מדרש תנחומא, משפטים י״חMidrash Tanchuma, Mishpatim 18
א׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ (שמות לב, לד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: (שמות כג, כ): לְפָנֶיךָ אֲנִי מְשַׁלֵּחַ וְלֹא לִפְנֵיהֶם. אָמַר מֹשֶׁה: אִם לְפָנַי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ, אֵינִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא וְעַתָּה יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ. (שמות לב, לד) רְאֵה מַה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים לָאַחֲרוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. הֱשִׁיבוֹ: אֵינִי חָפֵץ אֶלָּא לָךְ. יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְנָפַל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (יהושע ה, יד). וְאָמַר לוֹ: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ (יהושע ה, יג). אָמַר רַבִּי
1
ב׳יִצְחָק: מֶה עָשָׂה לוֹ הַמַּלְאָךְ? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ, הִתְחִיל צוֹעֵק מִתַּחַת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי (יהושע ה, יד), הֲרֵי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּאתִי לְהַנְחִיל אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי בִּימֵי מֹשֶׁה רַבְּךָ וְדָחָה אוֹתִי וְלֹא רָצָה שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ, וְעַתָּה בָּאתִי. מִיָּד וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. (יהושע ה, יד), אֲבָל מֹשֶׁה דָּחָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָּךְ.
2
ג׳אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּתִיב: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה (תהלים צא, ד). אָמַר לוֹ: צִנָּה נַעֲשֶׂה לְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בְּךָ, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ (תהלים צא, ד). לְפִיכָךְ לִשְׁמָרְךָ, בַּדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁמְרֶךָ.
3
ד׳לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת הַמְחֻוָּרוֹת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּן מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָן.
4
ה׳הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שמות כג, כא). לָמָּה לֹא זְכִיתֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי? שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. לָמָּה? שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵינָן חוֹטְאִין. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, לָמָּה? שֶׁהוּא שָׁלִיחַ. וְכָל מַה שֶּׁהַשָּׁלִיחַ מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת, הוּא עוֹשֶׂה. אֲבָל אֲנִי נוֹשֵׂא לָכֶם פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ (במדבר ו, כו). אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמַּלְאָךְ אַתָּה מוֹסְרֵנוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים, אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד (תהלים קל, ג). אִם תֹּאמַר אֵין הַסְּלִיחָה מָסָוּר לְךָ, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא (תהלים קל, ד). לֹא מָסַרְתָּ אוֹתָהּ לְמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם (שמות כג, כא). לָמָּה? כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשֻׁתָּף עִם כָּל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא)
6
ז׳אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיֵּלֵךְ מַלְאָךְ עִמָּנוּ אֶלָּא אַתָּה. וְאִם אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ, אֵין אָנוּ זָזִים מִמְּקוֹמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ (שמות לג, טז). אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, וְאַף לֹא יֵלֵךְ מַלְאָךְ, אֶלָּא וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ.
7
ח׳כֵּיצַד הָאֱמוֹרִיִּים מֵתִים? אָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁתֵּי צִרְעִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, וְכָל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְשׁוֹפֶכֶת אַרְסָהּ לְתוֹךְ עֵינוֹ וְהָעַיִן מִתְבַּקַּעַת וְנוֹפֵל מְלֹא קוֹמָתוֹ וָמֵת. רַבִּי אַחָא בַּר רַב אָמַר: הַחִלְחוּל הָיָה נִכְנָס לָהֶם, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָיוּ נַעֲשִׂים פְּנֵיהֶם כְּמֻסָּקוֹת מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן.
8
ט׳רַבִּי אַבָא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹסְרָן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ בָּאִין וְהוֹרְגִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג (דברים ג, ג), כְּאָדָם שֶׁאוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי בְּנוֹ. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁקְּטַנִּים הָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת (עמוס ב, ט). וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, זֶה שַׂר שֶׁלָּהֶם. וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת, אֵלּוּ הָאֱמוֹרִיִּים.
9
י׳וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה לֶעָתִיד, נִפְרָע מִן הַשָּׂרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַלְאָךְ הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ לְהַבְרִיחַ מִפְּנֵיכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד, אֲנִי מַנְהִיג אֶתְכֶם וְאֵלִיָּהוּ אֲנִי מְשַׁלֵחַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (מלאכי ג, כג).
10
