מדרש תנחומא, מסעי ה׳Midrash Tanchuma, Masei 5
א׳כְּתִיב: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן, בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד וְגוֹ' (יהושע ז, יט). אָמַר לֵיהּ עָכָן, בִּשְׁבִיל דִּבּוּר זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, אֲנִי מֵת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ, עַכְשָׁו אֲנִי נִלְכָּד בַּגּוֹרָל וְאֵינִי מַאֲמִין בּוֹ וְאֶתְחַשֵּׁב כַּזְבָן לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר עָכָן לִיהוֹשֻׁעַ, לָמָּה תַּפִּיל גּוֹרָלוֹת בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי בֵיתִי. אַפִּיל הַגּוֹרָל בֵּינְךָ וּבֵין פִּנְחָס, אִם יַעֲלֶה הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵיכֶם, אַף אֲנִי מַאֲמִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעָכָן, בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' וְגוֹ', אַף אַתָּה, הַגֵּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ (יהושע ז, יט). מִיָּד נָפַל מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, וְעָמְדוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה בִּמְרִיבָה וְהָרְגוּ מִיִּשְׂרָאֵל כִּתּוֹת כִּתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ, כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וַאֲנִי עַל יָדִי נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא הַחוֹטֵא וּמַחְטִיא, מוּטָב שֶׁאוֹדֶה עַל פִּשְׁעִי לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְאֶל תָּבֹא תַּקָּלָה עַל יָדִי. מֶה עָשָׂה עָכָן. עָמַד וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ לְכָל הָעֵדָה, וְהֵסֵבּוּ כָּל הָעֵדָה לְפָנָיו, וְאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ, אָמְנָם אֲנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי (שם פסוק כ). וְלֹא זֹאת בִּלְבַד עָשִׂיתִי, אֶלָּא כְּבָר מָעַלְתִּי בָּאֲחֵרוֹת. אָמַר לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ, וַאֲנִי כָּךְ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּךָ, אֶלָּא הַגֵּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ, אֶל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי. אָמַר לֵיהּ: וָאֶרְאֶה בַּשָּׁלָל וְגוֹ' (שם פסוק כא). אָמַר, הִסְתַּכַּלְתִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אוֹיְבֶיךָ (דברים כ, יד), וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם (יהושע ז, כא). אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וְגוֹ' (שם). וְאַל תֹּאמַר, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ. שֶׁאֵין בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה עָשִׁיר מִמֶּנִּי. מִיָּד, וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֶלָה (שם פסוק כב). מִפְּנֵי מָה שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ אוֹתָם שֵׁבֶט יְהוּדָה, וְלֹא יוֹסִיפוּ מַחֲלֹקֶת. לְפִיכָךְ שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מְהֵרָה, וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּצִּקֵם לִפְנֵי ה' (שם פסוק כג). מַהוּ וַיַּצִּקֵם. אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ אַתָּה כָּעַסְתָּ עַל בָּנֶיךָ, הֲרֵי נְתוּנִים לְפָנֶיךָ. מִיָּד, וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו (שם פסוק כד), כְּדֵי לִרְדּוֹתָן. אֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמוֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ (שם), לִשְׂרֵפָה. וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ (שם), לִרְאוֹת בְּדִינוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ רְגִילִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. וַיַּעֲלוּ אוֹתָם עֵמֶק עָכוֹר (שם). וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מַה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה (שם פסוק כה). הַיּוֹם הַזֶּה תִּהְיֶה עָכוּר, וְיֵשׁ לְךָ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן (יהושע ז, כה), הוּא לְבַדּוֹ. וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ (שם), בְּמָמוֹנוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְגוֹ' (שם פסוק טו). אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ (שם). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהוֹדָה עָכָן כִּי בְּשַׁבָּת גַּנָּב וְהוֹצִיא מִיְּרִיחוֹ וְהִטְמִין בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. וְנִסְקַל עַל חִלּוּל שַׁבָּת, וְנִשְׂרַף עַל שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם. וּמִנַּיִן אַתָּה מוֹצֵא. שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְּיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְגוֹ', וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים (שם ו, ב-ד). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּשַׁבָּת נִכְבַּשׁ חוֹמַת יְרִיחוֹ. וְדָבָר זֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִדַּעְתּוֹ, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ. אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הוּא לָכֶם (שמות לא, יד). וְכָל מַה שֶּׁכָּבַשְׁנוּ בָּהּ יְהֵא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹא (יהושע ו, יט). וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' (שם פסוק יז). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ (שם ז, כו). וְעָלָיו נֶאֱמַר, חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז, יד), זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵשִׁיב חֲרוֹן אַף מִיִּשְׂרָאֵל.
1
