מדרש תנחומא, משפטים י״בMidrash Tanchuma, Mishpatim 12
א׳אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט וְגוֹ' (תהלים קיב ה, ו) כָּל בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹוִין זֶה מִזֶּה. הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְלַיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם וְאֵינָן דָּנִין זֶה עִם זֶה כְּמוֹ הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְגוֹ', אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט ג, ד).
1
ב׳הַלְּבָנָה לֹוָה מִן הַכּוֹכָבִים וְהַכּוֹכָבִים לֹוִין מִן הַלְּבָנָה. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה, אֵינוֹ מוֹצִיאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם (איוב ט, ז). הָאוֹר לֹוֶה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹוֶה מִן הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה (חבקוק ג, יא). הַחָכְמָה לֹוָה מִן הַבִּינָה וְהַבִּינָה לֹוָה מִן הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ (משלי ז, ד). הַחֶסֶד לֹוֶה מִן הַצְּדָקָה וְהַצְּדָקָה לֹוָה מִן הַחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד (משלי כא, כא). הַשָּׁמַיִם לֹוִין מִן הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ לֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם (דברים כח, יב). הַתּוֹרָה לֹוָה מִן הַמִּצְוֹת וְהַמִּצְוֹת לֹוִין מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ד): שְׁמוֹר מִצְוֹתָי וֶחְיֵה,
2
ג׳בְּרִיּוֹתָיו לֹוִין זֶה מִזֶּה וּמְשַׁלְּמִים זֶה לָזֶה, וּבָשָׂר וָדָם לֹוֶה מֵחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְבָלְעוֹ בְּרִבִּית וּבְגָזֵל. וְהַנּוֹטֵל רִבִּית, אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתָּה נוֹטֵל מֵעוֹלָמְךָ שָׂכָר שֶׁהַבְּרִיּוֹת בְּתוֹכוֹ, שְׂכַר הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה מַשְׁקֶה, שְׂכַר צְמָחִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה, שְׂכַר מְאוֹרוֹת שֶׁאַתָּה מֵאִיר, שְׂכַר נְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ, שְׂכַר גּוּף שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ בַּמָּה הִלְוֵיתִי וְאֵינִי נוֹטֵל בְּרִבִּית, וּמַה הִלְוְתָה הָאָרֶץ וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת רִבִּית. אֶלָּא אֲנִי נוֹטֵל אֶת הַקֶּרֶן שֶׁהִלְוֵיתִי, וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (קהלת יב, ז).
3
ד׳וּמִי שֶׁהוּא נוֹטֵל רִבִּית מַה כְּתִיב בּוֹ? בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה (יחזקאל יח, יג). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁפָּתַח אוֹצָרוֹ לְאֶחָד, הִתְחִיל מוֹנֶה בּוֹ אֶת הָעֲנִיִּים, הוֹרֵג בּוֹ אַלְמָנוֹת, מְבַזֶּה בּוֹ אֶת הָאֶבְיוֹנִים, מַפְשִׁיט בּוֹ עֲרֻמִּים, עוֹשֶׂה בּוֹ חָמָס וְגָזֵל, מְמַלֵּא אוֹתוֹ שֶׁקֶר וּמַפְסִיד אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּתַח אוֹצָרוֹ לַעֲשִׁירִים וְהַכֹּל שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח). הִתְחִיל הֶעָשִׁיר לְהַלְווֹת בְּרִבִּית, מוֹנֶה בּוֹ אֶת הָאַלְמָנוֹת וְדוֹחֲקָן בְּרִבִּית, מְבַזֶּה בּוֹ אֶת הָאֶבְיוֹנִים וּמַפְשִׁיט בּוֹ אֶת הָעֲרֻמִּים הַמְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ צְדָקָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ, לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ (משלי יז, ה). הָיָה חַיָּב לוֹ חֲבֵרוֹ מָנֶה, מַכֵּהוּ וּמַפְשִׁיטוֹ וְיוֹשֵׁב עָרֹם, עוֹשֶׂה בּוֹ חָמָס וְגָזֵל, שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹת שֶׁלָּהֶן וְהוּא בּוֹלְעָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בָךְ, כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ (ישעיה לג, א). נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָמוֹן מִן אוֹצָרוֹ שֶׁהוּא שֶׁל אֱמֶת, וְהוּא עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ אוֹצָר שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ (הושע י, יג). לְפִיכָךְ, כַּעֲבֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע (משלי י, כה). וְכֵן שְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַּשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם (משלי כב כב, כג).
4
ה׳אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. מָה רָאָה לְהַזְהִיר עַל הַדַּיָּנִים וְעַל הַנָּשִׂיא. אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא לָקַח קֹרַח וַעֲדָתוֹ אֶלָּא עַל שֶׁבָּזוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְאַף אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לֹא לָקוּ אֶלָּא עַל שֶׁבָּזוּ דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא (דה״ב לו, טז). וְאוֹמֵר: חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב (ירמיה ה, ג). לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל זְקֵנִים (ויקרא יט, לב), שֶׁהֵן מַזְהִירִין לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ (שמות כג, יג).
5
ו׳מַה כְּתִיב אַחֲרָיו שָׁלֹש רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה, קָבַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל חַג הַמַּצּוֹת, שֶׁבּוֹ עָשָׂה לָהֶן נִסִּים בְּמִצְרַיִם. וְחַג הַקָּצִיר, שֶׁבּוֹ נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹכְלִין מִפֵּרוֹתֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר (משלי ח, יט). וְחַג הָאָסִיף (שמות כג, טז), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא בָּתֵּיהֶם מִן הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ, וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ (משלי ג, ט-י). לְכָךְ נֶאֱמַר: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ.
6