מדרש תנחומא, שמיני ט׳Midrash Tanchuma, Shmini 9
א׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צָרָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן אָמַר, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי, לְשׁוֹן צָרָה. וַחֲמִשָּׁה הֵם. וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל (בראשית יד, א). מַה צַּעַר הָיָה שָׁם. עָשׂוּ מִלְחָמָה לַהֲרֹג לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָשׂוּ מִלְחָמָה (בראשית יד, ב). מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, וּבִשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לְכָל אוֹתָהּ מְדִינָה. בָּאוּ וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ בִּדְבָרִים. וּכְשֶׁרָצָה לָלֶכֶת, אָמְרוּ לוֹ הַכֹּל, וַי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה עוֹד כְּשֶׁהָיָה. כָּךְ אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ, זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי (ישעיה מא, ח). וּכְתִיב: וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב, ג). וּכְשֶׁבָּאוּ הַמְּלָכִים וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, אָמְרוּ הַכֹּל, וַי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה, שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הָיָה נִזְקָק לָעוֹלָם. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט (שם יד, ז). אָמַר רַבִּי אֶחָא, לֹא בִּקְּשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמְרוּ, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם, בִּקְּשׁוּ לְסַמּוֹתָהּ. הִוא קָדֵשׁ (שם), הוּא כְּתִיב. כְּלוֹמַר, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיָרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. כְּשֶׁרָאוּ הַדְּבָרִים כָּךְ, צָוְחוּ, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר. וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה (ישעיה ז, א), מַה צָּרָה הָיָה שָׁם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וְגוֹ' (שם ט, יא). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לַפֶּדָגוֹג, וְהָיָה הַפֶּדָגוֹג שׂוֹנֵא אוֹתוֹ. אָמַר, אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ וּמִתְחַיֵּב הֲרִיגָה, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ מִחְיָתוֹ מִמֶּנּוּ, וְהוּא מֵת מֵאֵלָיו. כָּךְ אָמַר אָחָז הָרָשָׁע, אִם אֵין גְּדָיִים, אֵין תְּיָשִׁים. אִם אֵין צֹאן, אֵין רוֹעֶה הֵיכָן הָעוֹלָם. כָּךְ אָמַר, אִם אֵין קְטַנִּים, אֵין גְּדוֹלִים. אִם אֵין גְּדוֹלִים, אֵין תַּלְמִידִים. וְאִם אֵין תַּלְמִידִים, אֵין חֲכָמִים. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְאִם אֵין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה, עָבַר עַל כָּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְסָגַר אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי (ישעיה ח, טז). וּכְשֶׁרָאוּ כָּךְ, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַי שֶׁיִּתְחָרֵב הָעוֹלָם כְּשֶׁבִּטְּלוּ הַתּוֹרָה, זוֹ הָיָה בִּימֵי אָחָז. וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָהוּ (ירמיה א, ג), מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם. רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹּהוּ וָבֹהוּ אֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם (שם ד, כג). מָשָׁל לִכְתָבִים שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהוּבְאוּ לִמְדִינוֹת הַמַּלְכוּת. בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהוּבְאוּ לְיָדָם, הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶם וּפוֹרְעִין אֶת רָאשֵׁיהֶם וְקוֹרְאִין אוֹתָם בָּאֵימָה וּבִרְתֵת וּבְזִיעַ. וּכְשֶׁהוּבְאוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, קָרְעוּ אוֹתָם וּשְׂרָפוּם. כָּךְ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלוּחוֹ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמִתְכַּסִּים בַּשַּׂק וְצָמִים, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו וְגוֹ' (יונה ג, ז). אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִי שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתוֹ קוֹרָה אַחַת אוֹ אֶבֶן אַחַת מִגֶּזֶל, הוֹרֵס הַבַּיִת וּמוֹצִיאוֹ וּמֵשִׁיב הַגֶּזֶל. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה מִתְיָרֵא יוֹנָה לְהִנָּבֵא, דַּאֲמַר רַבִּי טַרְפוֹן, מְמֻנֶּה הָיָה הַדָּג וְכוּ'. