מדרש תנחומא, ראה י״בMidrash Tanchuma, Re'eh 12
א׳דִּכְתִּיב כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ (שם ג, ט). שֶׁאִם הָיִיתָ נָאֶה, אֶל תְּהִי פָּרוּץ בָּעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין, אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה וְאֵינוֹ גָּדוּר מִן הָעֶרְוָה. עַל כֵּן, כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר, עֲבִיד בְּהוֹנְךָ, עַד דְּלָא תַּעֲבִיד בְּלֹא הוֹנְךָ. דָּבָר אַחֵר, אִם הָיָה קוֹלְךָ עָרֵב, הֱוֵי פּוֹרֵס עַל שְׁמַע וְעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, עַל שֵׁם, כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ, מִמַּה שֶׁחִנֶּנְךָ. כַּבֵּד אֶת ה', מֵהוֹנְךָ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹנֵס יַיִן וְשֶׁמֶן, וְלֹא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וּמֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הִכְנִיס בּוֹ רוּחַ חֲזָזִית וְנָטַל הַמַּקֵּל וְהִתְחִיל מְשַׁבֵּר בֶּחָבִיּוֹת. גָּעַר בּוֹ בֶּן בֵּיתוֹ. מֶה עָשָׂה לוֹ. נֵטֶל אֶת הַמַּקֵּל וּפְצָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: הָרוּחַ מְסַיֵּעַ יַתִּי וְאַתְּ גְּעַר בִּי. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי אֶת הַמַּקֵּל וַאֲנִי מְשַׁבֵּר אַף אֲנִי. נָתַן לוֹ אֶת הַמַּקֵּל. הֲוֵה מְתַבֵּר אִיהוּ חֲדָא חֲדָא, הֲוֵי מְתַבֵּר הַאי תַּרְתֵּי תַּרְתֵּי. מִי גָּרַם לוֹ. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, וְהָיָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה חֶצְיָהּ זֶרַע וְחֶצְיָהּ בֵּית מִקְוֵה מַיִם. וּבָאת שְׁנַת בַּצֹּרֶת, וַהֲוָה מְזַבִּין סְאָה חִטִּין בְּסֶלַע, וּסְאָה מַיִם בִּתְלַת סְלָעִים. וַהֲוָה מַכְרִיז וְאָמַר, אַתּוּן זַבְּנִין סְאָה דְּמַיָּא, דְּהִיא עַבְדָּא תְּלַת סְאִין דְּחִטִּין. מִי גָּרַם לוֹ זֹאת. עַל יְדֵי שֶׁהוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
1