מדרש תנחומא, תרומה ט׳Midrash Tanchuma, Terumah 9

א׳‎וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ (מלאכי א, ב). הַפָּסוּק הַזֶּה אֲמָרוֹ מַלְאָכִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי (מלאכי ג, ח). וְהֵם מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים לוֹ: בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ (מלאכי ג, ח). אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: דּוֹדוֹ שֶׁל מַלְאָכִי הָיָה מוֹכִיחָן, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, מַהוּ קְבַעֲנוּךָ.

ב׳אָמַר רַבִּי לֵוִי: לָשׁוֹן עַרְבִי הוּא. עֲרָבִי כְּשֶׁהוּא מֵשִׂיחַ עִם חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה גּוֹזְלֵנִי, אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה קוֹבְעֵנִי. הֱוֵי, בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ. אָמַר לָהֶם: הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם וּתְרוּמוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אָמְרוּ לוֹ: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ. אָמַר לָהֶם: הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.

ג׳בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד בְּכוֹר וְאֶחָד פָּשׁוּט, מִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים, הַבְּכוֹר. וְעֵשָׂו יָצָא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי (בראשית כה, כה). הוּא הָיָה רָאוּי לִטֹּל שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא יַעֲקֹב נָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים וְעֵשָׂו חֵלֶק אֶחָד, שֶׁיַּעֲקֹב אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֵל לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב: נִסְעָה וְנֵלְכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדָּךְ (בראשית לג, יב). אָמַר לוֹ עֵשָׂו: נְהַלֵּךְ שְׁנֵינוּ בְּיָחַד. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טֹל עוֹלָמְךָ וַעֲבֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה (בראשית לג, יד).

ד׳אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר רַבִּי: חָזַרְתִּי עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשֵׂעִיר. וְאֵימָתַי הוּא הוֹלֵךְ. לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן וְגוֹ' (עובדיה א, כא). לְפִיכָךְ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שֻׁתָּף עִם עֵשָׂו וְאוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְגוֹ' (דברים לב, יא-יב). וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ (משלי ה, יז).

ה׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם. מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמִן הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַהֲלַךְ שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. וְטַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֵין צָרִיךְ לְשַׁעֵר לְמַעְלָה מִטַּלְפֵי הַחַיּוֹת. וְהַכִּסֵּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּם.

ו׳וּרְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם שֶׁהִנַּחְתִּי אֶת הַכֹּל וְאָמַרְתִּי לָכֶם, וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים, עֲשֵׂה לִי יְרִיעוֹת עִזִּים וְאָבֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם.

ז׳לְאֹהֶל, אֲנִי עָשִׂיתִי לָכֶם עֲנָנִים שֶׁיְּהוּ מְגִנִּים עֲלֵיכֶם כָּאֹהֶל, דִּכְתִיב: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט), וְאַף אַתֶּם עֲשׂוּ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל.

ח׳אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִלּוּ הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים מֶה הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָּשׁ יָפִים לָהֶם, בְּאָהֳלִיּוֹת וְקִסְטָרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתָן לְשָׁמְרָן. לָמָּה? שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא וְנִכְנָס לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהֵן נִתְרָזִין. מִנַּיִן? שֶׁכָּךְ כְּתִיב: כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי (דברים ה, כג). אַתָּה הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְחָיִיתָ, אֲבָל הָאֻמּוֹת שׁוֹמְעִים וְנִתְרָזִים בְּתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם וּמֵתִים.

ט׳וְלֹא תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה הָיָה סוֹדֵר בִּתְפִלָּתוֹ וְאוֹמֵר (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. (מלכים א ח, מא-מג). אֲבָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם (מלכים א ח, לט). אִם הוּא תּוֹבֵעַ בָּנִים, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיוּ מַכְעִיסִין לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֶּן לוֹ. וְכֵן אִם תָּבַע נְכָסִים וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לְבַעֵט בָּהֶן, אַל תִּתֶּן לוֹ. אֲבָל נָכְרִי, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן וְגוֹ'. אֲבָל יִשְׂרָאֵל מַכִּירִין שִׁמְךָ וּכְבוֹדְךָ, וְאַתָּה צוֹפֶה מֵרֹאשׁ מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף, כִּי אַתָּה ה' כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ (יונה א, יד).

