מדרש תנחומא, תצוה ה׳Midrash Tanchuma, Tetzaveh 5
א׳וְאַתָּה תְּצַוֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה (שה״ש א, טו, ד, א), אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא הָיָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה שֶׁל חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם וְאָמַר לוֹ: הוֹצֵא מִמֶּנּוּ כָּךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן, וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקָה אַחַת יָפָה מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה. כָּךְ כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רְאֵה מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה.
1
ב׳הִנָּךְ יָפָה בְּמַעֲשַׂיִךְ, הִנָּךְ יָפָה בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַיִךְ. הִנָּךְ יָפָה בַּבַּיִת, הִנָּךְ יָפָה בַּשָּׂדֶה, בַּבַּיִת, בַּמְּזוּזָה, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ (דברים ה, ט). בַּשָּׂדֶה, בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת בְּלֶקֶט בְּשִׁכְחָה וּפֵאָה. הִנָּךְ יָפָה בַּבַּיִת, הִנָּךְ יָפָה בַּגַּג, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ (דברים כב, ח). הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַבָּא.
2
ג׳הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָהּ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, וְהִיא מְקַלַּסְתּוֹ בְּלָשׁוֹן פָּשׁוּט. לָמָּה מְקַלְּסָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלָשׁוֹן כָּפוּל? שֶׁאִם אֵינָהּ עוֹשָׂה רְצוֹנוֹ, יָכוֹל הוּא לַהֲמִירָהּ בְּאַחֶרֶת. וְהִיא מְקַלַּסְתּוֹ בְּלָשׁוֹן פָּשׁוּט, לְפִי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַהֲמִירוֹ בְּאַחֵר. הֱוֵי, הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים (שה״ש א, טז). לְפִיכָךְ, הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
3
ד׳הִנָּךְ יָפָה בַּמֶּה בְּעֵינַיִךְ יוֹנִים אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּיּוֹנָה. עֵינַיִךְ יוֹנִים. מָה הָעֵינַיִם הַלָּלוּ כָּל הַגּוּף מְהַלֵּךְ אַחַר הָעֵינַיִם, אַף יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם מְהַלְּכִין אַחַר סַנְהֶדְרִין עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹמְרִין לָהֶם, עַל הַטָּמֵא טָמֵא וְעַל הַטָּהוֹר טָהוֹר. הֱוֵי, עֵינַיִךְ יוֹנִים. דָּבָר אַחֵר, מַה הַיּוֹנָה הַזּוֹ כָּל אַחַת וְאַחַת מַכֶּרֶת חַלּוֹנָהּ וְשׁוֹבָכָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. דָּבָר אַחֵר, עֵינַיִךְ יוֹנִים, מַה הַיּוֹנָה הַזּוֹ מִשֶּׁהִיא מַכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁהִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּב אֵינָם זָזִים מִמֶּנּוּ וְאֵינָן מַנִּיחִין אוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, מַה יּוֹנָה זוֹ כָּל הָעוֹפוֹת כְּשֶׁהֵן נִשְׁחָטִין הֵן מְפַרְכְּסִין, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אֵין אֻמָּה בָּעוֹלָם נֶהֱרֶגֶת עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וּמוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לַהֲרִיגָה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם וְגוֹ' (תהלים מד, כג).
4
ה׳עֵינַיִךְ יוֹנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דֻּגְמָא שֶׁלְּךָ דּוֹמָה לְיוֹנָה, מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִקַּח חִטִּים מֵחֲבֵרוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ הַרְאֵנִי דֻּגְמָתָן, אַף אַתָּה דֻּגְמָא שֶׁלְּךָ דּוֹמָה לְיוֹנָה. כֵּיצַד? כְּשֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה, מַה כְּתִיב שָׁם? וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא (בראשית ח, ז), וְאַחַר כָּךְ שִׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה וְגוֹ' (בראשית ח, יא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה הַיּוֹנָה הֵבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, אַף אַתֶּם שֶׁנִּמְשַׁלְתֶּם כַּיּוֹנָה, הָבִיאוּ שֶׁמֶן זַיִת וְהַדְלִיקוּ לְפָנַי אֶת הַנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תְצַוֶּה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן.
5