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְיָרְאִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּקְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה, וְיִשְׂרָאֵל קְשֵׁי עֹרֶף. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה (ירמיה לו, כג). כְּלוֹמַר, קָרָא אַרְבָּעָה פְּסוּקִים, וּבַפָּסוּק הַחֲמִישִׁי קָרָא הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ וְגוֹ' (איכה א, ה). וּכְתִיב: יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסּוֹפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה (ירמיה לו, כג). כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַי עַל הַגְּזֵרָה הַתְּלוּיָה עָלֵינוּ. הָאַחֶרֶת, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר א, א). מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים (שם ג, יג). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, וְהָיוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה שׂוֹנְאִים. מֶה עָשׂוּ. הָאֶחָד מְקַטֵּף בָּעוֹלְלוֹת, וְהַשֵּׁנִי מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי מְעַקֵּר בַּגְּפָנִים. הַמֶּלֶךְ, הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַכֶּרֶם שֶׁלּוֹ, הוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֶּרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל (ישעיה ה, ז). הַשְּׁלֹשָה שׂוֹנְאִים שֶׁלָּהֶם, הֵם פַּרְעֹה, נְבוּכַדְנֶצַּר, וְהָמָן. פַּרְעֹה הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ (שמות א, כב). נְבוּכַדְנֶצַּר מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר (ירמיה כט, ב). הֶחָרָשׁ מַהוּ, אֵלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת חֶרֶשׂ בְּלַחַשׁ וְנוֹצְחִין בִּתְפִלָּתָן לְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הַמַּסְגֵּר, שֶׁכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין בְּמַסְגֵּר מִלִּפְנֵיהֶם וּבוֹרְחִין, שֶׁהֵן מַסְגִּירִין לְכָל הָאֻמּוֹת. וּבָא נְבוּכַדְנֶצַּר לְכַלּוֹתָם, וְכִלָּה הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְהֶגְלָם. בָּא הָמָן הָרָשָׁע עוֹקֵר בַּגְּפָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד (אסתר ג, יג). הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַי וְהִתְאַבְּלוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים (רות א, א), הָיָה שָׁם רָעָב. וְאֵיזוֹ צָרָה גְּדוֹלָה מִן הָרָעָב. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה רָעָב. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ (רות א, א). וְלָמָּה הָיָה רָעָב. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְהַדַּיָּנִים לֹא הָיוּ דָּנִין דִּין אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים. אָנוּ מוֹצְאִים, הוּא, שֶׁמּוֹרֶה הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא אָחָז, כֵּן הַשּׁוֹפְטִים. וּלְפִי שֶׁהָיוּ הַשּׁוֹפְטִים רְשָׁעִים וְאֵין דָּנִין דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ. וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת מַס לַמֶּלֶךְ, שָׁלַח גַּבָּאִים לִגְבּוֹתָהּ. עָמְדוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה הִכּוּ אֶת הַגַּבָּאִים וּתְלָאוּם. הַדִּין שֶׁהָיוּ הֵם חַיָּבִין שֶׁמִּנּוּ בָּהֶם דַּיָּנִים אֲחֵרִים, עָשׂוּ הֵם בַּגַּבָּאִין. כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בְּאוֹתוֹ זְמָן, שֶׁאֱלִימֶלֶךְ שׁוֹפֵט הָיָה בַּשּׁוֹפְטִים, וְהוּא אִישׁ זְרוֹעַ, וַאֲנָשִׁים רַבִּים תַּחַת יָדוֹ, וְהָיָה רוֹאֶה הַצָּרָה וְהָרָעָב וְלֹא הָיָה מַזְהִיר לַחֲטָאִים לָשׁוּב מֵרִשְׁעָם. וְשָׁב לָלֶכֶת בְּנַפְשׁוֹ מִבֵּית לֶחֶם לָגוּר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, לְהַחְיוֹת נַפְשׁוֹ בָּרָעָב וְנֶפֶשׁ אִשְׁתּוֹ בָּרָעָב וְנֶפֶשׁ בָּנָיו, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כִּי הַתּוֹרָה תְּחַיֶּה נֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ וְלֹא הַבְלֵי הָעוֹלָם. וְהוּא, שֶׁהָיָה חָשׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֵךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה (רות א, א), וְאֵין אוֹמְרִים אִישׁ אֶלָּא לְאָדָם חָשׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג), שֶׁאֱלִימֶלֶךְ הָיָה אִישׁ חָשׁוּב, שֶׁמְּחַשְּׁבִים אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְהָלַךְ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ בֵּיתוֹ, וְלֹא טָרַח עַצְמוֹ בְּעִסְקֵי הַצִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב