מדרש תנחומא, נח ט״וMidrash Tanchuma, Noach 15
א׳וַיִּטַּע כָּרֶם. מֵהֵיכָן הָיוּ נְטִיעוֹת, מֵחַרְצַנִּים שֶׁהִכְנִיס בַּתֵּבָה. וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת. וַיִּקְחוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וַיִּקַּח. מְלַמֵּד, שֶׁשֵּׁם נִתְחַזֵּק תְּחִלָּה בַּמִּצְוֹת. וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין לַאֲחוֹרֵיהֶן. וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם, שֶׁהָיָה בִיאָתָן כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן. מַה פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְשֵׁם פָּרַע לוֹ שְׂכָרוֹ מִצְוַת תְּכֵלֶת, תְּפִלִּין, שֶׁהָיָה מְכַסֶּה בָּהּ, וּלְיֶפֶת, נָתַן לוֹ קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
1
ב׳וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן וְגוֹ', חָם רָאָהוּ לִכְנַעַן נִתְקַלֵּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין הַקְּלָלָה שׁוֹכֶנֶת בִּמְקוֹם הַבְּרָכָה, שֶׁהֲרֵי בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֹחַ וּבָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת בָּנָיו וּכְנַעַן נִתְעַבֵּר בַּתֵּבָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּנַעַן רָאָה וְהִגִּיד לְחָם אָבִיו וְחָזְרָה קְלָלָה לְעִקָּרָהּ לְפִיכָךְ וַיֹּאמֶר אָרוּר כְנָעַן,
2
ג׳וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עַד שֶׁהָיָה נֹחַ בַתֵּבָה אָמַר בְּלִבּוֹ, הַלְוַאי שֶׁיִּהְיוּ לְבָנַי אֵלּוּ עֲבָדִים, שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי יוֹשְׁבִין וַעֲבָדִים מְשַׁמְּשִׁין לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּשֶׁאֵצֵא מִכָּאן מַה שֶּׁאֲנִי מוֹלִיד אֶעֱשֶׂה אוֹתָן עֲבָדִים לָהֶם. מִיָּד אָמַר לְחָם, אַתָּה לֹא הִנַּחְתָּ לִי לְהוֹלִיד בֵּן רְבִיעִי שֶׁיְּהֵא עֶבֶד, לְפִיכָךְ בֵּן רְבִיעִי שֶׁאַתָּה מוֹלִיד יִהְיֶה עֶבֶד. וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן, עַל דַּעְתֵּהּ דְּמָאן דְּאָמַר שֶׁחָם עָמַד וְסֵרַס אֶת אָבִיו.
3
ד׳אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַהֲרֵי אַף מִשֶּׁל שֵׁם הָיוּ עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה (דברים טו, יב). אֶלָּא בָּנָיו שֶׁל שֵׁם יוֹצְאִין לְחֵרוּת בְּשֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַשְׁבִיעִית יֵצֵא (שמות כא, ב). וְשֶׁל חָם אֵינָן יוֹצְאִין לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ וְגוֹ' וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְגוֹ' וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם (דברים טו, טז-יז). הֱוֵי, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל חֵרוּת וְיוֹצֵא לְעוֹלָם. וּמִי גָרַם לוֹ כָּל הָאֲרִירָה הַזֹּאת, עַל שֶׁבִּזָּה אֶת כְּבוֹד אָבִיו. כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפָּרַע מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל חָם וּלְבַזּוֹתָם עַל יְדֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ עָרוֹם וְיָחֵף וְגוֹ' (ישעיה כ, ג).
4
ה׳אֲבָל יֶפֶת שֶׁכִּבֵּד אָבִיו, מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? כְּשֶׁיָּבֹא גוֹג וּמָגוֹג עַל יִשְׂרָאֵל וּמַפִּילָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר וְגוֹ' (יחזקאל לט, יא).
5
ו׳וּלְשֵׁם מַה פָּרַע לוֹ? כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְנֵי אַהֲרֹן לְהַקְרִיב, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' (ויקרא י, ב), וְלֹא הָיוּ בִגְדֵיהֶם שְׂרוּפִים, אֶלָּא שְׂרוּפֵי הַנְּשָׁמָה וְלֹא הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹתָם, וְלֹא הַגּוּף, אֹתָם וְלֹא בִגְדֵיהֶם, עַל שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל שֵׁם בֶּן נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְגוֹ'. וּכְתִיב יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת (בראשית טו, כז), וְאַף עַל פִּי כֵן וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם.
6
