מדרש תנחומא, נשא ל׳Midrash Tanchuma, Nasso 30
א׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בְּרַבִּי, הָיָה יוֹסֵף מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲדוֹנוֹ רָאָה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ בְּפִיו. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מָה אַתָּה אוֹמֵר. הוּא מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר: אֲנִי מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף, הֲרֵי חַמָּה שֶׁהוּא אֶחָד מִכַּמָּה שִׁמְשִׁין שֶׁלּוֹ אֵין אַתָּה יָכֹל לְהַבִּיט בּוֹ. כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי נִגְלֶה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ (שם לט, ג). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מַהוּ שֶׁכָּתוּב, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד (תהלים כד, י). שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָטְלוּ שַׁרְבִיטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ (שמות ד, כ). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְּאוֹ. וּשְׁלֹמֹה כְּתִיב בּוֹ, וַיֵּשֵׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' (דה״א כט, כג). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ. וְאֵלִיָּהוּ רָכַב עַל סוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִי זֶה סוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. סוּפָה וּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה דַּרְכּוֹ (נחום א, ג). וּנְתָנוֹ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיִם (מל״ב ב, יא). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַלְבִּישׁ לְבוּשׁוֹ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמַה הוּא לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוֹד וְהָדָר, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ (תהלים קד, א). וּכְתִיב: הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו (תהלים כא, ו). מַה כְּתִיב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעַל גְּמוּלוֹת ה' כְּעַל יְשַׁלֵּם (ירמיה נא, נו). מַהוּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. מְשַׁלֵּם לַטּוֹבִים כְּטוֹבִים, וְלָרָעִים כְּרָעִים. מַה כְּתִיב בְּיוֹסֵף. בֵּן פֹּרַת יוֹסֵף (בראשית מט, כב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹסֵף יְהֵא שָׁלוֹם, עַל הָעַיִן שֶׁעָצְמָה וְלֹא הִבִּיטָה בָּאַחַת הַמִּצְרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר (שם). אָמַר רַבִּי אָבִין, מַהוּ עֲלֵי שׁוּר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָלַי לְשַׁלֵּם שְׂכַר אוֹתוֹ הָעַיִן. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בַּמִּקְדָּשׁ לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. אֲבָל בְּשִׁילֹה, מַה שֶּׁעָשָׂה יוֹסֵף, פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַה כְּתִיב שָׁם, וַיַּעֲזֹב בִּגְדּוֹ אֶצְלָהּ (שם לט, יב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, כְּשֶׁיָּצְאוּ בָּנֶיךָ מִמִּצְרַיִם, עָתִיד הַיָּם לִרְאוֹת אֲרוֹנְךָ וְלִבְרֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַיָּם רָאָה וְיָנוֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר (תהלים קיד, ג). וּמָה רָאָה, רָאָה שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר, עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף רָאָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה אֲרוֹנוֹ מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאֲרוֹן. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: מַה טִּיבוֹ שֶׁל אֲרוֹן זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵי אֲרוֹן שֶׁל תּוֹרָה. וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: זֶה אֲרוֹן הַמֵּת, שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֲרוֹן הַתּוֹרָה, שֶׁקִּיֵּם זֶה כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ זָכָה לֵילֵךְ עִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹסֵף, יוֹסֵף, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַעְתִּי לְךָ מִקְּצָת שָׂכָר, הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָמִים, בִּזְכוּת יַעֲקֹב וּבִזְכוּתְךָ הֵם נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: גָּאַלְתָּ בִזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה (שם עז, טז).
1