וְיַאֲמִינוּ לִדְבָרוֹ לַהֲשִׁיבָם מֵרָעָתָם וּלְהַזְהִירָם שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. וּלְפִיכָךְ אֵרַע לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי (רות א, ג). וְכֵן מֵתוּ בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמוּתוּ שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ (רות א, ה), שֶׁכֵּן הָיוּ דָּנִין אֶת הַדַּיָּנִין כְּמוֹ בִּסְדוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וּמְשַׁמֵּשׁ שִׂמְחָה. וְאִם צָרָה, אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. וְאִם שִׂמְחָה, אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. אֲבָל כָּל וְהָיָה, שִׂמְחָה. הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א, ג), הֲרֵי שִׂמְחָה. אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, לְפִי שֶׁלֹּא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר. שֶׁכָּךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן, אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הָיָה אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם (איוב לח, טו). וְהֵיכָן גְּנָזוֹ. בְּגַן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה (תהלים צז, יא). הֱשִׁיבוּהוּ עוֹד, אוֹמֵר, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (בראשית א, ה). אָמַר לָהֶם: אַף הוּא בְּאוֹתוֹ יוֹם אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה. שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה יוֹם רִאשׁוֹן עֲתִידִין לִבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה (ישעיה נא, ו). הֱשִׁיבוּהוּ, וַהֲרֵי יוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי וְיוֹם רְבִיעִי וְיוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם הַשִּׁשִּׁי. אָמַר לָהֶם: אַף הֵם אֵינָם שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, צְרִיכִים עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת, כְּגוֹן חִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן, הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְהַמְתִּיק, הַתּוּרְמוּס צָרִיךְ לְהַמְתִּיק. הֱשִׁיבוּהוּ, וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ (בראשית לט, ב). אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִזְדַּמְּנָה לוֹ אוֹתוֹ הַדֹּב, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק, אַחַר, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו וְגוֹ' (בראשית לט, ז). הֱשִׁיבוּהוּ, וַיְהִי ה' עִם יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ (יהושע ז, א). אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק נָפַל יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד רֻבָּן שֶׁל סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ (יהושע ז, ה), וְאָמַר מַר, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּן שֶׁל סַנְהֶדְרִין. הֱשִׁיבוּהוּ, וַהֲרֵי כְּתִיב: וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ (ש״א יח, יד). אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נָפְלָה אֵיבָה בְּלֵב שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד (ש״א יח, ט). הֱשִׁיבוּהוּ, וַהֲרֵי כְּתִיב: וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אוֹיְבָיו (ש״ב ז, א). אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא נָתָן הַנָּבִיא אֶל דָּוִד וְאָמַר לֵיהּ: רַק אַתָּה לֹא תִּבְנֶה הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי אָמַרְנוּ אֶת שֶׁלָּנוּ, אֱמֹר אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ כִּי וְהָיָה שִׂמְחָה. אָמַר לָהֶם: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס (יואל ד, יח), שֶׁיְּהֵא בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וִיהֵא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן (ישעיה ז, כא). וְכֵן, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְּרוּשָׁלַיִם (זכריה יד, ח). וְכֵן, וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם (תהלים א, ג). וְכֵן, וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים (מיכה ה, ו). אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּתִיב: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם (ירמיה לח, כח). אָמַר לָהֶם: אַף הִיא אֵינָהּ שֶׁל צָרָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַפּוֹפְּסִין עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתְךָ (איכה ד, כב).
1
