מדרש תנחומא, פקודי ו׳Midrash Tanchuma, Pekudei 6
א׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנִּמְחַל לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ. כָּעַס עָלֶיהָ וְהָלַךְ לוֹ. הָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת, שׁוּב בַּעְלִיךְ אֵינוֹ חוֹזֵר לָךְ. לְיָמִים בָּא וְנִכְנַס, עָמַד בַּפַּלְטְרִין וְאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהּ. וַעֲדַיִן שְׁכֵנוֹתֶיהָ לֹא הָיוּ מַאֲמִינוֹת שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ, רָאוּ רֵיחַ בְּשָׂמִים עוֹלֶה מִן הַבַּיִת, יָדְעוּ הַכֹּל שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְקָרָא אוֹתָם מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם סָרְחוּ. אָמְרוּ הַגּוֹיִם, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר עֲלֵיהֶם. עָמַד מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאָמַר לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר יד, כ). אָמַר מֹשֶׁה, מִי מוֹדִיעַ לָאֻמּוֹת. אָמַר לוֹ: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלַם הָרֵיחַ שֶׁל קְטֹרֶת מְתַמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, יָדְעוּ שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
1
ב׳אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, וּכְתִיב אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות א, א) בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְשָׁכַן בְּתּוֹךְ הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן (בראשית ג, ח). בָּא אָדָם וְחָטָא, נִסְתַּלְּקָה מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמָיִם. עָמַד קַיִן וְהָרַג אֶת אָחִיו, נִסְתַּלְּקָה מִן הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וְהִכְעִיס לְפָנָיו, נִסְתַּלְּקָה מִן הַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי. עָמַד דּוֹר הַמַּבּוּל וְהִשְׁחִית דַּרְכּוֹ, נִסְתַלְּקָה מִן הַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי. דּוֹר הַפְּלָגָה נִתְגָּאָה, נִסְתַּלְּקָה מִן רְבִיעִי לַחֲמִישִׁי. סְדוֹמִיִּים קִלְקְלוּ, נִסְתַּלְּקָה מִן הַחֲמִישִׁי לַשִּׁשִּׁי. עָמְדוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, נִסְתַּלְּקָה מִן שִׁשִּׁי לַשְּׁבִיעִי. עָמַד אַבְרָהָם וְסִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, נִמְשְׁכָה הַשְּׁכִינָה מִן שְׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי. יִצְחָק מְשָׁכָהּ מִן שִּׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי. יַעֲקֹב, מִן חֲמִישִׁי לָרְבִיעִי. לֵוִי בְּנוֹ, מִן רְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי. קְהָת בֶּן לֵוִי, מִן שְׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי. עַמְרָם, מִן שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. מֹשֶׁה, בְּיוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ (משלי ב, כא), יַשְׁכִּינוּ הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ.
2