מדרש תנחומא, קרח ח׳Midrash Tanchuma, Korach 8
א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה כָּךְ, לֹא אָמַר לָהֶם עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֵךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם. לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה בְּרַגְלָיו אֵצֶל הָרְשָׁעִים, הָיוּ קָשִׁים לִרְצוֹת. מֶה עָשׂוּ. לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאָהֳלֵיהֶם כְּנֶגְדוֹ. כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. מִיָּד, וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל וְגוֹ'. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים, אֵלּוּ הֵן, הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לַחֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַּכֶּה רֵעֶךָ (שמות ב, יג). הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תַּכֶּה. וְהַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם (תהלים לז, כא). וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו (משלי כא, כט). וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּדָתָן וַאֲבִירָם, עַזּוּת פָּנִים וּמַחֲלֹקֶת. מַחֲלֹקֶת בְּאוֹתִיּוֹתָיו נִדְרָשׁ, מ' מָרָה, ח' חָרוֹן, ל' לוֹקִין, ק' קְלָלָה, ת' תּוֹעֵבָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים: תַּכְלִית כְּלָיָה מֵבִיא לָעוֹלָם. וַיַּעֲלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּבִיבוֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יָצְאוּ נִצָּבִים. וּלְהַלָּן כְּתִיב: וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם (ש״א יז, טז). פָּתַח מֹשֶׁה וְאָמַר, כְּדִכְתִּיב, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי וְגוֹ', אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְשׁוֹשְׁבִין בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ עֵדוֹתֶיהָ בְּיָדוֹ. עָמַד אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּין כְּנֶגְדוֹ וְקִלֵּל אֶת הַשּׁוֹשְׁבִין, וְאָמַר לֵיהּ: לֹא הָיוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. עָמַד הַשּׁוֹשְׁבִין כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לֵיהּ: אִם אֵין אַתָּה מוֹצִיא אֶת זֶה לְהָרְגוֹ בִּפְנֵי הַכֹּל, הֲרֵינִי אוֹמֵר, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. מִיָּד אָמַר הַמֶּלֶךְ, מוּטָב לִי לַהֲרֹג אֶת זֶה וְלֹא יוֹצִיא הַשּׁוֹשְׁבִין שֵׁם רַע עַל בִּתִּי. וְכָךְ קֹרַח נֶחְלַק עַל מֹשֶׁה, וְאָמַר, מִלִּבּוֹ וּמֵעַצְמוֹ אָמַר מֹשֶׁה אֶת כָּל הַדִּבְּרוֹת הָאֵלֶּה. פָּתַח מֹשֶׁה וְאָמַר, בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי, אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה אַף אֲנִי אוֹמֵר, לֹא ה' שְׁלָחַנִי, וּמִלִּבִּי אָמַרְתִּי.
1
