מדרש תנחומא, שמות ה׳Midrash Tanchuma, Shemot 5
א׳וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: 'פָּרוּ', שְׁנַיִם, 'וַיִּשְׁרְצוּ', שְׁנַיִם, 'וַיִּרְבּוּ', שְׁנַיִם, 'וַיַּעַצְמוּ', שְׁנַיִם, 'בִּמְאֹד מְאֹד', שְׁנַיִם, 'וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם', הָא שְׁנֵים עָשָׂר. וְרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ כֶּחֳרָשִׁים שֶׁל קָנִים. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כָּךְ, חִדְּשׁוּ עֲלֵיהֶן גְּזֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. וְכִי חָדָשׁ, וַהֲלֹא הוּא פַּרְעֹה? אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ לוֹ הַמִּצְרִים: בּוֹא וְנִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ. אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים, עַד עַכְשָׁיו אָנוּ חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם, וְהֵיאַךְ נִזְדַּוֵּג לָהֶן עַכְשָׁו. אִלּוּלֵי יוֹסֵף לֹא הָיָה לָנוּ חַיִּים. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם, הוֹרִידוּהוּ מִכִּסְאוֹ שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂין הֲרֵינִי עִמָּכֶם, וְהֶעֱמִידוּהוּ. לְפִיכָךְ כְּתִיב וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ.
1
ב׳אָמַר הַנָּבִיא: בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ (הושע ה, ז), שֶׁהָיוּ מוֹלִידִין וְלֹא מָלִין. לְלַמֶּדְךָ, כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף, הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה כֵּן, הֵפֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ (תהלים קה, כה).
2
ג׳עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ, חָדָשׁ כְּתִיב, עָמַד מֶלֶךְ חָדָשׁ וְחִדֵּשׁ עֲלֵיהֶן גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. לָכֵן כְּתִיב וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. וְכִי לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת יוֹסֵף, שֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף? אָמַר רַבִּי אָבִין: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁרָגַם אִיקוֹנִין שֶׁל דּוּכוֹס. אָמַר הַמֶּלֶךְ: הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ עַכְשָׁו, שֶׁלְּמָחָר עוֹשֶׂה בִי כָּךְ. וְכָךְ פַּרְעֹה, עַכְשָׁיו לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. לְמָחָר הוּא אוֹמֵר לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' (שמות ה, ב).
3
