מדרש תנחומא, שלח ח׳Midrash Tanchuma, Sh'lach 8

א׳וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם. לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁבָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר דּוֹר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עִירָם בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח, אֶלָּא בָּחֲרוּ הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְחֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא טוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר, לֹא מִי שֶׁבָּנָה זוֹ בָּנָה זוֹ. הוּא הַדּוֹר הוּא הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי חָם, כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנַעַן (בראשית י, ו). וְעָמְדוּ וּבָנוּ זוֹ לִפְנֵי זוֹ, וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרַיִם. אָדָם אֶחָד בְּנָאָן, וּמִפְּסֹלֶת שֶׁל רִאשׁוֹן בָּנָה הַשְּׁנִיָּה. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל. לֹא רָצוּ לִטֹּל פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִלּוּלֵי כָּלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְיָרַד לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם אִם אֵין אָנוּ נוֹטְלִין אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם לֹא הָיוּ נוֹטְלִין. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר, אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָהּ לְךָ תִּהְיֶה לְנַחֲלָה (יהושע יד, ט). וַיִּשָּׂאוּהוּ בַּמּוֹט בִּשְׁנַיִם, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מוֹטוֹת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בַּמּוֹט שְׁנַיִם, אֶלָּא בִּשְׁנַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה. בַּמּוֹט, אֶחָד בִּשְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. וְכַמָּה הָיָה מַשּׂוֹי בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. צֵא וּלְמַד מֵאֲבָנִים שֶׁנָּטְלוּ מִן הַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל (שם ד, כ). כַּמָּה שִׁעוּרָהּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן. מַשְּׂאוֹי אַרְבָּעִים סְאָה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד לְאוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל, אָדָם הַנּוֹשֵׂא מַשְּׂאוֹי לְעַצְמוֹ וּמַגְבִּיהַּ סְאָה, אִם מַגְבִּיהַּ עָלָיו חֲבֵרוֹ, נוֹשֵׂא סְאָתַיִם. נוֹשֵׂא עִם חֲבֵרוֹ, נוֹשֵׂא שָׁלֹש, הֲרֵי מִכָּאן הֱוֵי מְחַשֵּׁב. וַיָּשׁוּבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. וַהֲלֹא אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָלְכוּ דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן, וּלְאַרְבָּעִים יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין אֶת כֻּלָּהּ. אֶלָּא שֶׁגָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵן בָּאִין וְאוֹמְרִין לָשׁוֹן הָרַע וְנִגְזַר עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר שָׁנִים שֶׁל צָרָה, יוֹם לְשָׁנָה יוֹם לְשָׁנָה תִּשְּׂאוּ אֶת עוֹנוֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְקָפַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ.