מדרש תנחומא, ראה י״זMidrash Tanchuma, Re'eh 17
א׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, לֹא תֹּאכְלוּ כָּל נְבֵלָה וְגוֹ'. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בַּר חַגַּי וְרַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי מַרְיוֹן, בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, הָאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו טְבָלִים, כְּאִלּוּ אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. מַה טַּעַם. לֹא תֹּאכְלוּ כָּל נְבֵלָה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. וְרַבִּי אָבִין בַּר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמַר, הָאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו טְבָלִים וּמַעֲשַׂר עָנִי, חַיָּב מִיתָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב, לֹא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, אֶחָד לְעִנְיָנוֹ, וְאֶחָד לְעִנְיַן תּוֹרָה, וְאֶחָד לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת. לְעִנְיָנוֹ, דִּכְתִיב: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ (שמות כג, יט). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ. לְעִנְיַן תּוֹרָה, דִּכְתִיב: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ (שם לד, גו). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, דִּכְתִּיב לְמַעְלָה, לֹא תֹּאכְלוּ כָּל נְבֵלָה וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶל תִּגְרְמוּ לִי לְבַשֵּׁל גְּדָיִים בַּחֲלֵב אִמּוֹתֵיהֶן עַד שֶׁהֵן בִּמְעֵי אִמּוֹתֵיהֶן. שֶׁאִם אֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין מֵעַשְׂרוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי, רוּחַ אַחַת שֶׁל קָדִים אֲנִי מוֹצִיא וּמְשַׁדַּפְתָּן כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה (מל״ב יט, כו).
1