מדרש תנחומא, לך לך י״גMidrash Tanchuma, Lech Lecha 13
א׳מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. וְכִי אָחִיו הָיָה? אֶלָּא רְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אַחַר אוֹתָהּ מְרִיבָה שֶׁכָּתוּב וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט (בראשית יג, ח), אַף עַל פִּי כֵן הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אָחִיו, דִּכְתִיב: כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, שֶׁנָּטַל כֶּסֶף וְזָהָב וְחִפָּה אוֹתָן. אָמַר לָהֶן: הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁלַּמִּלְחָמָה אָנוּ יוֹצְאִין, אַל תִּתְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּכֶסֶף וְזָהָב, הֲרֵי כָּל זֹאת שֶׁלָּכֶם. וְאֵין וַיָּרֶק אֶלָּא זָהָב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ (תהלים סח, יד).
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, וַיָּרֶק, מְלַמֵּד שֶׁהוֹרִיקָן בִּדְבָרָיו. אָמַר לָהֶן, מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא (דברים כ, ח) מִן הָעֲוֹנוֹת, וְרַךְ הַלֵּבָב (דברים כ, ח). מִן מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס וְגוֹ' (דברים כ, ח). כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם כָּךְ, הֵרִיקָן אֶחָד אֶחָד רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר עִמּוֹ אֶלָּא אֱלִיעֶזֶר. מִנַּיִן אַתָּה לָמֵד? א' אֶחָד, ל' שְׁלֹשִׁים, י' עֲשָׂרָה, ע' שִׁבְעִים, ז' שִׁבְעָה, ר' מָאתַיִם, הֲרֵי שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? וַיִּרְדֹּף, וְלָא כְתִיב וַיִּרְדְּפוּ.
2
ג׳עַד דָּן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ צַדִּיק לְדָן, תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. רָאָה שֶׁעֲתִידִין בְּנֵי בָנָיו לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן (מלכים א יב, כט). שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שְׁנֵי דְבָרִים מַכִּין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹטֵעַ עֶרֶב שְׁבִיעִית חַיָּב וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית חַיָּב. כָּךְ עֲבוֹדָה זָרָה מַכָּה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הֵיאַךְ? עַד עַכְשָׁו לֹא עָמַד יָרָבְעָם שֶׁעָשָׂה אֶת הָעֵגֶל וְהֶעֱמִידוֹ בְדָן, וַיַּכֵּם. וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא מָצִינוּ שׁוּם מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חוֹבָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּן נִקְרָא חוֹבָה מֵרֹאשׁ עַל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לַעֲמֹד שָׁם.
3
ד׳וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ, וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים. וְגַם, לְרַבּוֹת כָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ, אֲפִלּוּ שְׁוֵה פְרוּטָה. וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ וְגוֹ' הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, מִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וְאֵי זֶה מֶלֶךְ, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּצַּח אֶת כָּל הַמְּלָכִים וְחֵילוֹתֵיהֶם. וְעָלָיו נֶאֱמַר, נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ (תהלים קי, א).
4
ה׳כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֶלֶךְ סְדוֹם, אָמַר לוֹ: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאַתָּה הִצַּלְתָּנִי מִן הֲרִיגַת אוֹתָן מְלָכִים, שֶׁאִלּוּ הָרְגוּ אוֹתִי, הָיוּ נוֹטְלִין נַפְשִׁי וְאֶת מָמוֹנִי, טוֹל לְךָ אֶת מָמוֹנִי, שֶׁהִצַּלְתָּנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּע אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה'. וְאֵין הֲרָמָה אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם (דניאל יב, ז). אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, לָמָּה? שֶׁהִבְטִיחָנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יַעְשִׁירֵנִי, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי, וַאֲבָרְכֶךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. וְאֶתְמְהָה,
5
ו׳אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה אָמַרְתָּ אִם מִחוּט, אֲנִי מְטַהֵר אֶת בָּנֶיךָ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁתְּהֵא מֻקֶּפֶת בְּחוּט שֶׁל סִקְרָא. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, הַמִּזְבֵּחַ הָיָה מֻקָּף בְּחוּט שֶׁל סִקְרָא. וְעוֹד, בִּשְׂכָר שֶׁאָמַרְתָּ אִם מִחוּט, אֲנִי אֶתֵּן לְבָנֶיךָ מִצְוַת חוּטִין שֶׁל מִצְוַת פְּתִיל תְּכֵלֶת. אָמַרְתָּ עַד שְׂרוֹךְ נַעַל, אֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת יְבָמָה וַחֲלִיצָה, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ. וּבִזְכוּת שֶׁאָמַרְתָּ נַעַל, אֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת אֲכִילַת פֶּסַח, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם וְגוֹ' (שמות יב, יא). וְעוֹד, אֲנִי נִפְרָע מֵעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי (תהלים ס, י). וְעוֹד, אֲנִי מְשַׁבֵּחַ בָּנֶיךָ בּוֹ בַּלָּשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים (שה״ש ז, ב). אַתָּה מָאַסְתָּ שְׂכַר בָּשָׂר וָדָם, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּאן וּלְהַבָּא.
6