאֶה יָפֶה. לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבֹא לְאוֹתָהּ חֶזְקָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁכֻּלָּן אוֹבְדִין וְאֶחָד פָּלֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ.
1
