מדרש תנחומא, תזריע י׳Midrash Tanchuma, Tazria 10
א׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יג, ב). קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְשֹׁט יָדוֹ בָּאָדָם הַזֶּה. וּמַה הוּא עוֹשֶׂה. מַתְרֶה בּוֹ תְּחִלָּה וְאַחֵר כֵּן מַלְקֶה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד, לד). בִּתְחִלָּה מַלְקֶה בֵּיתוֹ. חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַלְקֶה בְּגָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בּוֹ נֶגַע צָרַעַת (ויקרא יג, מז). חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, בָּאִים בְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ.
1
