מדרש תנחומא, תרומה י״אMidrash Tanchuma, Terumah 11
א׳וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂת מִזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים וּלְצַפּוֹתוֹ נְחֹשֶׁת, וְאָמַרְתָּ לִי אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), אֵין הָאֵשׁ מַעֲבֶרֶת אוֹתוֹ צִפּוּי וְשׂוֹרֶפֶת אֶת הָעֵץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵן אֶצְלְכֶם, שֶׁמָּא אֶצְלִי. הִסְתַּכֵּל בַּמַּלְאָכִים שֶׁהֵן אֵשׁ לוֹהֵט, וְכַמָּה אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וּבָרָד יֵשׁ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה (איוב לח, כב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו (תהלים קד, ג). וְאֵין הַמַּיִם מְכַבִּים אֶת הָאֵשׁ, וְלֹא הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם. וְכֵן הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָרָקִיעַ שֶׁעַל רֹאשָׁן מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת (יחזקאל א, יג). וּכְתִיב: וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל א, כב). וְהֵן עוֹמְדוֹת טְעוּנוֹת כָּל אוֹתוֹ אוֹנְקוֹס שֶׁל מַיִם, שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאַף הֵן אוֹנְקוֹס גָּדוֹל שֶׁל אֵשׁ וְהֵן עוֹמְדוֹת מִן רָקִיעַ לְרָקִיע, וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
1
ב׳אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא: אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֻלָּם טְעוּנוֹת אֵשׁ בָּרָקִיעַ שֶׁכֻּלּוֹ מַיִם, וְאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם, וְאֵין הַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ. לָמָּה? עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), אַתָּה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִשָּׂרְפוּ הָעֵצִים.
2
ג׳מֵתִים נִכְנָסִים לְפָנַי וְיוֹצְאִים חַיִּים, זֶה מַטֵּה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר יז, כג). אֲרָזִים שֶׁשָּׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר לִשְׁלֹמֹה לִמְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵרִיחוּ בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְהִרְטִיבוּ.
3
ד׳אָמַר רַבִּי לֵוִי: כְּשֶׁהִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶת הָאָרוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הִרְטִיבוּ כָּל הָעֵצִים וְהָאֲרָזִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְעָשׂוּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד). וְהָיוּ הוֹלְכִין וְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, וּמֵהֶם הָיְתָה פַּרְנָסָה גְּדוֹלָה לְפִרְחֵי כְּהֻנָּה, עַד שֶׁעָמַד מְנַשֶּׁה וְהִכְנִיס אֶת הַצֶּלֶם בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה, וְיָבְשׁוּ הַפֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל (נחום א, ד) וְכָאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמֹשֶׁה: בַּדִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָאָרוֹן, עֲתִידִין לְהַאֲרִיךְ אַחַר שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ (מלכים א ח, ח).
4
ה׳מֵתִים נִכְנָסִין לְפָנַי יוֹצְאִין חַיִּים, וְאַתְּ מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִשָּׂרְפוּ הָעֵצִים שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ הֵן עֲשׂוּיִין לִכְבוֹדִי. מִי צִוָּה הָאֵשׁ לִשְׂרֹף? לְמַד מִמָּךְ, כְּשֶׁהָיִיתָ נִכְנָס לְתוֹךְ מְחִצּוֹת שֶׁל אֵשׁ וּמְהַלֵּךְ בֵּין הַגְּדוּדִים, הָיָה לְךָ לִשָּׂרֵף. וְעוֹד, שֶׁהָיִיתָ בָּא אֶצְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים (שמות כ, יח). וַאֲנִי אֵשׁ אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה (דברים ד, כד), רָאוּי שֶׁתְּהֵא נִכְוֶה. וְלָמָּה כֵּן? שֶׁהָיִיתָ עוֹלֶה לִכְבוֹדִי. וְאַף מִזְבַּח הָעוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), לֹא הַנְּחֹשֶׁת עָתִיד לִבְעֹר וְלֹא הָעֵצִים נִשְׂרָפִין.
5
ו׳וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהָיָה צִפּוּי הַנְּחֹשֶׁת עָבֶה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: עֳבִי דִּינָר הָיָה מְצֻפֶּה. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן חָמָא: אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָן לְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה לְפִיכָךְ לֹא הָיָה נִזּוֹק. אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ יְתֵרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה זָזָה הֵימֶנּוּ לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו). וְלָמָּה הָיָה צִפּוּיוֹ נְחֹשֶׁת? לְכַפֵּר עַל מֵצַח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה (ישעיה מח, ד).
6
ז׳אַתְּ מוֹצֵא מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּנָה מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָז יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא (מלכים א ג, ד). וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹצִיא שָׁם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה (דה״ב ד, א).
7
ח׳רְאֵה מֶה חָבִיב הָיָה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּזְכוּת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֲנִי נִפְרָע מִן מַלְכוּת אֱדוֹם בָּאֵשׁ וּתְהֵא נִשְׂרֶפֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה, לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ, מִדּוֹר לְדוֹר תֶּחֱרָב, לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ (ישעיה לד, י).
8