י׳וְלֹא תֹּאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאִלּוּלֵי הֵם, לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד לָעוֹלָם וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֶעָתִיד לָבֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִים הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְדַּבֵּק עִם יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בָּאִים לְהִדַּבֵּק בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם (זכריה ח, כג).

י״אאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם. מִשֶּׁנִּבְנָה, נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם וְעָמַד בְּיִשּׁוּבוֹ. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְגָד הַנָּבִיא שֶׁיֹּאמַר לְדָוִד: לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר ה', הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי (ש״‎ב ז, ה). וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: לֹא אַתָּה תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי (מלכים א ח, יט). וְאִלּוּ אַתָּה בּוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו (ש״‎ב ז, י). וּנְטַעְתִּים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וּנְטַעְתִּיו לְעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מִתְבַּסֵּס.

י״בעַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדַּשׁ נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם, אֶלָּא אַף הַמִּשְׁכָּן הָיָה יָפֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. לָמָּה? שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִין קוֹל הַדִּבּוּר וְנִתְרָזִין לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג).

י״גבַּתְּחִלָּה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם דָּוִד: שׂוֹחֵק הוּא עֲלֵיכֶם, הוֹדוֹ נוֹתֵן עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ (תהלים קמח, יג), וְאַחַר כָּךְ עַל שָׁמַיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּמָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל זוֹ, רְאוּ מָה אֲנִי מְחַבֵּב אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאֲנִי יוֹרֵד וְשׁוֹכֵן בְּתוֹךְ יְרִיעוֹת עִזִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים.

י״דרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וּמִמֶּנָּה עָשׂוּ יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיְתָה וּלְשָׁעָה נִבְרֵאת וְנִגְנְזָה. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּתוּב וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִים, מֵהֵיכָן אַתָּה מֵבִיא יְרִיעוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד כְּדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. וְלֹא תֹּאמַר בַּיְרִיעָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקְּרָשִׁים הָיָה מַעֲשֵׂה נִסִּים. וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַקְּרָשִׁים? יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם. אָמַר לְבָנָיו: בָּנַי, עֲתִידִים אַתֶּם לְהִגָּאֵל. מִכָּאן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לָכֶם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁתַּעֲשׂוּ לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא עִמְדוּ וְנִטְעוּ אֲרָזִים מֵעַכְשָׁו, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן, יִהְיוּ הָאֲרָזִים מְתֻקָּנִים לָכֶם. מִיָּד עָמְדוּ וְנָטְעוּ וְעָשׂוּ כֵּן.

ט״ואָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, יָרַד בְּיַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה קָשֶׁה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתָן הָאֲרָזִים הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵיאַךְ שִׁירָה אוֹמְרִים? שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה'. וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה (שמות טו, א). וְאֵימָתַי? כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶן הַמִּשְׁכָּן. כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַל הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לוֹ: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצִי שִׁטִּים עֹמְדִים (שמות כו, טו). וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, אוֹתָן שֶׁהִתְקִין לָהֶן יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. עֹמְדִים, אוֹתָן שֶׁהֻעְמְדוּ קֹדֶם לָכֵן.

ט״זאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הָיוּ, וּמִכֻּלָּם לֹא נִבְחַר אֶלָּא שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ישעיה מא, יט). בְּרוֹשׁ, אֶלַטִין. תִּדְהָר, אִיסְפוּ נְרַמוּז. תְּאַשּׁוּר, פִּקְסִינוֹן. וְנִקְרָא תְּאַשּׁוּר, שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר מִכָּל מִינֵי אֲרָזִים. וּמִכֻּלָּם לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשִּׁטָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲצֵי שִׁטִּים. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם עֲצֵי שִׁטִּים? כְּדֵי לְרַפֹּאת מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (במדבר כה, א). וְלֹא תֹּאמַר בָּאָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל אָרוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, צְרִיכִין לִתֵּן אֶרֶז שֶׁל שִׁטָּה בּוֹ.

י״זדָּבָר אַחֵר, חָטְאוּ בַּשִּׁטִּים, וְלָקוּ בַּשִּׁטִּים, וּמִתְרַפְּאִין בַּשִּׁטִּים. חָטְאוּ בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. לָקוּ בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה (במדבר כה, ט). וּמִתְרַפְּאִין בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲצִי שִׁטִּים. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁעָמַד פִּינְחָס וְהֵשִׁיב אֶת הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְגוֹ' (במדבר כה, יא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְרַפֵּא אֶת הַשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מַיִם וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח).