מדרש תנחומא, שמות ז׳Midrash Tanchuma, Shemot 7
א׳וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ (משלי ל, ה). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לָאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקוֹ בְּדָבָר קָטָן וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה. שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם נִבְדְּקוּ וְנִמְצְאוּ נֶאֱמָנִים וֶהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדֻלָּה. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן. מֶה עָשָׂה דָּוִד? הוֹלִיכָן לַמִּדְבָּר לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל. שֶׁכֵּן אֱלִיאָב אָחִיו אוֹמֵר לוֹ: עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר (ש״א יז, כח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצֵאתָ נֶאֱמָן עַל הַצֹּאן, אֲנִי אֶמְסֹר לְךָ אֶת צֹאנִי שֶׁתִּרְעֶה אוֹתָם, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. (דה״א יא, ב). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ (תהלים עח, עא).
1
ב׳וְאַף מֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצֵאתָ נֶאֱמָן עַל הַצֹּאן, אֲנִי אֶמְסֹר לְךָ צֹאנִי שֶׁתִּנְהַג, שֶׁנֶּאֱמַר: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (תהלים עז, כא).
2
ג׳בֹּא וּרְאֵה, שֶׁפִּרְסֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה עַד שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, נְתָנַתּוּ בַּתֵּבָה, הִשְׁלִיכַתּוּ לַיְאוֹר. וּכְתִיב: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁיָּרְדָה לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁנִּצְטָרְעָה. וְכֵיוָן שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק, נִתְרַפֵּאת.
3
ד׳וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ, שֶׁנִּמְשְׁכָה יָדָהּ וְנִתְמַתְּחָה. נְטַלַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ אֵצֶל הַמִּצְרִיּוֹת לְהָנִיק אוֹתוֹ, וּפָסַל אֶת דַּדֵּיהֶן. וַהֲרֵי מֻתָּר הָיָה לְהָנִיק, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. מַהוּ בִּרְשׁוּתָהּ? אוֹכֶלֶת מִתַּחַת יָדֶיהָ וּמְנִיקָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָתִיד פֶּה שֶׁל צַדִּיק זֶה לְדַבֵּר עִמִּי. לְמָחָר יִהְיוּ הַמִּצְרִיּוֹת אוֹמְרוֹת, זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה, אֲנִי הֵנַקְתִּיו. לְפִיכָךְ פָּסַל אֶת דַּדֵּיהֶן.
4
